מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט
סימן כה - קרבן ציבור דוחה שבת · ד
אמרינן בשבת (כ"ד ע"ב) דאין עולת חול בשבת ואין עולת חול ביו"ט ומפקינן לה התם מקרא דעולת שבת בשבתו והנה ביומא ס"פ טרף בקלפי אמרינן דזה דאברים שנתותרו מע"ש אין מקריבין אותן בשבת הוא משום דתחילתו לא בר מדחא שבת היינו כיון דשחיטתו לא דחתה את השבת והנה זה דאברים ופדרים של שבת דוחין את השבת אמרינן בפסחים (ס"ט) ובמנחות (ע"ב) דהוא משום דדחתה שחיטה את השבת והנה לפ"ז אין חילוק כלל בין עולת חול לעולת שבת אלא כל שדחתה שחיטה את השבת האברים ג"כ דוחין וקרא דעולת שבת צ"ל דהיא גופא קמ"ל דרק עיקר ההקרבה דוחה שבת אבל הקטרת איברים מצד עצמן אין דוחין את השבת ואין לומר דנ"מ בין עולת חול לעולת שבת דזה דבעולת שבת צריך לטעם דכבר דחתה שחיטה את השבת משום דאפשר להשהותם עד למוצ"ש אבל בלא"ה היו דוחין את השבת מצד עצמן ובאברים שנתותרו מבערב אי אפשר להשהותן למוצ"ש משום לינה מ"מ לא דחי דהא אף אברים שנתותרו מע"ש ג"כ אפשר להקריבן כשעושה מערכה גדולה ואז אפשר להקריב כמ"ש תוס' ס"פ טרף בקלפי שם:
כתב רש"י ז"ל ביומא שם על מה דאמרינן דאברי תמיד שנתותרו לא דחו שבת משום דתמיד תחילתו לאו בר מדחא שבת וז"ל שבת דתחילתו דתמיד דערב שבת לאו בר מידחא שבת שהרי בין הערבים נשחט ודם נפסל בשקעה"ח עכ"ל ויש לעיין למה נקט דדם נפסל בשקעה"ח והיינו דהזריקה ג"כ ע"כ צריכה להיות מע"ש ולא בשבת הא אפילו אם היתה הזריקה בלילה בשבת הא זריקה אינה אלא שבות וא"כ לאו בר מדחא שבת הוא:
ובהא דאמרינן שם דאברי חול שנתותרו אפילו לא משלה בהם האור רק אין עושין להם מערכה בפ"ע אבל סמוך לבוקר כשמסדר המערכה לקרבנות דיומא מקטיר את אותן כמ"ש בתוס' שם יש לחקור אם זה דוקא אם כבר מלחן מע"ש דהאיסור רק בהבערה וכיון דבלא"ה מבעיר המערכה משום קרבנות דיומא הותר אף הבערה של אברים שנתותרו כמ"ש בתוס' שם אבל מליחה דלא הותרה עתה אצל קרבנות דיומא דהא ע"כ צריך לסדר האברים שנתותרו בעוד לילה כשעושה המערכה שלא יפסלו בלינה ואז עדיין אין זמן הקרבת קרבנות היום ולא ניתנה אז מליחה לידחות אצל קרבנות היום ובמליחת חלבים איכא איסור שבת דהא במנחות (כ"א) מפקינן לה מקרא דמליחה דוחה את השבת דתקריב אפילו בשבת כו' או אפשר כיון דעכ"פ הותרה הבערה של עשיית המערכה והותר איסור שבת לצורך קרבנות היום אף מליחה הותרה באברים שנתותרו יש לעיין ל"ל קרא דבכל מושבותיכם למשרי איברים ופדרים בשבת תיפוק ליה מדאצטריך קרא דתקריב אפילו בשבת דמליחה דוחה שבת וע"כ דזה אינו רק בהקטר חלבים דבשאר דברים אין במליחה משום מלאכה דאין עיבוד באוכלין ורק בחלבים הוי מליחה מלאכה משום דאינו אוכל גמור כמ"ש הר"ן ז"ל בביצה א"כ ממילא שמעינן דהקטרת חלבים דוחה שבת] יש לחקור זה דאמרינן דאברים שנתותרו מע"ש כשעושה מערכה לצורך עבודת היום מותר להקטירן אם זה דוקא באברי ק"צ שנתותרו מע"ש דזה דאין דוחין את השבת הוא רק משום דהוי עולת חול זה מהני רק שלא לעשות להם מערכה בפ"ע אבל בשעת עשיית המערכה לעבודת היום כיון דעולת שבת דוחה עתה את השבת דוחין אף הם אבל לעולם הדיחוי הוא משום דק"צ דוחה שבת אבל באברי קרבן יחיד לא וצ"ע בזה: