מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט
סימן כד - חטאת ועולת העוף · ג
על הא דאמרינן בפ' חטאת העוף שם דמש"ה חטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה אינה נמשכת משום דכיון דמלק בה סימן אחד היינו קודם שנעשה בה מעשה עולה כבר איפסלא משום חטאת שלא לשמה כתב רש"י ז"ל כיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד מקודם שיגמור מעשה עולה חל עליה שם חטאת שנמלקה כולה שלא לשמה ונפסלה משום שלא לשמה עכ"ל ויש לעיין למ"ד רוב בשר מעכב בחטאת העוף ובמליקת עולה מולק הסימנים ואח"כ רוב בשר כדאמרינן בגמרא וא"כ כשנגמרה מעשה חטאת היינו לאחר חתיכת רוב בשר כבר נעשה בה מעשה עולה:
הנה בזבחים (ל' ע"א) כתבו התוס' ד"ה והרי דבחטאת העוף איכא ב' מתירים מפרקת וסימן אחד ע"ש ויש לחקור למ"ד רוב בשר מעכב לאיזה מתיר הוא שייך אם להמפרקת או להסימן ולכאורה כיון שבין חתיכת שדרה ומפרקת לרוב בשר הוא מפסיק במליקת הסימן כדאמרינן בגמרא דחותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר אין רוב הבשר שייך אל המתיר של המפרקת ואפשר דלמ"ד רוב בשר מעכב הוא כמו מתיר שלישי ולר"מ דמפגלין בחצי מתיר אפשר לפגל בשדרה ומפרקת ובהסימן וגם בחתיכת רוב בשר וכמו דמפגלין בהולכה בכל פסיעה ופסיעה כדאמרינן בזבחים שם כיון שהוא דבר המסוים בפ"ע כמ"ש בתוס' שם:
והנה בירושלמי יומא (פ"ה ה"ו) איבעי לן למ"ד שירים הפנימים מעכבין אי באין בלילה ואי מהני בהו מחשבה היינו אם יש להם דין מתיר דעבודת מתירים הוא רק ביום ומהני בהו מחשבה או אין להם דין מתיר ומוכח מזה דאפשר דבר שהוא מעכב בזריקת הדם ומ"מ דין מתיר אין לו א"כ אפשר נמי דה"ה בחתיכת רוב בשר למ"ד רוב בשר מעכב מ"מ דין מתיר אין לו אף שמעכב ולכ"ע אין בחטאת העוף רק ב' מתירים מפרקת וסימן אחד ולפי זה יתישב ג"כ מ"ש רש"י ז"ל בחטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה דקודם שיגמור מעשה עולה כבר חל עליה שם חטאת שנמלקה כולה שלא לשמה אף למ"ד רוב בשר מעכב מ"מ כל המתיר שהוא שדרה ומפרקת וסימן אחד כבר נמלק שלא לשמה ונפסלה] חקרו התוס' זבחים (ק"י ע"א) ד"ה ואי לר"מ דס"ל דחצי מתיר משרא שרי כששחט סימן אחד אם כבר יכול לקבל הדם ולזרוק ע"ש ויש לחקור אם גם בעוף כן כשחתך שדרה ומפרקת ועדיין לא מלק הסימן אם כבר יכול לעשות הזאה]:
הקשה השמ"ק שם [עיין בהשמטות] למ"ד רוב בשר מעכב א"כ הוא מן המליקה והא כיון דחותך רוב בשר אחר הסימן נימא על הרוב בשר וכי מתה עומד ומולק ע"ש והנה בזה אפשר לומר כמ"ש דאף למ"ד רוב בשר מעכב מ"מ אינו מן המתיר ולא אמרינן בזה וכי מתה עומד ומולק אך כקושית השמ"ק יש להקשות למ"ד מחזיר סימנים אחורי עורף ומולק הא שדרה ומפרקת לכ"ע מעכב ומתיר הוא כמ"ש בתוס' שהם ב' מתירים מפרקת וסימן א"כ נימא על השדרה ומפרקת וכי מתה עומד ומולק כיון שכבר מלק הסימן:
ונראה דלמ"ד רוב בשר אינו מעכב אף שצריך רוב בשר לכתחילה אין זה מן המליקה כלל וזה שצריך לכתחילה הוא רק משום דלדם הוא צריך וכמ"ש השמ"ק ס"פ ק"ק על הא דאמרינן שם בחטאת העוף מאי לא יבדיל א"צ להבדיל וכתב השמ"ק דמסברא הייתי אומר דצריך להבדיל משום דלדם הוא צריך ע"ש א"כ גלי רק קרא דא"צ להבדיל אבל רוב בשר בעינן משום דלדם הוא צריך והוא כמו בבהמה דבחולין סגי ברוב שנים ובקדשים בעינן שנים לכתחילה כדאמרינן ביומא דמצוה למרק משום דלדם הוא צריך. ובזבחים זה דצריך למרק ג"כ אינו רק על הסימנים כ"א הבשר ג"כ צריך לחתוך כדמוכח בירושלמי יומא גבי הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו ואמרינן שם דכ"ג שוחט שנים או רוב שנים ע"ש ומוכח דאף כששוחט כ"ג שנים ג"כ צריך למרק דאף הבשר צריך לחתוך כדי להוציא את הדם. והנה הרמב"ם ז"ל השמיט דין זה דבחטאת העוף צריך רוב בשר לכתחילה וכבר עמד ע"ז הלח"מ פ"ו מעה"ק ונראה דהרמב"ם ז"ל לטעמיה אזיל דאף בבהמה השמיט דין דצריך למרק לכתחילה וכתב בפ"ד מעה"ק ה"ט דאף לכתחילה שוחט בה שנים או רוב שנים ע"ש אמרינן בחולין לר"י דקי"ל הלכתא כוותיה דצריך לשחוט את הורידין כדי להוציא את הדם אם צריך כן בשחיטת חולין כ"ש במליקה דכל עצמו לדם הוא צריך רק אמרינן שם דורידין מנקבין אפילו בקוץ ויש לעיין אם גם במליקה כן]: