אור ברסלב

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג

סימן לו · ד

ג

בתוס' פסחים (ל"ח א') ד"ה אתיא לחם לחם, הקשה הר"י דאורלינ"ש כיון דילפינן לחם לחם דבעינן מצה משלכם אמאי איצטריך לעיל (ל"ה) למעוטי שלא יצא בטבל מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ כו' תיפוק ליה דבעינן שלכם וטבל אינו שלכם דהא אתרוג של דמאי דמכשרי ב"ה בלולב הגזול (ל"ה) מפרש התם דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי שלכם קרינן ביה משמע דטבל לא חשיב שלכם, ותי' ר"י אתרוג של טבל לא חשיב שלו כיון שצריך ליתן ממנו לכהן וללוי ובעינן שיהא כל האתרוג שלו [ובתו' סוכה שם הוסיפו באור דהוי כמו אתרוג דשותפין ודמי לאחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית בסוף יש נוחלין דף קל"ו] אבל מצה שאם אכל כל כך שאם היה נותן ממנו תרומה או מעשר ממה שאכל אכתי אכל כשיעור מצה חשיב שפיר שלו יעו"ש, וקשה לי מהא דאיתא בפסחים (מ"ח א') ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכאן אמרו אין מביאין נסכין מן הטבל יעו"ש, ולמה לי קרא תפ"ל דטבל לא מקרי שלכם ונסכים בעינן משלכם שהרי אין יכול להקדיש דבר שאינו שלו, והכא אי אפשר לתרץ כמ"ש התוס' גבי מצה שהרי אי אפשר להביא נסכין יותר מכפי השיעור וע"כ נראה יותר תי' הרשב"א ז"ל ועי' בשאג"א ובהגהות מהר"ב רנשבורג ז"ל ודוק היטב:

תוכן העניינים

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה