מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג
סימן לו · ב
ירושלמי סוכה (פ"ד ה"ז בסופו) המים והיין שנתגלו פסולין מע"ג המזבח מאי טעמא ושה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל מדבר שהוא מותר לישראל, עד כדין מים, יין א"ר שובתיי המשמח אלקים ואנשים יעו"ש, והוא תמוה מאד מאי נפ"מ בין מים ליין, ואפשר דהנה הפסול דממשקה ישראל נוכל לפרש ב' פירושים, א' כיון שאסור להדיוט אסור למזבח משום הקריבהו נא לפחתך והיינו דאין זה מדרך כבוד דנקריב לגבוה מידי דאסור להדיוט, ב' כיון שאסור להדיוט אסור נמי עפ"י דין לגבוה, ובזה מיושב שפיר דברי הגמרא חולין (צ' ב') מי כתיב לא יאכל המזבח, לא יאכלו בנ"י כתיב, והיינו דהוא סובר דהפסול דמשקה ישראל הוא שאסור באכילה לגבוה כמו שאסור באכילה להדיוט לכן קאמר שפיר דהגיד אין בו טעם ולא הוי אכילה ורק גה"נ דאסור להדיוט מקרי אכילה לגבי הדיוט אבל לגבי גבוה לא הוי אכילה, ורב הונא סובר דכיון דאסור להדיוט אסור לגבוה משום הקריבהו נא לפחתך ואע"פ דלא מקרי אכילה לגבוה, וזהו כוונת הירושלמי דהקריבהו נא לפחתך מצינו רק גבי זבחים ונסוך מים דהוי צורך אימורים עי' מנחות (כ' א') דנסכים הוי שתי' לצורך אימורים אכילה ושתיה, ואח"ז אמרינן דהוי שמחה אחר הכפרה יעו"ש, לפי"ז נסוך המים דאין כאן דרך שמחה דאין שמחה במים ודאי הוי צורך אכילת אימורים אכילה והדר שתי' ודוק היטב] אבל יין דהוי רק משום שמחה ואין כאן משום הקריבהו נא לפחתך, ורק דאסור לגבוה מטעם דכיון דאסור להדיוט ממילא כמ"כ אסור לגבוה, לפי"ז זה שייך רק גבי איסור ממש, אבל יין שנתגלה דלא הוי אסור רק מטעם סכנה א"כ ל"ש זה לגבוה וע"ז תירץ משום המשמח אלקים ואנשים ודוק:
ואמנם העיקר נראה בדברי הירושלמי דהכי פירושו, דהתוס' חולין (ק"מ א') ד"ה למעוטי צפורי עיר הנדחת כתבו דפסולא דממשקה ישראל אינו אלא היכא דלא הי' לו שעת הכושר אבל דבר שהי' לו שעת הכושר אינו פסול מטעם ממשקה ישראל, ואמנם התוס' מנחות (ו' א') כתבו דאף דבר שהיה לו שעת הכושר מפסל מטעם משקה ישראל וכבר הקשו כן, ונראה דזה תליא אם האיסור דממשקה ישראל הוא משום שאסור גם לגבוה ולפי"ז גם אם היה לו שעת הכושר מ"מ אסור עתה לגבוה, אבל אם נאמר דהטעם דממשקה ישראל היינו כיון שאסור להדיוט אין להקריב לגבוה משום הקריבהו נא לפחתך בזה שפיר יש לחלק בין היה לו שעת הכושר, וכאן גבי צפורי מצורע אין למזבח כלום רק דילפינן מכשיר ממכפר והוי פסולה משום שאסור להדיוט לכן אם היה להם שעת הכושר מותר לצורך מכשיר, ובזה מבואר שפיר דברי הירושלמי דכאן האיסור משום שאסור להדיוט דלגבוה לא שייך סכנה, וא"כ יש לחלק בין היה לו שעת הכושר, ומים כיון דהכשרם אינו אלא בחג ואם נתגלה ערב יו"ט לא היה לו שעת הכושר, אבל נסכי ן דשייך בכל השנה מקרי שעת הכושר, והוא נכון, כ"כ לי כבוד ידנ"ע הגאון הגדול ר' ארי' ליב רוביז שליט"א הגאבד"ק ווינקומיר יצ"ו: