אור ברסלב

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג

סימן לו · ג

ב

התוס' בשבת (כ"ה א') כתבו דתרומה טמאה מה"ת בשרפה דנקראת קודש יעו"ש, וזה לי כמה שנים במו"מ שהיה לי עם הגאון הגדול ר' אברהם אהרן הכהן זצ"ל הגאב"ד דטבריג ומ"כ בירושלים עיה"ק הקשה ממתניתין דתרומות (פ"ח) דאמרו לו נטמאת ונטמא התרומה ר' אליעזר אומר יבלע ור"י אומר יפלוט, ובירושלמי שם איתא ב' טעמים אליבא דר"א א' משום דר"א ס"ל דלעוס ה"ה כבלוע, ב' משום דהתחיל בהיתר, ואיך יבלע לר"א והא מ"מ מבטל מצות שרפה דהוא מה"ת ובליעה אינו אלא כקבורה, ובסוף תמורה תנן כל הנשרפים לא יקברו ורש"י ז"ל פי' דלא ליתי לידי תקלה, וכבר הקשה מרן רעק"א בגליון הש"ס וכן הקשה הפמ"ג דאמאי לא כתב רש"י בפשוטו משום דאסור לבטל מצות שרפה עכ"ד, ואמנם לענ"ד לק"מ דלפי הטעם דר"א ס"ל דלעוס כבלוע והרי זר שבלע תרומה כבר נתחלל התרומה כמ"ש ר"ח כהן בתוס' מנחות (ס"ט א') ד"ה דבלע הוצין כו' יעו"ש, וכן הוא בתוס' יומא (פ"א) וכן הוא בתוס"י בכתובות (ל' ב') וכיון דנתחללה התרומה ממילא נראה פשוט דשוב לא מקרי קודש וא"צ שרפה וז"ב לענ"ד:

אלא דתקשי לפי שיטת התוס' דתרומה טמאה מה"ת בשרפה א"כ גם משקין דידה תבעי שרפה וכמו דנסכים שנטמאו וכדאיתא בזבחים (צ"ב א') ועי' רש"י בפסחים (י"ד ב') וכבר הקשו כן, והגרש"ש בפסחים ספ"ק תי' דהא דתעשה זילוף היינו על גבי לבנה מלובנת דהוי כעין שרפה והוא תימה ומה יעשה בהא דתשפוך חבל יעו"ש, גם מש"כ בתמורה דלהכי משקין של ערלה וכה"כ אינן בשרפה משום דלא כתבה התורה בלשון חיוב רק פן תקדש, אין זה כלום:

וכבוד הגאון הגדול ר' שמואל אביגדור זצ"ל הגאבד"ק פלונגיאן כתב לי זה כמה שנים יותר מחצי יובל ליישב דבר נכון וז"ל במכתבו אלי ואפשר לומר דלעולם משקין אינן ראוין לשרפה ולא עליהן צותה תורה שרפה, רק משקה קודש אם נאמר דנשרפין ע"ג מערכה על המזבח וביומא (כ"א ב') אמרו דאש של מערכה אוכלת לחין כיבשין שייך שפיר בהן שרפה ואפשר דזהו שגרם להרמב"ם ז"ל בה' איסורי המזבח (פ"י) לפרש דנסכים שנטמאו עושה להן מערכה בפ"ע על המזבח דלא כרש"י, דלכאורה הוא פלא מה נשתנו נסכין שנטמאו מכל פסולי קודש דנשרפין על בית הדשן, ולפי"ז א"ש, עכ"ד ודפח"ח:

תוכן העניינים

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה