אור ברסלב

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג

סימן ז · ב

אויר כלי שרת.

בסוגיא דמנחות שם הדר איהו בעא מינייהו מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא או דרבנן יעו"ש, והרמב"ם ז"ל בה' פסוה"מ (פי"א הכ"ג) כתב וז"ל חלק העשרון בכלי אחד ואין חלקיו נוגעים זה בזה ואין ביניהן מחיצה הרי זה ספק אם מצרף הכלי לקמיצה או אינו מצרף לפיכך לא יקמוץ ואם קמץ לא יקטיר, ואם הקטיר הורצה ולא יאכלו השירים, וכתב מרן בכ"מ וז"ל ומ"ש ואם הקטיר הורצה ולא יאכלו השירים, נראה דיליף לה מהדין שכתב לעיל בסמוך ע"כ, והיינו בה"כ דכתב קמץ את המנחה ואחר כך נטמאו שיריה כולן או נשרפו או יצאו חוץ לעזרה או אבדו לא יקטיר הקומץ ואם הוקטר הורצה כו' ע"כ, ומזה למד הכ"מ דה"ה הכא בהכ"ג, והוא לכאורה תמוה מאוד דשם בה"כ החסרון הוא בשירים להכי שפיר אמרינן דאם הקטיר הורצה, אבל כאן בהכ"ג החסרון הוא בהקומץ ואיך נילף משם:

וזה כמה שנים שכתב לי כבוד מרן הגאון האמתי ר' יצחק יעקב זצ"ל הגאב"ד ור"מ דעיר מולדתי פאניוויעז וז"ל י"ל דכל הטעם דעשרון שחלקו דל"מ קמיצה משום דאין בכחו להתירו בהרמה כי אם במחובר אליו, וי"ל דבאמת הקומץ נתקדש רק דשירים אינן ניתרין בזה, והוא כדין חסר, אלא דמ"מ תמוהים דבריו דלפי"ז היה הדין נותן שיותר המקצת שנגע בו, ואי דא"כ הוי כחסרה מקצת, דא"כ אמאי כתב דלא יקטיר הרי בחסר מקצת מקטירין קומץ, אמנם נראה דבאמת הדין הוא רק בהיתר השירים, רק דכל שאין מתיר הכל הוי כחסר קודם קמיצה דבעת הקמיצה בעי שיהא כל המנחה, וה"ה היכא דכל העשרון בשלימות רק שאינו מתירה ג"כ לא מהני ויש להאריך בזה ואכ"מ עכ"ל הגאון ז"ל משנת תרס"ה:

תוכן העניינים

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה