מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן כ · ד
במנחות ו' ע"ב גבי פלוגתא דבן בתירא ורבנן בקמץ בשמאל אם יחזור ויקמוץ בימין אמר רב דלבן בתירא אף זר שקמץ יחזור ומקשינן התם פשיטא מ"ש שמאל דאשכחן הכשירא ביוה"כ ה"נ זר אית ליה הכשירא בבמה וכ"ת מבמה לא ילפינן והתניא מנין ליוצא כו' ופי' רש"י ז"ל זר נמי אנא ידענא דמכשר נמי בן בתירא דהא אית ליה הכשר בבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות עכ"ל וכתבו התוס' שם ד"ה וכי על רש"י ז"ל משמע שר"ל דלאחר אהרן לא הותר זר בבמה ואי אפשר לומר כן כדמוכח בזבחים דדרשינן איש להכשיר את הזר והיינו לאחר שנבדל אהרן ועוד מצינו שאול ושמואל שהקריבו בבמה עכ"ל והנה בזבחים ס"ח ע"ב גבי מליקת זר דאמרינן התם נמי מ"ש שמאל דאי"ל הכשירא ביוה"כ זר נמי אי"ל הכשירא בבמה כתב ג"כ רש"י ז"ל בנוסחא כת"י דעבודתה בבכורות (וראיתי להגאון מוהר"ר דובער שאפירא אב"ד דקאוונע בקונטרסו שדימה דברי רש"י ז"ל אלו להדדי וכתב דלשיטתיה אזיל] והנה ליישב דברי רש"י ז"ל נראה דלהכי נקט קודם שנתקדש אהרן ועבודה בבכורות משום דהוקשה לרש"י ז"ל קושית התוס' שם ס"ח ע"ב ד"ה ונילף על הא דמקשינן התם גבי מליקה הא זר אי"ל הכשירא בבמה והקשו דילמא ס"ל כמ"ד דאין מנחה ועופות בבמה ע"ש ולפיכך כתב רש"י ז"ל דמיירי בבמה קודם שנתקדש אהרן דהיינו במת סיני דעבודה בבכורות והתם לכ"ע היו עופות בבמה כדאמרינן בזבחים קט"ו ע"ב עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות והכל כשרין ליקרב בהמה חיה ועוף כו' דהבמות עד שלא הוקם המשכן היה להם דין במת בני נח כדאמרינן שם בגמרא דילפינן מנח מויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור וכן בההיא דמנחות גבי קמיצת זר ג"כ יש להקשות כקושית התוס' דילמא ס"ל אין מנחה בבמה ומש"ה פי' רש"י שם ג"כ דנילף מבמה קודם שנתקדש אהרן ועבודה בבכורות ואז היו אף מנחות כיון דהיו עופות כיון דעל אותה במה לא נאמרה הדרשה דזבחים ולא עופות ה"נ זבחים ולא מנחות דזה בזה תלי כדאמרינן בגמרא למ"ד אין מנחה בבמה אין עופות בבמה דזבחים ולא מנחות ה"נ זבחים ולא עופות דאף שאר הקרבנות כבר ניתנו קודם הקמת המשכן דכללות ופרטות נאמרו בסיני דאף חטאות ואשמות בכורות ומעשרות היו יכולים להקריב בסיני אלו דבר שבחובה היה קרב בבמה כדאמרינן בבכורות ד' ע"ב]:
והנה בזבחים ס"ט ע"א דאמרינן לדברי האומר אין מנחה בבמה כו' מ"ט זבחים ולא מנחות זבחים ולא עופות פי' רש"י ז"ל דכתיב ויזבחו זבחים שלמים בסיני ע"ש וקשה הא בסיני שהיה לה דין במת בני נח לכ"ע היה עופות בבמה ואף חיה היתה קריבה שם אע"ג דבשאר במות לא קרבה חיה לכ"ע כדאמרינן בזבחים קט"ו וצ"ע אך בזבחים קי"ט ע"ב בההיא דלדברי האומר אין מנחה בבמה אין עופות בבמה מ"ט כו' זבחים ולא עופות פי' רש"י ז"ל [לפי מה שהגיה הש"מ שם דכתוב וזבחו זבחי שלמים לה' אותם והיינו קרא דכתיב בשאר במות ולא בבמת סיני וכמה שכתב רש"י ז"ל שם דדרשינן האי קרא בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות כו':
ובעיקר עמ"ש רש"י ז"ל דילפינן מבמה קודם שנתקדש אהרן אין להקשות דא"כ אף חיה אם עלתה לא תרד דאי"ל הכשירא בבמה קודם שנתקדש אהרן דכיון דעל חיה לא חלה קדוה"ג לא שייך לומר זה וכמו בבע"מ לר"ע דאם עלה לא ירד משום די"ל הכשירא בעופות ומ"מ אמרינן בזבחים ל"ה ע"ב דהוא שקדם הקדישן את מומן אבל קדם מומן דלא חל עליהם קדוה"ג ירדו ואינו שייך למילף מעופות אך אכתי מבע"מ שקדם הקדישן את מומן יש להקשות לרבנן אמאי ירדו נהי דלא ילפי מעופות נילף מבמה קודם שנתקדש אהרן דאף בע"מ כשרין ליקרב וע"כ דמאותה במה לא ילפינן וצ"ע:
ובעצם במת סיני יש לחקור מה היה דינה אי כבמת יחיד או כבמת ציבור והנה במנחות פ"ב ע"ב ילפינן בהיקישא דוזאת התורה מה עולה טעונה כלי אף כל טעון כלי ומקשינן מאי כלי אי לימא מזרק גבי זבחי שלמי ציבור נמי כתיב וישם באגנות כו' ומוכח דבסיני קרבו זבחי שלמי ציבור דהאי קרא בסיני כתיב ומזה נראה שהיתה במת ציבור דקרבנות ציבור אין קרבין בבמת יחיד וכן העולה למ"ד עולת תמיד או עולת ראיה היתה קרבן ציבור ואתי שפיר ג"כ מה שהיה טעון שם כלי לקבלת הדם דכתיב וישם באגנות ומינה ילפינן בעלמא לקבלה דטעון מזרק ובבמת יחיד ליכא דין כ"ש כלל ומוכח שהיתה במת ציבור מיהו בבכורות ד' ע"ב בההיא דביום שהוקם המשכן הקריבו חטאות ואשמות בכורות ומעשרות כו' אמרינן דדוקא מאותו היום אבל קודם לא אלמא חובות לא קרבו בבמה ופי' רש"י ז"ל שלא היה כל אחד יכול לעשות מזבח ולהקריב דחובות לא קרבו בבמת יחיד ע"ש ואמאי והא היו יכולים להקריב חובות בבמת סיני שהיתה במת ציבור ואמאי לא קרבו רק מיום שהוקם המשכן ואפשר דבמת סיני היתה רק לפי שעה וצ"ע וכן יש להקשות לר"ש דס"ל בפ' בתרא דזבחים דאף בבמת ציבור לא קרבו לציבור רק מה שכיוצא בו קרב בקטנה והיינו רק עולות חובה כגון תמידין ומוספין וכתבו התוס' שם קי"ח ע"א ד"ה ותתרגם דכבשי עצרת שהם זבחי שלמי ציבור לא קרבו לר"ש אע"ג דאיכא שלמי נדבה משום דזבחי שלמי ציבור ק"ק ושלמי יחיד הם קדשים קלים וא"כ אין זה כיוצא ביחיד ע"ש וא"כ קשה איך הקריבו זבחי שלמי ציבור בסיני אפילו אי נימא דבמת סיני היתה במת ציבור ואפשר דאותן זבחי שלמי ציבור שהיו קדשי שעה [ואע"ג דבעצרת היו מ"מ לא היו כשאר זבחי שלמי ציבור שקרבין בעצרת שהיו כבשים וכאן היו פרים] לא היו ק"ק כ"א קדשים קלים וא"כ כיוצא בו קרב בבמה קטנה שהם שלמי נדבה ומש"ה היה אפשר להם ליקרב בסיני:
תם ונשלם בעזרת בורא עולם.
סוף הספר