מקדש דוד חלק ג· רבי דוד רפפורט
סימן מ - טהרת הקדש · ג
כתב הרמב"ם ז"ל פי"א מהל' אבה"ט השלישי שבתרומה שנגע באוכלי קדש פסלן ועשאן רביעי אח"כ כתב חולין שנעשו ע"ט תרומה השלישי שבהם פסול כתרומה ואם נגע בקדש אינו עושהו רביעי ע"ש ובפה"מ טהרות פ"ב מ"ז כתב דלענין שיעשה רביעי בקדש צריך שכל המדרגות ואפילו הראשון יהיו או קדש או תרומה ואם היו חולין אפילו הראשון אין הטומאה עוברת אלא עד שלישי וכן אם היה הראשון חולין שנעשו ע"ט תרומה ג"כ אין הטומאה עוברת אלא עד שלישי וכתב דלמשנה ראשונה דחולין שנעשו ע"ט הקדש כקדש דמי והשלישי שבתרומה מטמא משקה קדש ופוסל אוכלי קדש ושל חולין שנעשו ע"ט הקדש ועשאן רביעי ומ"מ אם הגיעה הטומאה מחולין שנעשו ע"ט הקדש לא תעבור הטומאה ממנו זולת אל השלישי ואפי' היו השני והשלישי אשר הוכנה להם הטומאה קדש ע"ש ויש לעיין בטעם הדבר כיון דחולין ע"ט תרומה דינן כתרומה וחולין ע"ט הקדש כקדש אמאי אין עושין רביעי בקדש ועוד יותר קשה על חולין ע"ט הקדש אי כקדש דמי ויש בהם רביעי אמאי אם היו שלישי ונגעו בקדש אין עושה אותן רביעי, ונראה לומר דכל דין חולין ע"ט תרומה וחולין ע"ט הקדש הוא רק לגבי עצמן דהא אמרינן הטעם דחולין ע"ט תרומה וע"ט הקדש הוא משום אחלופי שאם יתחלף לו תרומה בחולין ויאכל תרומה בחזקת חולין יהיה אוכלה בטהרה וכן בקדש זה שייך רק לגבי עצמן אבל לגבי אחרים דינן כחולין גמורים א"כ אם נגע שלישי של חולין ע"ט תרומה בקדש לגבי האי קדש האי חולין ע"ט תרומה דינן כחולין גמורים דל"ש בהו שלישי א"כ לגבי האי קדש הם כטהורים גמורים ולא נפסלו בנגיעתם וכן אם נגעה שלישי של חולין ע"ט הקדש בקדש נהי דלגבי עצמן י"ל אפילו רביעי מיהו לגבי האי קדש שנגעה בהן הם כחולין גמורים דלית בהו שלישי ומש"ה אין עושין רביעי בקדש ואפילו אם היה הראשון והשני חולין ע"ט תרומה או ע"ט הקדש ג"כ אין הטומאה עוברת עד רביעי כיון דלרביעי בקדש בעינן שיהיו כל המדרגות או תרומה או קדש לא מהני בזה חולין ע"ט תרומה וע"ט הקדש דלענין טומאת אחרים ה"ה כחולין [יש לחקור הא דאמרינן בחולין (ק"ו) בנט"י עד כאן לחולין עד כאן לתרומה דהיינו דלחולין צריך ליטול עד הפרק השני ולתרומה עד הפרק השלישי בחולין שנעשו ע"ט תרומה מהו אי דינן לענין זה כחולין או כתרומה]:
הנה לפמ"ש הרמב"ם ז"ל בפה"מ דאפילו למשנה ראשונה דחולין ע"ט הקדש כקדש דמי מ"מ אין שלישי שלהם עושה רביעי בקדש אי אפשר לתרץ מה שתי' התוס' חגיגה (כ') בההיא דהיושבת על דם טוהר דמערה מים לפסח ואמרינן מערה אין נוגעת לא אלמא קסבר חולין שנעשו ע"ט הקדש כקדש דמי והקשו דילמא סבר כראב"צ דה"ה כתרומה ותי' דא"כ אין שלישי שבהן פוסל הקדש היינו דאין המים חוזרין ומטמאין את הפסח ע"ש ולהרמב"ם ז"ל הא אפילו אי דינן כקדש ג"כ אין חוזרין ומטמאין את הפסח דשלישי של חולין ע"ט הקדש אינו פוסל את הקדש אפילו למשנה ראשונה וע"כ להרמב"ם ז"ל זה שלא תגע במים אינו משום פסול הפסח רק המים עצמן אסור לפסול וכשטתיה שהבאנו לעיל סק"א דאסור לטמאות חולין שנעשו ע"ט הקדש:
אמרינן בטהרות פ"ב מ"ו השלישי שבתרומה מטמא משקה קדש ופוסל אוכל קדש שנעשו לטהרת הקדש אבל אם נעשו ע"ט תרומה היינו השלישי שנגעה בהם] מטמא שנים ופוסל אחד בקדש ומשום דטהרתה טומאה היא אצל הקדש כמ"ש הר"ש ז"ל שם וחיישינן שמא ראשון היא, והנה יש לעיין דהא מקשינן בירושלמי פסחים ספ"א אמאי אין שורפין תרומה עה"פ בשעה ששית כיון דאסור באכילה מדרבנן א"כ נפסלה בהיסח הדעת ותשרף ומתרצינן שם דאכתי שומרה שלא תתערב באחרות ע"ש היינו ששומרה שלא תתערב ותאסור את האחרות ואין זו היסח הדעת א"כ הכא בתרומה שנעשית שלישי ונטמאה כיון דאסורה באכילה א"כ אינו שומרה עוד אלא כדי שלא תתערב באחרות א"כ מאי נ"מ בזה בין נעשו ע"ט הקדש בין נעשו ע"ט תרומה דזה שייך רק היכא דשמירתן בשביל עצמן דאם נעשו ע"ט הקדש שומרן יותר משנעשו ע"ט תרומה וטהרתה טומאה היא אצל הקדש אבל לאחר שנטמאו דשמירתן רק בשביל אחרים שלא יתערבו בהם מאי נ"מ אם הוי ע"ט הקדש או ע"ט תרומה וצ"ע: