אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן כד - חטאת ועולת העוף › ב

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן כד - חטאת ועולת העוף · ב

א

אמרינן בזבחים (ס"ז ע"א) דעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף ומקשינן אי הכי חטאת העוף נמי שעשאה למעלה כמעשה עולה מכי מלק בה סימן אחד תימשך ותהוי עולת העוף ומתרצינן כיון דאמר מר מליקה בכ"מ כשרה מכי מלק בה סימן אחד איפסלא כי הדר מלק באידך היכא מימשכא כו' והקשו בתוס' שם ד"ה ועולת דמשמע דאם מליקת חטאת העוף היתה פסולה למעלה היתה נמשכת לעולה אמאי הא אין שינוי המקום לבד עושה המשכה דהא בעולת העוף דנמשכת אמרינן משום דהאי הכשרה בסימן אחד והאי הכשרה בב' סימנים ולא סגי בשנוי המקום ע"ש ונראה לומר משום דזה דאמרינן מכי מלק בה סימן אחד איפסלא הוא משום חטאת שלא לשמה כמ"ש רש"י ז"ל שם ואי הוי מליקת חטאת העוף פסולה למעלה לא היתה נפסלת למעלה משום שלא לשמה דכיון דשינה את מקומה אין זו מליקה כלל שתהני בה מחשבה דכל שינוי מקום מליקה כמאן דקטליה דמי ואע"ג דהתוס' במעילה (ב' ע"ב) כתבו בעולת העוף שמלקה למטה לא הוי כעולה ששחטה בדרום דאמרינן דכמאן דחנקינהו דמי משום דשינוי מקום שחיטה הוי כמו שחיטת חוץ ואף דמליקה הוי כשחיטה מ"מ לא דמי דעולת העוף שמלקה למטה לא שינה המקום אלא במזבח עצמו ול"ד לשינוי המקום מצפון לדרום ע"ש היינו כיון דמצות מליקתה במזבח ועשאה במזבח רק ששינה ממעלה למטה חשיב רק שינוי מקום קצת ול"ד למשנה מצפון לדרום אך זה שייך רק בעולת העוף שמלקה למטה דדינה במזבח אבל בחטאת העוף שמלקה למעלה אם היה הדין שפסולה למעלה הוי שינוי מקום מעליא כמו מצפון לדרום דהא חטאת העוף א"צ למליקתה מזבח כלל ובכ"מ בעזרה כשרה וזה דאמרינן מלקה בכ"מ במזבח כשרה אתי רק לאשמעינן שאף עשאה במזבח למעלה כמעשה עולת העוף כשרה וכמ"ש הרז"ה ז"ל בקינין והשמ"ק בזבחים ס"ג עיין בהשמטות שמ"ק בסוף המסכתא] א"כ אם היה הדין שחטאת העוף למעלה במזבח במקום עולת העוף פסולה אין זה שינוי מקום ממזבח למזבח דאין דינה במזבח כלל והוי שינוי מקום מעליא וכמו עולה ששחטה בדרום וכמאן דתנקינהו דמי וכמו בשחיטת צפון דאמרינן בפ' ק"ק דהמזבח עצמו מחציו ולצפון דינו כצפון ומחציו לדרום דינו כדרום ואם שחט עולה על המזבח מחציו לדרום הו"ל עולה ששחטה בדרום וכמאן דחנקינהו דמי אע"ג דאם היה שוחט על המזבח מחציו ולצפון היה כשר אין זה שינוי מקום ממזבח למזבח משום דשחיטת עולה אין דינה דוקא במזבח וחשיב שינוי מקום מעליא א"כ לא שייך שתהני אז מחשבה דהא מחשבה בעינן בשעת עבודת המתיר והכא הוי כמו מלק בחוץ או בסכין דאין שם מליקה עליה וכמ"ש בתוס' דשלא במקומו חשיב כמו חוץ ולא שייך שתהני אז מחשבה א"כ כשמלק סימן ראשון למעלה לא נפסלה משום חטאת שלא לשמה א"כ בסימן שני מימשכא ונעשית עולת העוף דאז איכא כולהו מליקה למעלה וכמעשה עולה ולשם עולה ולא שייך נמי דבמליקת סימן ראשון תפסל משום חטאת שמלקה למעלה אם יהיה הדין דפסולה למעלה ולא תהני בה תו המשכה דהנה בהא דאמרינן בעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת דנמשכת ונעשית חטאת העוף משום דהאי הכשרה בסימן אחד והאי הכשרה בב' סימנים ועולת העוף למטה ליתא כתב רש"י ז"ל מפני שחטאת העוף כשרה בסימן אחד וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשרה ונמשכת ונעשית חטאת העוף עכ"ל ויש לעיין הא בעולת העוף שמלק סימן אחד למטה פסולה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ז מפסה"מ דמלק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה פסול א"כ מאי כתב רש"י ז"ל דמליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ומקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשרה הא במליקת סימן אחד למטה כבר נפסלה ונראה מזה דאף במלק סימן אחד למטה בעולת העוף דפסול מ"מ שם פסול לא חל עליה רק אחר גמר המליקה דהשם פסול הוא מליקת מטה היינו מליקה בפסול ושם מליקה הוא לאחר גמר המליקה ומליקת סימן אחד בעולת העוף לאו כלום היא ואין שם מליקה עדיין עליה א"כ לא חל עדיין עליה שם מליקה פסולה ואע"ג דלא אפשר עוד לתקונא כי מלק סימן אחד למטה מ"מ שם פסול לא חל עד שתהיה שם מליקה עליה א"כ יכולה עדיין להמשך וליעשות חטאת העוף אך זה דבעולת העוף שמלקה למטה עכ"פ בגמר מליקתה חל עליה שם מליקה פסולה זהו רק בעולת העוף שעשאה למטה דשם מליקה עליה ולא הוי כמאן דחנקינהו וכמ"ש תוס' במעילה משום דלא שינה מקומו אלא במזבח עצמו אבל חטאת העוף שעשאה למעלה אילו היה הדין שפסולה למעלה היה שינוי מקום ממש והוי כמו מליקת חוץ וכמאן דחנקינהו דמי וליכא שם מליקה עליה כלל א"כ לא שייך עליה שם פסול של מליקת מעלה דאין כאן מליקה אלא דלא אפשר לתקונא דלא אפשר תו למלוק למטה והוי כמו בעולת העוף שמלק בה סימן אחד למטה אע"ג דלא אפשר תו לתקונא כיון דאין שם מליקה עליה ואין שם פסול עליה יכולה להמשך וליעשות חטאת העוף ה"נ היתה חטאת העוף שעשאה למעלה יכולה להמשך בסימן שני וליעשות עולת העוף:

הנה יש לעיין כיון דכל הטעם דחטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה דאינה נמשכת לעולת העוף הוא משום כיון דמלק בה סימן אחד איפסילא משום חטאת שלא לשמה א"כ בסבור שהיא עולה ועשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה כיון דקי"ל דעקירה בטעות לא הוי עקירה וא"כ לא נפסלה משום חטאת שלא לשמה א"כ תמשך ותיעשה עולת העוף ומזה נראה דכל דסבור דעושה כתקנה אינה נמשכת דזה דנמשכת הוא ג"כ מדין עקירה ועקירה בטעות לא הוי עקירה [הנה להשטות בתוס' (ס"ז ע"א) דלהמשך בעינן ב' דברים הפוסלים בראשון ועולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת איכא ב' דברים הפוסלים בעולת העוף עשיית מטה ומליקה בסימן אחד ע"ש יש לעיין למ"ד שהייה בסימן שני בעולת העוף אינו פוסל אימתי נמשכת דהא כי מלק בה סימן אחד יכול אח"כ להשלים הסימן השני אימתי שירצה ואף שלאחר שמלק סימן אחד היזה ממנה כמעשה חטאת העוף היינו שהיזה ואח"כ מיצה מ"מ אף לאחר שהיזה ממנה ג"כ יכול להשלים הסימן השני דמה שעשה הזאה בעולת העוף אינו פוסל כל שיש בה עוד דם הנפש שיכול לעשות מיצוי וכמ"ש תוס' ס"ו ע"ב ד"ה ואלא וא"כ אימתי חל הפסול של מליקה בסימן אחד הוא רק לאחר שכלה דם הנפש ואז אי אפשר להמשך דהא בעינן משיכה קודם הזאתה וצע"ג]:

והנה בזה דמקשינן שם דחטאת העוף שעשאה למעלה תמשך ותיעשה עולת העוף כתב רש"י ז"ל דס"ד דע"י המשכה עולה ג"כ לשם חובה והשמ"ק שם כתב דדוחק לומר דהמקשה לא ידע מסקנת הש"ס דכי אמר ר"י לאפוקי מידי מעילה לאסוקא לשם חובה לא קאמר והקשה דא"כ מאי נ"מ אם תימשך ותיעשה עולת העוף אי לענין שלא תיאכל הא חטאת שלא לשמה ג"כ אסורה באכילה ואי למעילה הא חטאת שלא לשמה ג"כ אינה יוצאה מידי מעילה ע"ש ונראה דנ"מ לענין מעילה דעולת העוף שנתמצה דמה מוראה ונוצה יצאו מידי מעילה כדאמרינן בשלהי תמורה ובחטאת שלא לשמה דבת מעילה היא דאין זריקתה מוציאה מידי מעילה אין חילוק בין גופה למוראה ונוצה דבחטאת העוף מוראה כגופה ובת אכילה היא ופיגל באלל נתפגלה מוראה כדאמרינן (בזבחים ל"ה):

הקשו בתוס' שם ד"ה חטאת על הא דמקשינן בגמרא אי הכי חטאת העוף שעשאה למעלה תימשך ותיעשה עולת העוף דמ"ש דמקשינן מחטאת העוף ולא פריך משאר ק"ק ששחטן בדרום לשם קק"ל דימשכו ותי' דלא פריך אלא מקינין דאמרינן דאין הקינים מתפרשים אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן וכיון דעשיית כהן מהני הלכך תיהני נמי הכא שתמשך אבל בשאר קרבנות לא מהני כלל עשיית כהן כו' עכ"ל [לפי הגהת השמ"ק שם] וקשה טובא הא זה דאין הקינין מתפרשין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן אין זה רק בקינין כי אם גם בבהמה כן כדמוכח ביומא (מ"א ע"א) דמקשינן שם ע"ז דאין הקינין מתפרשין כו' מב' שעירי יוה"כ דהגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת ואע"ג דלא שעת לקיחה ולא שעת עשייה כו' וע"ש בתו"י שם שכתבו להדיא דכל הקרבנות ילפינן מקינין לענין זה ועיין בשמ"ק כריתות (כ"ח ע"א) שכתב ז"ל אע"ג דהכא לא בקינין איירי מ"מ קים ליה דר"ח אמר מילתיה בשאר קרבנות דאין שייך בהן קביעות אלא בהפרשה או בעשיית כהן עכ"ל וצ"ע:

ובזה דאמרינן דעולת העוף שעשאה למטה דממשכא כתבו התוס' שם (ס"ח ע"א) דמדאורייתא כשר לגמרי והנה יש לעיין דדינא דעולת העוף שעשאה למטה דנמשכת לחטאת העוף הוא ג"כ במתנדב עולת העוף דליכא עליו חיוב חטאת כלל ואף במחויב קן הא לעולם החטאת קרבה ראשונה וא"כ כשעשה אח"כ העולה כבר אינו מחויב חטאת ואיך אפשר להיות חטאת העוף בלא חטא בשלמא לרש"י ז"ל בתמורה (כ"ו ע"א) דאף שאינו חייב חטאת והפריש ג"כ חל עליו שם חטאת שפיר אך להתוס' שם דלא אפשר כלל לחול שם חטאת אם אינו חייב איך חל כאן וצ"ל דזה דאינו חל שם חטאת כשאינו מחויב אין זה דאי אפשר להיות חטאת כלל בלי חיוב רק דמי שאינו מחויב חטאת אין בו כח לקרות שם חטאת אבל כל שנעשה חטאת בענין אחר כגון ע"י שינוי מעשה כהן אפשר לחול וכן מצינו (בזבחים ט') גבי פסח שלא בזמנו ששחטו שלא לשמו דנעשה שלמים ומקשינן ואימא כל דשחיט לשמיה להוי כותיה ומשנינן דוחין קדשים הנאכלים אצל קדשים הנאכלים ומקשינן אטו חטאת ואשם לא מתאכלי כו' א"כ בעינן למימר דפסח ששחטו לשם חטאת יהיה חטאת אע"ג דליכא כאן חטא דע"י שינוי מעשה אפשר לחול ואדרבה לרש"י ז"ל יש לעיין שכתב בתמורה שם במפריש חטאת מי שאינו מחויב דחל עליו שם חטאת רק מתה דאינה קריבה כיון דאין לה על מה לבוא ע"ש א"כ הכא נהי דחל שם חטאת אך אין הקרבן כשר דאין לו על מה לבוא והכא משמע דהקרבן כשר וגם יוצא מידי מעילה וע"כ צ"ל דחטאת הנעשה ע"י שינוי מעשה כהן חלוק לגמרי בדינא [הנה לפמ"ש בתוס' דעולת העוף הנמשכת לחטאת מדאורייתא יתא עולה אף לחובה יש לעיין א"כ בחטאת העוף הבאה על הספק דאינה נאכלת אמאי יתנה בעולת העוף ויעשה כמעשה חטאת העוף דממ"נ אי חטאת היא הרי חטאת היא ואם עולה היא כיון שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת הרי נמשכת ונעשית חטאת העוף ותהא נאכלת ממ"נ וגם לא יהיה בה ספק חולין בעזרה ואפשר דזהו דאסור לחשוב בקדשים הוא אפילו אם ע"י המחשבה נמשכת ונעשית חטאת העוף ונמצא דכאורחיה קא מחשב אף זה אסור וצ"ע בזה]:

והנה בעולת העוף הנמשכת ע"י מליקתה להיות חטאת העוף דאמרינן דאינה עולה לשם חובה יש לחקור אם מזה מדמה לכתחילה אם זה דאמרינן דיצאה מידי מעילה הוא רק בעבר והיזה אבל לכתחילה אינו מזה כמו דאינו עולה לשם חובה או דמזה אף לכתחילה רק דאינו עולה לשם חובה והנה השמ"ק (ס"ז ע"א) על הא דמקשינן דחטאת העוף שעשאה למעלה ג"כ תמשך לעולת העוף הקשה למאי נ"מ כיון דאינו עולה לשם חובה ולמעילה ג"כ אין נפקותא דחטאת העוף שלא לשמה ג"כ יש בה מעילה ותירץ דנ"מ לענין הקטרה שאם עלה הבשר למזבח לא ירד ומקטירין אותו כדין עולת העוף ע"ש ונראה מזה דרק אם עלה לא ירד אבל לכתחילה אין מקטירין הבשר כדין עולת העוף אפילו אם תמשך לעולת העוף ונראה דס"ל דזה דאמרינן לאסוקא לחובה לא קאמרינן לאו דוקא לאסוקא לחובה אלא ה"נ דאין מקריבין אותו לכתחילה וא"כ עולת העוף הנמשכת ע"י מליקה להיות חטאת העוף אין מזין מדמה לכתחילה אך י"ל דהשמ"ק ס"ל כתי' הראשון שבתוס' דזה דאמרינן דלאסוקי לשם חובה לא קאמרינן הוא מדאורייתא אבל להתי' השני דאין זה אלא מדרבנן אפשר דמזין לכתחילה מיהו בפשוטו פסולה לגמרי מדרבנן:

אמרינן בגמרא דאין הקינין מתפרשין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן דכתיב ולקח ועשה ויש לחקור אם זה דמתפרשת בעשיית כהן אם זהו דין מיוחד אך י"ל כיון דאפילו עולת העוף מפורשת שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת דנמשכת ונעשית חטאת העוף ולפמ"ש בתוס' מדאורייתא חטאת גמורה היא ועולה לשם חובה א"כ כיון דאם כבר יש עליה שם עולה נעקרת וחל עליה שם חטאת כ"ש אם עדיין לא קרא עליה שם עולה והרי היא סתומה דע"י שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת דנמשכת ונעשית חטאת העוף והטעם הוא משום המשכה ואף אם הקריב בקן סתומה קודם את עולת העוף ואע"ג דאמרינן בגמרא דחטאת העוף שעשאה למעלה אינה נמשכת לעולת העוף הכא נמשכת דהא אמרינן שם הטעם דאינה נמשכת הוא משום כיון דמלק בה סימן אחד איפסלא משום חטאת שלא לשמה ומש"ה בסימן שני אינה יכולה להמשך לעולת העוף אך זה שייך רק שכבר קרא עליה שם חטאת דנפסלת משום שלא לשמה אבל בסתומה דודאי עדיין לא שייך בה פסול דשלא לשמה דעדיין אינה חטאת דקן סתומה אינו שמעורב חטאת ועולה דא"כ היה תלוי אח"כ בדין ברירה אלא דמחוסר עדיין קריאת שם לגמרי לעולה או לחטאת א"כ בסימן שני יכולה להמשך לעולת העוף מיהו (מיומא מ"א) דמקשינן לר"ח מב' שעירי יוה"כ דמה במקום שלא קידש הגורל קידש השם כו' והא הכא לאו שעת לקיחה ולא שעת עשייה ומשנינן דה"ק ומה במקום כו' מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה ע"ש ואע"ג דבהנך לא שייך המשכה ומוכח מזה דזהו דין בפ"ע דיכולין להתפרש בעשיית כהן אך יש לעיין ל"ל בקינין לטעם דיכולין להתפרש בעשיית כהן תיפוק ליה משום המשכה ואפשר דבקן סתומה מתפרשות ע"י עשיית כהן אף בלא מחשבה כלל רק כשעושה באחד מן הקינין כמעשה חטאת מתפרשת ע"י מעשיה ואילו להמשך בעינן דוקא כמעשה חטאת לשם חטאת כדאמרינן בזבחים שם וצ"ע בזה. עוד איכא נפקותא דאי בשביל המשכה רק הפרידה שהוא עושה נעשית ע"י מעשיו עולה או חטאת אבל הפרידה השניה של הקן נשארת סתומה ועכשיו שיש דין שהקנין מתפרשין ע"י עשיית כהן א"כ ע"י שעושה בזו מעשה חטאת השניה מתפרשת לעולה:

כתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מפסה"מ אם נתערבה חטאת בקן סתומה של חובה אינו כשר אלא מנין חטאות בלבד אבל מנין העולות פסולין שהרי נתערבה חטאת בעולות לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת חצי החובה כשר וחציה פסול ויראה לי שהוא עושה כולן למטה כמעשה חטאת ע"ש וכ"כ שם בנתערבה עולה בקן סתומה אינו כשר אלא מנין העולות ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה עולה והקשה הראב"ד ז"ל שם איך עושה כולן למטה איך אומרים לו הקרב פסולין למזבח והעופות אם יעשו אותן למטה יפסלו אלא ודאי אומרים לו לא תקריב אלא כמנין חטאת שבחובה עשה אותן למטה עכ"ל וכתב הכ"מ שם לתרץ וז"ל ונ"ל שודאי שרבנו נ"ל שברישא עושה למטה כמעשה חטאת ואין בזה משום מקריב פסולים למזבח כיון שקנים סתומים הם ולא קרא שם עולה על שום אחד מהפרידים וע"ד זה הוא מ"ש בסיפא ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה העולה עכ"ל והנה קשה טובא דהא כיון שעשה כמנין החטאות למטה הרי נתפרשו האחרות לעולות א"כ כי מקריב עוד למטה הרי מקריב מפורשות למטה ולא סתומין ונראה לתרץ דהכא כשמקריב הראשונות למטה אינו עושה זאת בתורת פירוש שמפרש שתהיה זו לחטאת וממילא השניה מתפרשת לעולה ע"י מה שהקנין מתפרשין בעשיית כהן אלא עושה זאת בתורת המשכה דמה עולה מפורשת אם עשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נמשכת ונעשית חטאת העוף כ"ש סתומה דעומדת לחטאת כמו לעולה וכיון דהוי רק בתורת המשכה אין חברתה מתפרשת לעולה ונשארת סתומה ויכול אף אותה להקריבה למטה ואין בזה משום הקרבת פסולים כמ"ש הכ"מ דסתומין דלא קרא עליהם שם עולה אין זה פסול היינו דזה דאמרינן שעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת אף דנמשכת מ"מ פסולה היא זה דוקא בשכבר קרא עליה שם עולה אבל סתומה שעשאה למטה כמעשה חטאת אינה נפסלת וכן מ"ש הרמב"ם ז"ל בסיפא בעולה שנתערבה בקן סתומה דיראה לי שעושה כולן למעלה כמעשה עולה ואע"ג דאמרינן בגמרא דמחטאת לעולה אינה נמשכת הא אמרינן שם הטעם משום דנפסלת בסימן ראשון משום חטאת שלא לשמה אבל בסתומה דעדיין לא קרא עליה שם חטאת ואינה נפסלת משום שלא לשמה נמשכת כמו עולה וכמ"ש (וז"ש הרמב"ם ז"ל אבל מנין העולות פסולים לפמ"ש הכ"מ דאינן נפסלין משום עשיית מטה ע"כ הכוונה דאינו יוצא בהן ידי העולות לפי שאי אפשר לעשותן למעלה כדינן]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה