אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן לו - בגדי כהונה › ג

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן לו - בגדי כהונה · ג

ב

ובענין היתר כלאים בבגדי כהונה יש מחלוקת הראשונים ז"ל אי מותר ג"כ שלא בשעת עבודה ודעת הרמב"ם ז"ל דכלאים בבגדי כהונה רק דחויה ומותר רק בשעת עבודה וזה דאמרינן דבמקדש מותר אף שלא בשעת עבודה הוא דוקא באותן בגדים שאין בהם כלאים והראב"ד ז"ל נחלק עליו ודעת התוס' מנחות (מ"א ע"א) דבמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר והביאו שם מהתוספתא בגדי כהונה ובגדי כ"ג אין בהם משום כלאים בגדי כ"ג שיצא במדינה חייב במקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור והסיקו שם בתוס' דבמדינה חייב מדאורייתא משום דבמדינה ליכא שום היתר ע"ש והנה בירושלמי פ"ט דכלאים מקשינן על הא דאין עראי לכלאים מההיא דכהן שיצא חוץ לחומת העזרה אם להשהות צריך טבילה ואם לשעה טעון קידוש ידים ורגלים ומשמע שיצא בבגדיו הא הוי איסור כלאים ומתרצינן כאן בבגדי זהב כאן בבגדי לבן דליכא שעטנז ומפרש הירושלמי שם הביאו מזה ראיה להרמב"ם ז"ל דכלאים בבגדי כהונה הותר רק בעידן עבודה אך אין ראיה מזה דחוץ למקדש לכ"ע אסור ואע"ג דחוץ למקדש אפילו אותן שאינן של כלאים ג"כ אסור כדמסקינן ביומא ובתמיד דבגדי כהונה היוצא בהם במדינה אסור ואיך אמרינן בירושלמי כאן בבגדי זהב כאן בבגדי לבן דל"ד מדינה דשאר בגדים למדינה של כלאים בזה דבשאר בגדים מותר במקדש אף שלא בשעת עבודה כתבו הת"י יומא (ס"ט ע"ב) דהיינו בכל הר הבית דהתם הוא משום תנאי ב"ד בכל הר הבית ניתנו ליהנות אבל בשל כלאים זה דאיכא נפקותא בין מקדש למדינה כתבו התוס' במנחות משום דבמדינה אי"ל היתר והיינו דבמקדש כיון דהותר לצורך עבודה הותר נמי שלא לצורך א"כ ע"כ האי מקדש היינו עזרה דחוץ לעזרה אי"ל היתר כמו שאר מקומות א"כ ההיא דהירושלמי דמיירי שיצא חוץ לחומת העזרה א"כ באותן של כלאים אסור אבל בבגדי לבן מותר:

והנה בפרה שנעשית בבגדי לבן כתב הרמב"ם ז"ל דהיינו בבגדי לבן של כ"ג ביוה"כ והקשה המל"מ עליו ובתוספתא משמע שהוא בבגדי לבן של כ"ה ונראה דהתוס' דס"ל דכלאים בבגדי כהונה הותר רק במקדש ולא במדינה משום דבמדינה אי"ל היתר ע"כ ס"ל כהרמב"ם ז"ל דפרה נעשית בבגדי לבן של כ"ג ביוה"כ דאם בבגדי כ"ה שהם של כלאים א"כ אף חוץ למקדש יהיה מותר כלאים בבגדי כהונה שיש להם היתר לצורך עבודה של פרה שהכשירה בכ"מ למאן דלא בעי שריפה כנגד הפתח כדאמרינן בזבחים (קי"ג) ומ"ש אם י"ל היתר לעבודה אחת או להרבה עבודות וע"כ דנעשית בבגדי לבן של יוה"כ ולא הותר כלאים חוץ למקדש כלל:

ובשבועות י"א ע"ב) בפרה דאם נשחטה ע"ג מערכתה דאין לה פדיה עולמית כתב רש"י ז"ל הטעם דלאחר שנשחטה גנאי להוציאה לחולין ע"ש ויש לעיין ל"ל טעם זה תי"ל דהא זה דמהני פדיה לאחר שחיטה אמרינן שם בגמרא משום דלב ב"ד מתנה עליה שתהא לדמיה א"כ אם יפדוה אגלאי מילתא למפרע דלא היתה פרת חטאת כלל וכיון דשחיטת פרה צריכה כהן ובגדי כהונה א"כ נמצא שלבש כלאים שלא לצורך ופרה דמעשיה בהר המשחה שהוא חוץ למקדש ובמדינה לכ"ע אסור כלאים בבגדי כהונה כדאמרינן בתוספתא שהביאו התוס' במנחות ונראה מזה דס"ל לרש"י ז"ל ג"כ דפרה נעשית בבגדי לבן של יוה"כ שאין בהם כלאים:

והנה בהוצאת הדשן דצריכה בגדי כהונה ולר"י ביומא (כ"ג) צריכה ד' כלים ואף האבנט שהוא כלאים והוצאת הדשן היא חוץ לג' מחנות א"כ נמצא שיש היתר חוץ למקדש לכלאים בבגדי כהונה להוצאת הדשן וא"כ יהא מותר אף שלא לצורך כמו במקדש וצ"ע הקשו התוס' במנחות שם כיון דכלאים בבגדי כהונה הותר אפילו שלא לצורך עבודה א"כ אמאי אמרינן ביומא בבגדי כהונה שמקפלין אותם ומניחין כנגד ראשיהם ולא תחת ראשיהם משום כלאים ותי' דדוקא בלבישה מותר ולא בהצעה ע"ש ויש לעיין תי"ל שהיו ישנין בבית המוקד בחציה של חול וא"כ הוא חוץ לעזרה דאין שם היתר לכלאים]:

כתבו התוס' במנחות שם דזה דכלאים בבגדי כהונה הותר אפילו שלא לצורך עבודה הוא דוקא בלבישה אבל לא בהצעה דלא דמי ללבישה דשרי רחמנא ע"ש ונראה הטעם דהיתר כלאים בבגדי כהונה הוא רק במקדש ולא במדינה וכן מה שההיתר הוא בלבישה ולא בהצעה אחד הוא וזה דכלאים בבגדי כהונה הותר אף שלא בשעת עבודה אין זה מדאשתרי לצורך עבודה אשתרי נמי שלא לצורך ובמדינה ל"ש זה רק הטעם דבמקדש דהבגדים מועילים שם שהרי נתקדש ונעשה ראוי לעבודה דבגדי כהונה מקדשין את האדם שנעשה ראוי לעבודה כשאר כ"ש שמקדשין כמ"ש תוס' זבחים (כ"ד ע"א) ד"ה הואיל ומש"ה אף אם אינו עובד בהם מ"מ כיון שהבגדים עשו את שלהם לקדש את האדם שיהא ראוי לעבודה והועילו אין בהם משום איסור כלאים דלזה הותר כלאים בבגדי כהונה היכא שהבגדים עושים מצותן לקדש האדם לעבודה אך זה דוקא במקדש אבל במדינה כיון דאין כ"ש מקדשין אלא בפנים אין מועילים שם כלום ומש"ה אסור וזה הטעם נמי דאסור בהצעה שאין הבגדים מועילים כלום ולפ"ז נראה ג"כ שאם ילבש שלא כדרך לבישה או ע"י חציצה באופן שאינו ראוי כן לעבודה יהא אסור משום כלאים כמו בהצעה. ובזה נראה לתרץ מה שהקשה השאג"א על ההיא דעירוכין דהכל חייבין בתפילין כהנים לוים וישראלים ואמרינן דכהנים אצטריכא ליה סד"א דהני כהנים הואיל וליתנהו בתפילין של יד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו אימא במצוה דראש נמי לא ליחייבו קמ"ל דלא מעכבי אהדדי והקשה דהא אמרינן בזבחים (י"ט) דכהנים בעבודתן אף מתפילין ש"ר נמי פטורין משום עוסק במצוה ולפ"ז ההיא דעירוכין דכהנים חייבין בש"ר מיירי שלא בשעת עבודה ממש דל"ש עוסק במצוה ורק כשהם לבושים בהבגדים דהותר אף שלא בשעת עבודה וכגון מעבודה לעבודה שאין להם פנאי להפשיט הבגדים וחייבין בש"ר אבל הש"י אי אפשר להם להניח דהוי חציצה וכיון דהוי חציצה א"כ איכא איסור כלאים כיון שלובשים אותם באופן שאין ראויין בהם לעבודה:

והנה השאג"א הקשה קושיות הרבה על הרמב"ם ז"ל דכלאים בבגדי כהונה הותר רק בשעת עבודה והנה יש להוסיף ע"ז מההיא דפ"ז דתמיד בזמן שכ"ג נכנס להשתחוות ג' אוחזין בו אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד באבנים טובות כו' ומוכח שהיה לבוש אז בגדי זהב שהם כלאים ואע"ג דאינו בשעת עבודה אך נראה לומר דאף הרמב"ם ז"ל יודה דאם לבש בגדי כהונה לצורך עבודה דאינו מחויב תכף להפשיט בגמר העבודה וזה שכתב הרמב"ם ז"ל דהאבנט אסור לכהן ללובשו אלא בשעת עבודה כו' הכונה רק על תחילת הלבישה שאסורה רק לצורך עבודה והנ"מ בין תחילת לבישה לכבר לבוש בשביל העבודה י"ל עפ"י מ"ש הרא"ש ז"ל במנחות בריש הל' ציצית דהטעם דכלאים בבגדי כהונה הותר אפילו שלא בשעת עבודה הוא משום שלא ניתנה תורה למה"ש דכשיגמור עבודתו יפשיטו מיד ולא ישתהו עליו כלל הילכך כשהתירה תורה לבישה לגמרי הותרה כו' עכ"ל ומהרא"ש ז"ל נראה דבר חדש דטעם דלא ניתנה תורה למה"ש אין זה רק באיסור מעילה אלא אף בשאר איסורים ואף לענין איסור כלאים דל"ש בזה תנאי ב"ד רק סברא הוא דכיון שציותה תורה ללבוש הבגדים ואי אפשר תיכף לפשוט בגמר עבודה דלא ניתנה תורה למה"ש א"כ באותו רגע ליכא איסור א"כ הותר לגמרי. והנה הריטב"א ז"ל ביומא בההיא דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם הקשה דמשמע דאף לאחר שפשט ג"כ מותר ליהנות והא הכא ל"ש לא ניתנה תורה למה"ש ותי' דאח"כ ג"כ גזירה שמא יהנה אחר שפשט מיהו בירושלמי אינו כן ע"ש ונראה מזה דהטעם שלא ניתנה תורה למה"ש שייך רק כ"ז שלא פשט אבל ללובשם מתחילה לא מיהו בשאר בגדי כהונה שאינם של כלאים משום גזירה התירו כמ"ש הריטב"א ז"ל אך זה שייך רק בשאר בגדים שאינן של כלאים דמשום מעילה הוא ושייך בהן תנאי ב"ד אבל בשל כלאים דל"ש תנאי ב"ד א"כ כ"ז שלא פשט דשייך טעם דלא ניתנה תורה למה"ש מותר אף להשהות בהם אבל ללובשם לכתחילה שלא לצורך עבודה אסור וזה שכתב הרמב"ם ז"ל דכלאים בבגדי כהונה הוא מדין עשה דוחה ל"ת כמו כלאים בציצית היינו על תחילת הלבישה שהוא רק מדין עשה דוחה ל"ת אבל אח"כ כשלבשם לצורך עבודה ועשה בהם עבודה אינו מחויב תכף לפושטם משום טעם הרא"ש ז"ל:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה