מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן כ · ג
ובבמה קטנה לכ"ע אין מקריבין אלא עולה ושלמים בלבד ובמנחה איכא פלוגתא והנה יש לעיין הא קי"ל דמתנדבין יין שמן עצים ולבונה א"כ הו"ל נידר ונידב וישרות נינהו ואמאי לא קרבו רק עולה ושלמים בלבד מיהו למ"ד אין מנחה בבמה ומשום דזבחים ולא מנחות א"כ ה"נ זבחים ולא יין ולא שמן כו' ועוד דכולהו ממנחה ילפינן לה בת"כ קרבן מנחה מלמד שמתנדבין יין קרבן מלמד שמתנדבין שמן כו' מיהו למ"ד יש מנחה בבמה נראה דהנך נמי קרבי דמהיכא תיתי למעוטא מיהו ביין למ"ד דאין נסכים קרבין בבמה קטנה אפשר כיון דנסכי חובה לא נהגו בבמה אף נסכי נדבה ליכא דחזינן דבנסכי נדבה בעינן שיעור הראוי לנסכי חובה לפר לכבש או לאיל כדאמרינן במנחות ק"ד ע"א ואפשר דבעינן שיהיו הנסכים ראוים לנסכי חובה ואם נסכי חובה לא נהגו אפשר דאף נסכי נדבה לא נהגו ושם ק"ד ע"ב אמרינן מה מצינו ביין שהוא בא חובה ובא בנדבה כו' משמע ג"כ דמשום שבא חובה בא בנדבה:
והנה למ"ד יש מנחה בבמה יש לחקור מה דין מנחת כהנים בבמה קטנה אם היא ג"כ כליל דאפשר דרק במקדש או בבמה גדולה דאיכא דין כהונה בהקרבה ה"נ איכא דין כהונה בבעלים של הקרבן ואיכא שינוי בין מנחת ישראל למנחת כהנים אבל בבמתו שבראש גגו דליכא התם דין כהונה כלל אפשר דה"נ לענין בעל הקרבן אין נפקותא בין כהן לזר דבבמה לא שייך כהונה כלל:
עוד יש לחקור בבמה קטנה דליכא מתן סביב כדאמרינן בר"פ פרת חטאת והיינו דא"צ ליתן רק מתנה אחת [דדין ב' מתנות שהן ד' הוא מדין מתן סביב] אי איכא דין שפיכת שיריים דקרא דמייתינן התם למעט במה רק במתן סביב כתיב מיהו כיון דשפיכת שיריים בעינן על היסוד ובבמה ליכא יסוד ואפילו למ"ד דבבמה צריך מזבח אך יסוד לא בעינן כדאמרינן התם ק"ח ע"ב א"כ לא שייך שפיכת שיריים מיהו אין הוכחה מזה דהא אף תחילת עולה צריכה יסוד כדאמרינן בפ' איזהו מקומן נ"ב ע"א ומ"מ בבמה דליכא דין יסוד לא איכפת לן ה"נ אפשר בשיריים וכ"ש למ"ד מקום עולה מקום שיריים יכול לשפוך השיריים במקום שעושה הזריקה וצ"ע בזה:
ובדין דצריך עצים להקטרה ג"כ אין חילוק בין במה גדולה לקטנה כדמוכח בזבחים קט"ז ע"ב ובעינן ג"כ עצים שלא נשתמש בהם הדיוט כדמסקינן שם מיהו שאר דיני עצים לא נתבאר אם נוהגים בקטנה כמו עץ שנמצא בו תולעת דפסול וכן אי בעינן דוקרי שפוד דלא קטרי ושל גפן כו' פסולים ובעיקר אף שצריך עצים להקטרה וצריך ג"כ לעשות מערכה כדאמרינן בתוספתא פי"ב דזבחים אינו חייב עד שיבנה המזבח ויסדר המערכה ע"ש מ"מ דין סידור שני גזרי עצים ותרומת הדשן ודאי אין נוהגין בקטנה דאלו העבודות אין שייכים אל הקרבת הקרבן רק שהם עבודות במקדש ולפ"ז עולת במת יחיד מועלין בה רק עד שהעלן כמו באימורי קק"ל דנעשה מצותן ולא הוו כשאר עולות דמועלין בהן עד שיצאו לבית הדשן:
עוד יש לחקור בבמה קטנה אם הציץ מרצה שם על הטומאה אם הציץ מהני רק לבמה גדולה דיש שם דין כהונה ובגדי כהונה או אפשר דהציץ שהיה בבמה גדולה מהני לכל הטומאות שבקרבנות אף לאותן של במת יחיד גם באיסור העלאת שאור ודבש יש לחקור אי נוהג בבמה קטנה ונראה דתלוי בפלוגתא אי בבמת יחיד צריך מזבח או אף אם העלה על הסלע כשר דאי צריך מזבח אפשר דנוהג בו אף איסור שאור ודבש אבל אי אין צריך מזבח נראה ודאי דאין איסור שאור ודבש נוהג בהם דתוס' מנחות נ"ז ע"ב ד"ה כבש הקשו לר"י דס"ל דרצפה מקדשת אמאי מרבינן רק כבש להעלאת שאור ודבש ולא מרבינן ג"כ רצפה ותי' דשלמה קידש רצפה להיות כמזבח רק לכשרים ולא לפסולים ע"ש ומוכח דלשאור ודבש בעינן דוקא מזבח ולא סגי בזה דהמקום כשר להקטרה ובעינן ג"כ שיהא שם מזבח עליו אף לפסולים וא"כ הסלע בבמה קטנה לא עדיף מרצפת העזרה דכשרה להקטרה ומ"מ ליכא איסור שאור ודבש דבעינן דוקא מזבח ויהיה מזבח לענין שאור ודבש וא"כ האי סלע לענין שאור ודבש ודאי אינו מזבח כלל:
ואשה אי קריבה בבמה קטנה איכא פלוגתא בירושלמי מגילה ואיכא למ"ד התם דאינה קריבה דכתיב איש הישר בעיניו איש ולא אשה ע"ש והנה יש לחקור לפ"ז אם איש יכול להקריב קרבן האשה בבמה דאפשר לומר הכא כל איהו לא מצי עביד כו' דרק בכהנים מצינו דשלוחי דרחמנא נינהו דהתורה עשתה לכהנים שלוחים להקריב קרבנותיהם של ישראל ואף שהישראל א"י להקריב יכול הכהן להקריב אבל בבמה דעבודה בזרים לא מצינו שעשאם התורה שלוחים וא"כ הוו שלוחי דידן ושייך כל היכא דאיהו לא מצי עביד כו' וכיון דהאשה אינה יכולה להקריב אף איש אינו יכול להקריב את קרבנה:
והנה הדברים ששוו במת יחיד לבמת ציבור חשיבנן להו בזבחים ק"כ ע"א והיינו שחיטה בבמה גדולה וקטנה הפשט וניתוח כו' מומין וזמן בגדולה וקטנה וכתב רש"י ז"ל שם דמומין נוהגין בקטנה משום דלא אשכחן דשרינהו בקטנה והקשה שם הרש"ש הא בתמורה ז' מפקינן לה מקרא דמעוך וכתות כו' לא תקריבו דאתא לבמת יחיד ע"ש ולענ"ד נראה דלא קשה דקרא הוא רק דאיכא איסור בע"מ בבמת יחיד דאיכא לאו דלא תקריבו אבל שפסול לא שמעינן ולא תלי זה בזה דהא אמרינן בריש תמורה דמקדיש בע"מ אף לדמי נסכים עובר בלאו אע"ג דלא מיפסלי הנסכים בשביל זה והכא אמרינן דבמומין שוו במה גדולה וקטנה היינו דהמומים פוסלין בקטנה וע"ז כתב רש"י ז"ל רק דלא שמעינן שהתירם הכתוב שם מכלל פסולן במקדש:
ובעולת במת יחיד שהכניסה לפנים איכא פלוגתא בזבחים קי"ט ע"ב אי קלטוה מחיצות ודינה כקדשי במה גדולה לענין שחיטת צפון ומתן סביב וחיצוי כו' ופשטינן לה התם מההיא דחזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בקדשי במה גדולה ואין נוהגין בקדשי במה קטנה היינו דדיני במה קטנה נוהגין בהקדשים שהוקדשו לבמה קטנה ואין נ"מ בין קריבין בקטנה או בגדולה וא"כ ה"נ לענין חיצוי ומאן דפליג מוקים לה התם דנוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה היינו דתלוי במקום ההקרבה ופלוגתייהו היא אי דיני במה קטנה תלוי בהקדשים דהקדשים שהוקדשו לבמה קטנה י"ל דיני במה קטנה ואין נ"מ במקום הקרבתן או שתלוי במקום דכל שקרב בבמה גדולה י"ל כל דיני במה גדולה ואין נ"מ אם הם קדשי במה גדולה או קטנה ונראה דלמ"ד דתלוי בהקדשים ולא במקום הקרבתן אפשר דקדשי במה קטנה שהקריבן בבמה גדולה אף זר יכול להקריבן דמ"ש זרות מחיצוי לדמים דמאן דס"ל דאזלינן בתר קדשים ס"ל דיכולים לעשות במה קטנה בבמה גדולה דקדשי במה קטנה אף כשקרב בגדולה הוי כמו שקרבו בקטנה וכן נראה דלמ"ד במה קטנה א"צ מזבח קדשי במה קטנה אף כשהכניסה בפנים יכול להעלות שם על הסלע וכן זר יכול להקריבן שם:
ובעולת במת יחיד שהכניסה לפנים למ"ד קלטוה מחיצות יש לחקור אי עורה לכהנים דבעולת במת יחיד עורה לבעלים כדאמרינן בתוספתא דאפשר דרק לענין חזה ושוק אמרינן דקלטוה מחיצות שהם דינים בהקרבה דצריך תנופת חזה ושוק אבל עורה דאינו אלא דין ממון אפשר דלענין זה לא שייך קליטת מחיצות: