אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן לו - בגדי כהונה › ב

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן לו - בגדי כהונה · ב

א

אמרינן בקידושין דבבגדי כהונה ליכא מעילה הואיל וניתנו ליהנות בהם שלא ניתנה תורה למה"ש והנה יש לחקור בבגדי לבן של יוה"כ אם ג"כ הדין כן ולכאורה היא היא אך ביומא (ס' ע"א) גבי אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו ואמרינן משום דהוי תרומת הדשן ובגדי כהונה ב' כתובים הבאין כאחד ומקשינן הניחא לרבנן דאמרי והניחם שם מלמד שטעונין גניזה אלא לר"ד דאמר ראויין הן לכהן הדיוט מא"ל וכתב רש"י ז"ל ראויין הן לכהן הדיוט וקי"ל בגדי כהונה אין בהן מעילה מפני שלא ניתנה תורה למה"ש שיהו זריזין לפושטן מיד עכ"ל ומוכח מזה דרק למ"ד ראוין הם לכ"ה אין מעילה בבגדי לבן של יוה"כ אבל למ"ד טעונין גניזה יש בהם מעילה וע"כ אף קודם שטעונין גניזה יש בהם מעילה דאי קודם אין בהם מעילה איך דייקינן מינה שהוא ב' כתובים לדבר שנעשית מצותו ומועלין והיינו דמה שנעשית מצותו אינו מפקיע מן המעילה ואם המעילה בבגדי כהונה נתחדשה אחר שנעשית מצותן אינו שייך אל זה כלל ואפילו אי נימא דהמעילה נחית להו לאחר שנעשית מצותן ג"כ קשה כיון דתכף כשגמר העבודה נעשית מצותן ויש בהם מעילה א"כ אכתי לא ניתנה תורה למה"ש לפושטן מיד ונראה הטעם דשאני בין בגדי לבן של יוה"כ לשאר בגדי כהונה לענין זה דבבגדי לבן של יוה"כ לא שייך לא ניתנה תורה למה"ש דזה דלא ניתנה תורה למה"ש כתב רש"י ז"ל בקידושין (נ"ד) דהיינו שיהו הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם אחר העבודה כהרף עין ע"ש והנה זה שלא כתב רש"י ז"ל כן אף על הלבישה שיהו זריזים כמה"ש שתכף כשלבשו להתחיל תכף בעבודה וכן מעבודה לעבודה כשגמרו עבודה זו שיתחילו תכף בעבודה אחרת הוא משום כיון דלא אפשר להיות כמה"ש להתחיל תיכף בעבודה כשלבש הבגדים אותו ההמתנה קצת היא לצורך עבודה כיון דלא אפשר בענין אחר וכל שהוא צורך עבודה מותר ללבוש הבגדים וא"כ א"צ בשביל זה שלא תהיה מעילה בבגדי כהונה וכן מעבודה לעבודה ורק אפשיטה כיון שכבר כלתה העבודה ואין עוד צורך עבודה א"כ תכף הם במעילה וכיון דלא ניתנה תורה למה"ש להיות פושטין מיד מש"ה אין מעילה בבגדים אך זה שייך רק בבגדים של כל ימות השנה אבל ביוה"כ הפשיטה עצמה מצוה וצריכה קידוש ידים ורגלים כדאמרינן ביומא משום דכתיב ופשט א"כ כשצריך לפשוט הוי כצריך לעשות מצוה בהבגדים והוי כמהלך מעבודה לעבודה דל"ש בזה לא ניתנה תורה למה"ש שלא תהיה בהם מעילה דצורך הפשיטה הוא והנה ביומא דאיבעי לן בגדי כהונה אי ניתנו ליהנות בהם ובעינן למפשט מההיא דכ"ג דאם רוצה לקרות בבגדי בוץ קורא ודחינן דשאני קריאה דצורך עבודה ונראה מזה דאם בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם אפילו בבגדי לבן כן אך בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם דהכא אין זה משום לא ניתנה תורה למה"ש דהכא בעינן למימר דאף לכתחילה מותר ללובשם שלא בשעת עבודה במקדש משום תנאי ב"ד וזה שייך אף בבגדי לבן:

הנה ביומא ובתמיד דאיבעי לן אי מותר ללבוש, הבגדים שלא בשעת עבודה ופשטינן מההיא דכ"ג אם רוצה לקרות בבגדי בוץ קורא ודחינן דשאני קריאה דצורך עבודה ופשטינן מההיא דלא היו ישנים בבגדי קודש שינה הוא דלא הא מיכל אכלי ודחינן דשאני אכילה דצורך עבודה היא משום ואכלו אותם אשר כופר בהם דהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ומסקינן שם דבמקדש אפילו שלא לצורך עבודה מותר אבל במדינה אסור ע"ש ונראה דאף במדינה באכילת חזה ושוק דשלמים מותר משום דאכילה צורך עבודה דהא אי ס"ל דשלא בשעת עבודה אף במקדש אסור אין חילוק בין מקדש למדינה ומ"מ צורך עבודה כגון אכילה, מותר משום דהוי כעבודה א"כ צורך אכילה מותר אף חוץ למקדש דהתם ההיתר הוא משום צורך עבודה וזה דואכלו אותם אשר כופר בהם שייך בשלמים כמו בחטאת ואשם כמ"ש רש"י ז"ל בפסחים (נ"ט ע"א) דואכלו אותם אשר כופר בהם היא מ"ע בכל הקרבנות ע"ש ולפ"ז מתיישב מה שהקשו תוס' בקידושין בינאי המלך שהקים להם בציץ שבין עיניו הא בגדי כהונה במדינה אסור ולפ"ז י"ל דבסעודה שעשה היה גם שלמים והיה יכול לאכול אותם בבגד כהונה אם רוצה [ובעיקר על קושית התוס' יש לעיין נהי דבגדי כהונה במדינה לא ניתנו ליהנות בהם מ"מ זה שייך רק בשאר בגדים דאיכא בלבישתן הנאה של חימום אבל ציץ דאינו אלא תכשיט מה הנאה יש בלבישה ואע"ג דאמרינן במעילה (י"ח) נתנה קטלא בצוארה טבעת בידה מעלה התם פי' רש"י ז"ל דההנאה היא שמתכבדת בהם ע"ש אבל בציץ ל"ש שהרי ניכר שהוא של הקדש ואינו שלו]:

והנה זה דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם ומותרים במקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה כתב המפרש למס' תמיד דתנאי ב"ד הוא ע"ש ונראה דאף למ"ד דבגדי כהונה לא ניתנו ליהנות מהן שלא בשעת עבודה ואמרינן דמ"מ לצורך עבודה אף בדברים שא"צ בגדי כהונה כגון קריאת הפרשה ואכילת קדשים מותר הוא ג"כ משום תנאי ב"ד דאין סברא שיהיה מדאורייתא כן כיון דא"צ בגדי כהונה אמאי יהא מותר רק בזה פליגי דמ"ד בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם ס"ל דתנאי ב"ד הוא שיהא מותר ללבוש במקדש אף שלא לצורך עבודה כלל ומ"ד לא ניתנו ליהנות ס"ל דרק לדברים שיש בהם צורך עבודה הותר מכח תנאי ב"ד ולפ"ז ביוה"כ קריאת הפרשה וכן ההגרלה דלאו עבודה היא מדאורייתא ודאי א"צ בגדי כהונה וכן בשחיטת פרו כתב הגבורת ארי דא"צ בגדי כהונה דזה דצריך כ"ג הוא רק מדין בעלים דבעינן שחיטה בבעלים ע"ש וזה שעושה ההגרלה וכן שחיטת פרו בבגדי לבן הוא משום דמדרבנן אף דברים שאינם עבודה ביוה"כ צריך כ"ג ובגדי כהונה דהא אף שחיטת התמיד דבעלמא לאו עבודה היא וכשרה בזר ביוה"כ מדרבנן צריך כ"ג ובגדי כהונה וזה דמותר ללבוש הבגדים אף דמדאורייתא א"צ לבגדים הוא משום דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם א"נ משום דצורך עבודה מותר וא"כ משום תנאי ב"ד הוא ובזה מתיישב מה דאמרינן ביומא (ל"ה) כהן שעשאה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור ודוקא עבודת יחיד שהיא הוצאת כף ומחתה אבל כשלובש הבגדי לבן לעבודת היום אינו עובד בה והמל"מ עמד בזה למה דוקא עבודת יחיד ומן הירושלמי הביא שם דאף עבודת היום עובד בה ע"ש ונראה הטעם דאינו עובד בה עבודת היום כיון דהכתונת עושה משלו אף שמוסרה לציבור ל"ש בזה לב ב"ד מתנה כמ"ש תוס' מעילה (י"ד ע"א) ד"ה בונין ז"ל דשאני תרומת הלשכה שבאה בנדבת ציבור ולב ב"ד מתנה עליהן אבל לא שייך לומר לב ב"ד מתנה בהקדש נדבת יחיד אפילו הקדישם למוסרם לציבור עכ"ל וא"כ כל אותן עבודות כמו הגרלה ושחיטת פרו לא היה אפשר לעשות בבגדי לבן כיון דלא מהני בהו תנאי ב"ד וכיון דמדרבנן צריך לעשותן בבגדי לבן אי אפשר לו ללבוש כ"א בגדים הבאים מתרומת הלשכה דמהני בהו תנאי ב"ד אבל ערבית כשלובש הנדוין להוצאת כף ומחתה אינו עושה בהבגדום שום דבר חוץ מהוצאת כף ומחתה שזו היא עיקר העבודה וצריכה בגדים מדאורייתא ובזה יכול לעשות אף בהכתונת שמוסרה לציבור והירושלמי דס"ל דאף עבודת היום יכול לעבוד בהכתונת לשיטתיה אזיל דס"ל דאף בקרבן יחיד אמרינן לב ב"ד מתנה כדאמרינן שם בקידושין ובשקלים פ"ז ה"ג גבי בהמה שנמצאת מירושלם למגדל עדר דזכרים עולות ומקשינן שם בירושלמי כמו בתלמודא דידן זכרים עולות ודלמא שלמים ומתרצינן שם דתנאי ב"ד על האובדות שיקרבו עולות [ולא מתרצינן כמו בתלמודא דידן דבבא לחוב בדמיהן עסקינן] דס"ל דאף בקרבן יחיד יכולים ב"ד להתנות (יש לחקור להמ"ד דבגדי כהונה שלא לצורך עבודה אסור ללובשן ורק לצורך עבודה כגון לאכילת קדשים מותר אם מותר ללבוש פחות מד' כלים לאכילה כיון דמחוסר בגדים לא שייך בזה דאם רוצה אוכל לגמרי בבגדי חול או דלמא כל שהוא מחוסר בגדים הוי כמו שאין עליו בגדים כלל ואותן הבגדים שלובש לא מהני כלל ובאותו אופן לא הותר] בההיא דכהן שעשאה לו אמו כתונת כו' כתבו בתוס' דאף לרבנן דס"ל דחיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה הכא בכ"ג שהוא גדול בתורה לא חיישינן לזה ע"ש הנה בירושלמי תענית פ"ד ה"ד מקשינן זה ומתרצינן בחד תי' דהאי דכהן שעשאה לו אמו כתונת כו' ר"י היא דס"ל דמהני מסירה לציבור ועוד אמרינן שם דהפלוגתא היא רק בגופו של קרבן אבל במכשירי קרבן לכ"ע משתני מקרבן יחיד לק"צ ע"ש]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה