אור ברסלב
מקדש דוד חלק ג סימן מג - טומאת משקין › ה

מקדש דוד חלק ג· רבי דוד רפפורט

סימן מג - טומאת משקין · ה

ד

במשקין טמאים דמטמאין כלים ואם נטמאו אחוריהם אחוריהם טמא ותוכן טהור כתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהל' אבה"ט דה"ה אם נגעו בכ"ח מאחוריהן דנטמא אחוריהן וכתב הראב"ד ז"ל אין השכל נותן דהא גזרו חכמים במשקין אלא משום משקה זב וזבה ואם משקה הזב והזבה אין מטמאין כ"ח מאחוריהם כ"ש שאר משקין ע"ש, ונראה דהרמב"ם ז"ל לשטתיה אזיל דהנה אמרינן בבכורות (ל"ח) כל שאי"ל תוך בכ"ח כנגדו בכלי שטף אי"ל אחוריים לחלוקה ואם נטמא גבו במשקין נטמא תוכו ומקשינן בגמרא ואי"ל תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה הוא הא בעינן דומיא דשק ומתרצינן בהנך דחזו למדרסות ע"ש, והנה הרמב"ם ז"ל פסק בהל' כלים (פכ"ג ה"א) בפשוטי כ"ע אף הנך דחזו למדרסות זה דמתטמאין בשאר הטומאות הוא רק דרבנן ואע"ג דבפ"ב דב"ק ילפינן זה מק"ו מפכין קטנים ע"ש א"כ אפילו הנך דחזו למדרסות אין מתטמאין ממשקה זב וזבה מה"ת א"כ מאי משנינן בהנך דחזו למדרסות סוף סוף אין טומאתן במשקה זב וזבה מה"ת ולי"ל משום דמתטמאין מדבריהם דהא בעינן שיתטמאו מה"ת דהא מקשינן ואי"ל תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה הוא דמדרבנן איכא פשוטי כ"ע אף דלא חזו למדרסות דמקבלי טומאה כגון השלחן והדולבקי כו' וכל הנך דמשמשין אדם ומשמשי אדם כדאמרינן בת"כ ומוכח מזה אף דעיקר הגזירה דמשקין מטמאין כלים היתה משום משקה זב וזבה דמטמאין כלים מדאורייתא מ"מ גזרו אף בהנך כלים דאין משקה זב וזבה מטמא אותן רק בעינן כלי כזה שי"ל איזה טומאה מדאורייתא כגון בפשוטי כ"ע הנך דחזו למדרסות די"ל טומאה דאורייתא ע"י משכב הזב א"כ ק"ו הוא ומה כלים שאי"ל טומאה כלל מה"ת במשקה הזב כגון פשוטי כ"ע דחזו למדרסות מ"מ גזרו עליהן טומאת משקין כיון דשייך בהכלי איזה טומאה מדאורייתא כ"ש בכ"ח שיש להכלי טומאה מדאורייתא במשקה זב וזבה גופא מתוכן אע"ג דמאחוריהן אין מקבלין טומאה ממשקה זב וזבה לא איכפת לן כיון דבזו הכלי שייך איזה טומאה דאורייתא (וליכא למימר דשאני כ"ח דמזה הצד היינו מאחוריהן לית לה שום טומאה מדאורייתא דהא כלים הראוין למדרסות ג"כ מאחוריהן אין ראוין למדרס ואי"ל מצד זה שום טומאה מ"מ מתטמאין שם במשקין אלא ודאי אזלינן בתר עיקר הכלי]:

אך על הרמב"ם ז"ל יש לעיין טובא מההיא דפרה פ"י מ"ג קלל של חטאת שנגע באוכלין ומשקין טהור נתנו על גביהן חכמים מטמאין ומשום דאין כ"ח מתטמא מגבו ובנתנו ע"ג דטמא הוא משום דבעינן והניח במקום טהור ע"ש ולהרמב"ם ז"ל כיון דמשקין מטמאין כ"ח מאחוריהן ואמרינן בפי"ב מ"ח דלחטאת כלי שנטמא אחוריו נטמא תוכו א"כ קלל של חטאת שנגע במשקין נטמא כל הכלי וחוזר ומטמא את מי חטאת ואמאי אמרינן דקלל של חטאת שנגע במשקין טהור, והנה הרמב"ם ז"ל בפסקיו נראה דנזהר מזה דכתב בפי"ד מהל' פרה ה"א ולא ע"ג השרץ מלבד אלא אפילו הניחו ע"ג אוכל שני וכיוצא בו מדבריהם הרי נטמא האפר שנאמר במקום טהור כו' ומשקין לא הזכיר שם כלל ונראה משום דמשקין אפילו לא הניחו עליהן רק נגעו בהן ג"כ נטמא האפר אך ממתני' קשה טובא:

הנה מה שנראה מההיא דבכורות דפשוטי כ"ע הנך דלא חזו למדרסות כיון דאי"ל טומאה מדאורייתא אין מתטמאין מחמת משקין וכן פי' רש"י ז"ל שם בלשון ראשון דאורייתא בר קבולי טומאה דנגזור עליהן טומאת משקין יש לעיין מדאמרינן בפכ"ה דכלים דהשלחן וטבלא שאי"ל לבזבז מתטמאין במשקין ואפלגו רק בנטמא אחוריהן אם נטמא תוכו ואע"ג דשלחן וטבלא הם פשוטי כ"ע ולא חזו למדרסות ומ"מ מתטמאין במשקין וצ"ע [אמרינן בתוספתא שהביא הר"ש ז"ל כלים פכ"ה מ"א דאם נפלו משקין על רוחבו של כלי מלגבו והוא טהור וכן השלחן אם נפלו משקין על רגלו טהור לגמרי ומימיהם של כהנים לא נמנעו מלהיות נותנין רגליו של שלחן ע"ג משקין טמאים ע"ש ויש לחקור בקדש דקי"ל אחוריים ותוך לתרומה ולא לקדש ובקדש נטמא אחוריו נטמא תוכו אם נפלו משקין על רוחבו של כלי או בשלחן ע"ג רגליו אם נטמא אי לקדש טומאת משקין הוי כשאר טומאות דאין חילוק באיזה מקום נגעה הטומאה או רק דלקדש באופן דלתרומה נטמא אחוריו הכא נטמא הכל אבל באופן דלתרומה לא נטמא כלל אף לקדש לא נטמא אמרינן בתוספתא שהביא הר"ש ז"ל שם בכרים וכסתות שהפכן נעשה אחוריו תוכו ותוכו אחוריו ע"ש, והנה יש לחקור בנטמא אחוריו ואח"כ הפכן דנעשה אחוריו תוכו אם כל הכלי טמא כיון דכלי שנטמא תוכו נטמא אחוריו וכיון דתוכו טמא עתה הכל טמא או זה רק בשעת קבלת הטומאה אבל אח"כ אין הטומאה מתפשטת]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה