מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט
סימן כח - עבודת יום הכפורים · ג
לאחר וידוי ראשון של הפר מגריל על ב' השעירים ואיכא פלוגתא דתנאי אי הגרלה מעכבת או לא והנה הרמב"ם ז"ל פ"ג מה"ל עבודת יוה"כ כתב הנחה אינה מעכבת וההגרלה מעכבת אעפ"י שאינה עבודה לפיכך ההנחה כשרה בזר והעליה הגורלות מן הקלפי פסולה בזר עכ"ל והקשה הלח"מ שם דמשמע מדברי רבינו דמשום דמעכבה פסולה בזר והקשה דהא אמרינן לרב דשחיטת פרו בזר כשרה ומקשינן הא כתיב אהרן וחוקה ומשנינן שחיטה לאו עבודה היא ומוכח אע"ג דשחיטה מעכבא כיון דלאו עבודה היא כשרה בזר א"כ ה"נ בהגרלה כיון דלאו עבודה היא אע"ג דמעכבה ליתכשר בזר ע"ש ונראה טעמו של הרמב"ם ז"ל דזה דבהגרלה בעינן כ"ג איכא תרתי ולבד מדין עבודה שצריכה כ"ג רק כיון דע"י ההגרלה נקבעין השעירים איזה לשם ואיזה לעזאזל וקביעות השעירים תלוי בכ"ג דכתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות ואחר אינו בעלים לקבוע אותן ואם בא זר וקבע אותן איזה לשם ואיזה לעזאזל ודאי לא מהני דאיזה כח י"ל לעשות הקביעות מיהו אי הגרלה אינה מעכבת והשעירים נקבעים ע"י קריאת שם שהכ"ג אומר לה' חטאת דאף במקום שמגריל למ"ד הגרלה אינה מעכבת אין הקביעות נעשה ע"י ההגרלה כ"א ע"י קריאת שם כדאמרינן ביומא שם שאלו את ר"ע עלה בשמאל מהו שיחזור לימין א"ל אל תתנו מקום לצדוקים כו' ודייקינן מינה התם דהגרלה אינה מעכבת דאי הגרלה מעכבת כיון דקבעתה שמאל היכא מהדרינן לימין ע"ש ומוכח דאי הגרלה אינה מעכבת אפילו אי מגריל לא נקבעו בהגרלה אלא בקריאת שם א"כ אי היתה הגרלה אינה מעכבת ואינה רק למצוה היתה כשרה בזר כיון דלאו עבודה היא והקביעות נעשה ע"י כ"ג במה שקורא את השם אבל כיון דפסק הרמב"ם ז"ל דהגרלה מעכבת והקביעות נעשית ע"י ההגרלה א"כ אע"ג דלאו עבודה היא פסולה בזר דאין כח לזר לעשות הקביעות על השעירים והנה הר"ח ביומא (ל"ט ע"ב) בפלוגתא דר' ינאי ור"י דלר' ינאי עליית גורל מתוך קלפי מעכבת הנחה אינה מעכבת ורי"א אף עליית גורל מתוך קלפי אינה מעכבת כתב ז"ל ור"י אמר אף עלייה אינה מעכבת ומה נתינה דכתיב ונתן אהרן אינה מעכבת עלייה דלא כתיב בה והעלה הכהן לא כ"ש שאינה מעכבת עכ"ל ומדבריו נראה ג"כ כהרמב"ם ז"ל דבהגרלה העכבה ודין כהונה שייכים זה בזה אך בעיקר דברי הר"ח יש לעיין שכתב דהנחה סברא יותר שתעכב משום דכתיב בה אהרן מהגרלה דלא כתיב בה כהונה דאיך אפשר להיות דהגרלה לא תעכב וההנחה תעכב דהא אי אפשר להנחה בלא הגרלה ואם לא הגריל כשר א"כ אם לא הניח לא גרע מלא הגריל כלל] וביומא (ל"ט) אמרינן רי"א משום ר"א הסגן וכ"ג שניהם מכניסין ידיהם לקלפי כו' וכתב הת"י שם ז"ל תימא לרבי איך מכניס הסגן ידו להגריל הא מסקינן לקמן לר"י דהגרלה מעכבת ואם עבודה היא אינה כשרה אלא בכ"ג ואומר רבי שאין כל כך עבודה שהרי ע"י כ"ג מתבררין השעירים ואמרינן נמי הגרלה לאו עבודה היא ואע"ג דאמרינן לקמן מת אחד מהם מביא חברו שלא בהגרלה כר"ש אבל לרבנן מגריל מ"מ אין הגרלה חשובה כ"כ עבודה עכ"ל. והנה זה שכתבו שע"י הכ"ג מתבררים השעירים הוא כמ"ש הגבורת ארי דע"י עליית גורל אחד כבר נעשית הגרלה א"כ ע"י כ"ג שמעלה גורל אחד מתבררים השעירים ומוכח מהת"י נמי דלענין זר שיהא כשר בהגרלה בעינן תרתי שלא תהיה הגרלה עבודה וגם שהשעירים יוקבעו ע"י כ"ג ולא סגי בזה דהגרלה אינה עבודה לחוד שתהא כשרה בזר דקביעות השעירים מסורה לכ"ג ולא לאחר כמ"ש אך כיון דגם כ"ג מכניס ידו ומוציא גורל הקביעות נעשית על ידו כיון דזהו לשם א"כ חברו לעזאזל וכן איפכא וצריך ג"כ שלא תהיה הגרלה עבודה דאם היתה הגרלה עבודה לא היה יכול הסגן להכניס ידו יחד עם הכ"ג נהי דע"י עליית גורל אחד כבר נעשית הגרלה מ"מ כיון ששניהם מוציאים הגורלות יחד א"כ נמצא דשניהם מגרילים ואי הגרלה הוי עבודה א"כ היה אסור לזר אך עתה דהגרלה לאו עבודה ליכא איסור בזה והקביעות נעשית ע"י הגרלת כ"ג:
אמרינן בתוספתא (פ"ב) הוא אומר לה' והסגן אומר חטאת רי"א לא היה צריך לומר חטאת אמרו לו והלא כבר נאמר ועשהו חטאת כו' ולפ"ז דהבירור איזה לשם ואיזה לעזאזל נמסר לכ"ג וכיון דלאחר שהגריל צריך ג"כ לבררן בפה א"כ הכ"ג צריך לומר לה' אבל חטאת דא"נ להבירור וכדברי ר"י דא"צ לומר חטאת דבל"ה סגי כיון שאומר דזה לה' א"כ זה לעזאזל רק רבנן ס"ל דצריך נמי לומר חטאת משום דכתיב ועשהו חטאת דמצוה ג"כ לומר עליו שהוא חטאת כיון דזה אינו שייך להבירור וכיון דלאו עבודה היא יכול אף הסגן לאומרו כמו שהסגן יכול להכניס ידו לקלפי ולהוציא גורל אחד ולהניחו על השעיר כיון דלא הוי עבודה וא"צ אל הבירור:
ובעיקר מה דדייקינן בגמרא מההיא דר"ע דאם עלה בשמאל מהו שיחזור לימין דהגרלה אינה מעכבת דאי מעכבת הא כבר קבעתו שמאל והיכא מהדרינן לימין והקשה הגבורת ארי דאף אי הגרלה אינה מעכבת מ"מ כיון שהגריל אמאי אין נקבעין ע"י הגרלה ותירוצו שם דחוק מאד ע"ש והנראה מהסוגיא הוא דתלי זה בזה דאם הגרלה מעכבת נקבעין ע"י הגרלה לחוד וא"צ לקריאת שם כלל אבל אם הגרלה אינה מעכבת ואינה אלא למצוה אף כשמגריל אין הקביעות ע"י ההגרלה אלא ע"י קריאת שם רק שמצוה לקרות את השם על מי שהגריל עליו ומשום התקנה שיהא הגורל עולה בימין היו מבטלין מנות הגרלה וכמ"ש הג"א שם וכמו במת אחד מהם דמביא השני שלא בהגרלה דמשום תקנת השעיר השני שלא יהיה זקוק לרעיה מבטלינן מצות הגרלה] הנה (ביומא ל"ט) בפלוגתא דר' ינאי ור"י אי הגרלה מעכבת אמרינן אליבא דר"י דאמר דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי כ"ע לא פליגי דלא מעכבא כו' והקשו בת"י שם ד"ה הנחה איך חשבינן הגרלה לדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ הא חשבינן חפינה לדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים משום דצורך פנים כפנים דמי ותי' ר' אלחנן בחד תירוצא דזה דהגרלה לאו עבודה מהני אף לזה הטעם דצורך פנים כפנים דמי ואע"ג דשחיטה לאו עבודה היא וחשבינן לה צורך פנים שחיטה עדיפא דשייך בה פיגול וחייבין עליו בחוץ ע"ש והנה לפ"ז ל"ק כלל דאם הגרלה אינה מעכבת א"כ אין ההגרלה צורך פנים כלל דהשעירים נקבעים ע"י קריאת שם וההגרלה היא מצוה בעלמא ומצוה אח"כ לקרות את השם על אותן שהגריל עליהם א"כ אותה המצוה אינה צורך פנים דאין נ"מ לעבודות שבפנים אם יעשה המצוה או לא ול"ד לשחיטה דאי אפשר בלא שחיטה א"כ ודאי צורך פנים היא:
והנה זה דאם הגרלה אינה מעכבת דהקביעות נעשית ע"י קריאת שם ואע"ג דאמרינן (ביומא מ"א) דאי אפשר להשעירים להתפרש ע"י קריאת שם אלא בשעת לקיחה או בשעת עשיה כמו בקן סתומה צ"ל דהכא נמי עיקר הקביעות נעשה אח"כ בשעת עשיה ששוחט אח"כ את זה שעלה עליו הגורל לשם. אך נראה דאף למ"ד הגרלה אינה מעכבת דהקביעות נעשית אח"כ ע"י קריאת שם מ"מ לזה מהני ההגרלה דע"י הגרלה נקבעין שיהיו אלו השעירים לשם ולעזאזל ואינו יכול עוד לשנותן לקרבן אחר והרי הן כקן סתומה שאינו מחוסר אלא להתפרש איזו לחטאת ואיזו לעולה אבל לשנותן לקרבן אחר לגמרי אי אפשר דקודם הגרלה יכולים להקבע אף לקרבן אחר לגמרי כדאמרינן (ביומא ס"ב ע"ב) דב' שעירי יוה"כ עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם בחוץ משום דראוים הם לשעיר הנעשה בחוץ אבל לאחר הגרלה אפילו אי הגרלה אינה מעכבת מ"מ נקבעין ע"י ההגרלה לאותן הקרבנות שא"י לשנותן לקרבן אחר לגמרי וה"ה כקן סתומה דאינו מחוסר אלא להתפרש ומשו"ה אע"ג דאין כ"ג קורא את השם אלא על אחד מהם שאינו אומר רק לה' חטאת ועל העזאזל אינו קורא שם כלל ואח"כ בשעת עשיה ג"כ העשיה היא על של שם ששוחטו סגי בהכי כיון דאינן מחוסרים רק להתפרש כיון דזהו נקבע לשם ממילא זה נקבע לעזאזל אבל כשאינו עושה הגרלה כלל וקורא את השם בלא הגרלה למ"ד הגרלה אינה מעכבת צריך לקרות שם על שניהם וכמ"ש רש"י ז"ל (ל"ט ע"ב) לר"י דאמר אף עליית גורל מתוך קלפי אינה מעכבת ואם יקרא הכהן שם חטאת על האחד ושם עזאזל על חברו הוקבעו ע"ש דבמקום שאינו עושה הגרלה כלל צריך לקרות השם על שניהם דקודם הגרלה אינן אפילו כקן סתומה ואפשר לשנותן לקרבן אחר לגמרי:
כתבו בת"י (יומא ס"ה ע"ב) על הא דאמרינן שם בפר ושעיר של יוה"כ שאבדו שאין כשרין ליוה"כ הבא משום דאין הגורל קובע משנה לחברתה ומקשינן ונייתי ונגריל ז"ל ונייתי ונגריל פי' ליוה"כ אחר יעשה גורל חדש אבל מה שהגריל ביוה"כ של אשתקד לא מהני מידי ותימה לריב"א א"כ שאין הגורל מועיל כלום למה ימות והלא יכול לשנותו לשעיר הנעשה בחוץ ולשעירי הרגלים ויש לדחות דמ"מ מהני מה שהגרילו עליהם שאין לשנותם לשום שעיר ואע"ג שאינו מועיל כלום לענין שכשיבוא יוה"כ אחר יגרילו ואולי יחול על שם של עזאזל על של עזאזל של שם שיהיה הגורל להיפך ממה שהיה אשתקד עכ"ל ומוכח מדבריהם נמי דההגרלה עושה ב' דברים שעושה אותן כמו קן סתומה וגם מפרש איזה לשם ואיזה לעזאזל ורק פירושן לא מהני לשנה הבאה אבל קביעותן לאותן השעירים מהני אף ליוה"כ הבא וא"י לשנותן לשעיר הנעשה בחוץ ונראה בטעמו של דבר דמקצת הגרלה מהני ליוה"כ אחר ומקצתו לא מהני אע"ג דאין הגורל קובע משנה לחברתה ונראה דזה דהגרלה קובעת שאי אפשר לשנותן לשעיר הנעשה בחוץ אינה משום דההגרלה עצמה עושה זאת רק ע"ז מהני קריאת שם דאף למ"ד הגרלה מעכבת היינו רק דלהתפרש איזו לשם ואיזו לעזאזל לא מהני קריאת שם וצריך דוקא הגרלה אבל לקובען שיהיו אלו השעירים לשם ולעזאזל הוא קביעות כשאר קרבנות שהוא ע"י זה שמיחדן לכך א"כ כיון שמגריל עליהם אין לך יחוד גדול מזה דע"י מעשיו הוא מוכיח שמיחדן לשם ולעזאזל וזה מהני אף ליוה"כ אחר וזה דאמרינן דב' שעירי יוה"כ עד שלא הגריל עליהן חייבין עליהם בחוץ מפני שראוים לשעיר הנעשה בחוץ ומשמע אף כשיחדן שיהיו לשם ולעזאזל שהרי קורא אותם ב' שעירי יוה"כ ומ"מ יכול לשנותן לשעיר הנעשה בחוץ נראה הטעם משום דקי"ל דק"צ סכין מושכתן למה שהן וקודם לכן יכול לשנותן לקרבן אחר אעפ"י שיחדן וכן שעירי יוה"כ עד שלא הגריל עליהם יכול לשנותן לקרבן אחר אעפ"י שיחדן כשאר ק"צ אך זהו רק משום תנאי ב"ד שיהיה אפשר לשנותן כמ"ש תוס' שבועות אך זה דוקא קודם הגרלה אבל לאחר הגרלה שכבר עשה בהם מצוה אי אפשר תו לשנותן:
ובעיקר מה דאמרינן דאין הגורל קובע משנה לחברתה דמשמע דקביעות של קריאת שם מהני אף משנה לחברתה ויש לעיין מ"ש זה מזה ונראה לפרש הטעם דהנה זה דבשאר קרבנות כגון שעיר של ר"ח שנאבד דיכול להקריבו בר"ח אחר אע"ג דהוי חטא שלאחר הפרשה כתבו התוס' (שבועות י' ע"א) ד"ה מהו משום דכיון שנאבד בטל הפרשתו ע"ש והנה בשאר קרבנות שנקבעין ע"י קריאת שם הקריאת שם שלהם אפשר לחלק כגון שעיר של ר"ח שיש עליו קריאת שם לחטאת של ציבור ויש ג"כ עליו קביעות שיהיה לר"ח זה ויכול לעשות הב' קביעות בזה אחר זה לקרות עליו שם חטאת הציבור ואח"כ לקובעו לאיזה ר"ח שירצה וב' קריאות שם הם א"כ כשנאבד ועבר הר"ח כיון שאינו ראוי עוד על ר"ח שהופרש נעקרה הפרשתו אבל נעקר ממנו רק הקביעות לר"ח זה אבל שם חטאת הציבור אינו נעקר דעדיין ראוי הוא לזה ויכול לשנותו לר"ח אחר אבל בשעיר של יוה"כ דקביעותו ע"י גורל והגורל קובעו שיהיה לשם וגם קובעו ליוה"כ זה דהא א"צ לבד מההגרלה גם לקרות עליו שם שיהא ליוה"כ זה שזהו ג"כ בכלל קביעות הגורל וא"כ כשנאבד ועבר יוה"כ ואינו ראוי עוד ליוה"כ זה וכיון שנאבד נעקרה קביעותו אך כאן אי אפשר שתעקר רק קביעותו ליוה"כ זה ותשאר הקביעות שיהיה לשם או לעזאזל כיון דשניהם קבע הגורל וההגרלה אחת היא ואי אפשר שתחלק וכיון שבטלה קביעות ההגרלה בטלה לגמרי ובההיא דיומא שם בפר ושעיר של יוה"כ שנאבדו והפריש אחרים תחתיהם כו' דמקשינן לר"י אמאי ימותו יקרבו בשנה הבאה ואמרינן משום דאין הגורל קובע משנה לחברתה יש לעיין מעיקרא דס"ד דהגורל קובע מה משתכר אם ישהה אותו ליוה"כ הבא הרי צריך אז בשביל השעיר השני להביא שנים ולהגריל דהא ר"י ס"ל הגרלה מעכבת ואחד מהם ימות כדאמר ר"י במתני' שם דהשני ימות א"כ עכ"פ אחד ימות ומאי משתכרין בזה שישהו אותו ליוה"כ הבא ונראה דכוונת הש"ס דכיון דנאבד זה השעיר א"כ ע"כ הביאו שנים והגרילו עליהם לר"י דס"ל הגרלה מעכבת ואם נאבד אחד מהם צריך להביא שנים ולהגריל א"כ מקשינן דגם אותו השני לא ימות וישהה אותו ליוה"כ הבא יחד עם זה שנאבד ולא יהיה צריך אז להביא שעיר אחר כלל]:
כתבו התוס' (יומא מ' ע"א) ד"ה ואזדו בפלוגתא דר"י ור"ש אי הגרלה מעכבת ואמרינן ואזדו לטעמייהו יעמד חי כו' עד מתי יהא זקוק ליעמד חי עד שעת מתן דמו של חברו דברי ר"י רש"א עד שעת וידוי ופי' בתוס' שם איך תלי האי פלוגתא בהאי פלוגתא וכתבו דלר"י דס"ל דהמשתלח תלוי במתן דמו של חברו א"כ מועכבי אהדדי ובמת אחד מהם צריך להביא שנים אחרים דכל היכא דקרינן ביה ולקחו שני השעירים קרינן ביה נמי ונתן על שני השעירים גורלות אבל לר"ש דתלוי המשתלח רק בוידוי היינו במעשה שבגופו לא קרינן ביה ולקח את שני השעירים לא קרינן ביה ג"כ ונתן על שני השעירים גורלות ע"ש ולכאורה י"ל בפשוטו דאזדו לטעמייהו דר"ש דס"ל דזקוק ליעמד חי עד שעת וידוי ואם מת לאחר מתן דמו של חברו וקודם הוידוי צריך להביא אחר א"כ ע"כ הגרלה אינה מעכבת דמה שייך הגרלה על שנים לאחר מתן דמו של הפנימי כיון דכבר נתכפר בהפנימי לגמרי איך יכול להביא שנים ולהגריל עליהם ויהיה אחד לשם ואחד לעזאזל דאיך אפשר שיחול שם על הפנימי כיון דנתכפר בו לגמרי וא"כ ע"כ יכול להפריש את המשתלח בלא הגרלה ואפשר כיון דקי"ל במנחות כ"ז דב' שעירי יוה"כ מעכבין זא"ז א"כ לר"ש דס"ל וידוי מעכב בשעיר המשתלח א"כ כ"ז שלא התודה על המשתלח לא נגמרה כפרתו של הפנימי אף לאחר מתן דמים שלו ושייך שיחול אז גם שם על הפנימי ואפשר להגריל אך בעיקר יש לעיין במת אחד מהם לאחר הגרלה למ"ד בע"ח אין נדחין דהשני כשר כדאמרינן ביומא איך מביא שנים ומגריל עליהם הא כתבו התוס' (במנחות פ' ע"א) במפריש ב' חטאות לאחריות דלא מיירי בהפרישן בזא"ז כיון שכבר הפריש אחד לחטאת אינו יכול לחול על השני שם חטאת ואף לא מיירי בהפרישן בב"א דכל שאינו בזא"ז אף בב"א אינו אלא מיירי דוקא באומר יקדוש אחד מן השנים ע"ש א"כ כיון דהיכא שכבר י"ל חטאת להתכפר בו א"י לחול שם חטאת על שני א"כ הכא איך אפשר להביא שנים ולהגריל ויחול השם על שניהם אחד לשם ואחד לעזאזל כיון שזה השעיר החי כשר הוא וראוי לכפרה ואם של שם הוא איך אפשר לחול על אחד מהשנים שמגריל עתה שיהיה לשם כיון שכבר י"ל חטאת לשם וכן לעזאזל וצ"ל כיון דאין החטאת נקבע אלא ע"י גורל וכיון דאחד מהם מת וצריך הוא לחטאת אחד ואי אפשר לקרות עליו שם חטאת אלא בהגרלה והגרלה לא אפשר אלא בשנים א"כ קריאת שם על השני הוא לצורך החטאת שצריך לו ואם לא יפריש אחר תחת זה שמת אף החטאת השני הקיים ג"כ אי אפשר לעשות בו שום עבודות דהא אי אפשר זה בלא זה דהא אם מת המשתלח ישפך הדם דכיון דאין המשתלח אי אפשר לעשות עבודות בהדם ואם מת הפנימי אי אפשר ג"כ להתכפר בהמשתלח כ"ז שלא נתן מתן דמו של הפנימי דהא למ"ד בע"ח נדחים נשפך הדם ימות המשתלח דנדחה דאי אפשר להתכפר בו היכא דליכא פנימי א"כ נמצא במת המשתלח והפנימי קיים כיון דאי אפשר להתכפר בהפנימי בלא המשתלח ואי אפשר ג"כ להפריש משתלח אחר בלא הגרלה ואי אפשר להגרלה אא"כ יחול שם אף על הפנימי נמצא דזה שמפריש עתה עוד פנימי הוא לצורך אותו חטאת הפנימי עצמו דאם לא יעשה כן אי אפשר לו להתכפר בפנימי כלל ומש"ה חל כיון דצורך אותו חטאת הוא ולפ"ז אתי שפיר למ"ד הגרלה אינה מעכבת דאמרינן דאם מת אחד מהם מביא חברו שלא בהגרלה והקשו ברש"י ז"ל ותוס' הא מ"מ הגרלה מצוה היא ולפ"ז כיון דהגרלה אינה מעכבת אי אפשר להגריל כלל במת אחד מהם דכיון דיכול להביא אחר תחת זה המת בלא הגרלה אי אפשר לחול שם על שנים כיון דא"צ אלא אחד ואע"ג דהגרלה הוי מצוה הוא רק מצוה בשביל זה החטאת שצריך לו והיינו המת דמצוה שיפרישנו ע"י הגרלה אבל בהחטאת הקיים אין נפקותא כלל אם יפריש השני ע"י הגרלה או בלא הגרלה וכיון דאותו החטאת הקיים ראוי לכפרה אי אפשר להפריש שני דאינו יכול להפריש חטאת שני כיון דכבר י"ל וע"כ צריך להביא השני שלא בהגרלה:
כתבו בת"י (יומא ל"ט) גבי סגן וכ"ג שניהם מכניסים ידיהם לקלפי והקשו דאיך כשרה הגרלה בזר ותי' דהגרלה אינה חשובה כ"כ עבודה והשעירים נקבעים ע"י כ"ג וכתבו עוד שם ז"ל אבל אין לומר שעבודתו מחנכתו לסגן זה בכ"ג שא"כ לא ישמש עוד אלא בח' כלים עכ"ל ונראה דאין הטעם משום דהגרלה לאו עבודה היא אינה מחנכתו דא"כ למאי דפרכינן באירע פסול בכ"ג לאחר תמיד ש"ש במאי מחנכין אותו למ"ד אבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כ"ה תקשה ליה אפילו אי אבנטו של כ"ג זהו אבנטו של כ"ה באירע בו פסול קודם הגרלה במאי מחנכין אותו דהא ליכא עבודה לחנכו אלא ודאי אפשר להתחנך בהגרלה אע"ג דהגרלה לאו עבודה היא דלחינוך לא בעינן שתהא עבודה גמורה אלא כיון שצריכה להיות בכ"ג מחנכתו וזה דאין הסגן מתחנך ע"י זה לכ"ג הוא משום דעושה ההגרלה בבגדי כ"ה ואפילו למ"ד עבודתו מחנכתו ולא בעינן בגדים מ"מ בעינן בגדים הכשרים אף לכ"ג אך בבגדי כ"ה שאין כשרים לכ"ג אף דעובד בהם עבודה המסורה לכ"ג ודאי אינו מתחנך דאדרבה בגדיו עושים אותו לכ"ה וכיון דקי"ל דאבנטו של כ"ה אינו כמו אבנטו של כ"ג ביוה"כ אינו מתחנך ולמ"ד שהם שוים צ"ל הטעם דאינו מתמנה הסגן לכ"ג ע"י הגרלה משום דמחוסר מנוי בפה.
ובסדר ההגרלה אמרינן בת"כ [עיין בת"י יומא ל"ז ד"ה בא] על השעירים מעמידין אותם בשער נקנור דכתיב והעמיד אותם לפני ה' פתח אהל מועד וכתיב בתריה ונתן אהרן על שני השעירים גורלות כו' ע"ש היינו דמפקינן שההגרלה היתה בשער נקנור מדכתיב והעמיד כו' לפני ה' פתח אהל מועד וכמו בסוטה שהיו מעמידין אותה בשער נקנור ומפקינן לה (בסוטה ח' ע"א) מדכתיב והעמיד הכהן את האשה לפני ה' כו' וכן המצורעין מעמידין אותם בשער נקנור ומפקינן לה התם ג"כ מדכתיב והעמיד הכהן המטהר כו' לפני ה' וכתב רש"י ז"ל שם לפני ה' והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי עזרה ע"ש והנה יש לעיין אם הגרלת השעירים היתה בשער נקנור שלא נתקדש וא"כ לאחר הגרלה כשהיה מעמיד את המשתלח כנגד בית שילוח היה ג"כ שם דל"ל להכניסו לפנים וכן הוא להדיא בסדר אתה כוננת ויעמידהו בשער המזרח כנגד בית שילוחו כו' א"כ איך אמרינן (ביומא ס"ו ע"ב) עתי אפילו בשבת עתי אפילו בטומאה ומקשינן למאי הלכתא אמר ר"ש לומר שאם נטמא משלחו נכנס טמא לעזרה ומשלחו ואם היה השעיר עומד בשער נקנור שלא נתקדש ליכא כאן איסור טומאה ואינו נראה ג"כ לומר דמיירי שנכנס השעיר בעצמו לפנים דא"כ יחזירנו טהור אחר לשער נקנור ומשם ישלחו המשלח כיון דמצות שילוח הוא רק משער נקנור והנה רש"י ז"ל (ל"ז ע"א) במתני' שם כתב בא לו למזרח חוזר אחוריו לצד מזרח סמוך לפתח שלא היו מכניסין השעירים להגריל אלא שיהיו בתוך חלל העזרה כו' עכ"ל היינו שמפרש דההגרלה לא היתה בשער נקנור עצמו כ"א סמוך לפתח והיתה בתוך חלל העזרה אך יש לעיין מהת"כ דאמרינן שהיתה בשער נקנור ומפקינן מקרא דלפני ה' פתח אהל מועד וכמו בסוטה דמפקינן מהאי קרא שמעמידין אותה בשער נקנור מיהו בסוטה גופא מצינו מחלוקת במנחות (פ"ח ע"ב) בין רש"י ז"ל והרגמ"ה אם היתה עומדת בשער נקנור ממש דרש"י ז"ל כתב שם שהיתה עומדת בשער נקנור ממש שהוא חוץ ע"ש אך מהרגמ"ה שם נראה שהיתה עומדת אצל שער נקנור בקודש ע"ש וא"כ מרש"י לרש"י ז"ל צ"ע: