אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן כ › ב

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן כ · ב

א

עוד יש לחקור בדיני במה גדולה אי יש שם דין שילוח טמאים אי חשיב כמקדש לענין טומאה והנה אי נימא דבנוב וגבעון לא היה דין טומאת מקדש א"כ לר"א דס"ל דבזמן שאין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין א"כ גם שילוח זבין ומצורעין לא היה נוהג אז וכמו בהוגללו הפרוכת דאמרינן במנחות צ"ה לר"ה דהותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם כיון כשהוגללו הפרוכת בטלה מחנה שכינה בטל גם דין שאר מחנות לענין שילוח טמאים א"כ ה"נ אי נימא דבנוב וגבעון לא היתה מחנה שכינה לענין שילוח טמאים, א"כ כשחרבה שילה בטלה מחנה שכינה ובטלו גם דין שאר מחנות לענין שילוח] דזה דחייבים במקדש משום טומאה הוא משום דמקדש אקרי משכן כדאמרינן בשבועות ויש לחקור אם נוב וגבעון הם בכלל מקדש ומשכן וכן לפ"ז יש לחקור אם היה שם מצות שמירת המקדש בכהנים ולוים דמפקינן בפ"ק דתמיד מקרא דוהחונים לפני המשכן קדמה כו' וכתב הראב"ד ז"ל שם דזה דבמקדש צריך שימור הוא משום דמקדש אקרי משכן כדאשכחן בשבועות ע"ש וא"כ יש לחקור אי שייך זה בבמה גדולה אי במה גדולה ג"כ אקרי מקדש:

והנה בסוטה ט"ז ע"א גבי העפר אשר יהיה בקרקע המשכן אין לי אלא משכן שילה נוב וגבעון ובית עולמים מנין כו' הקשו בתוס' שם ל"ל קרא לבית עולמים הא אשכחן דמקדש אקרי משכן כדאמרינן בשבועות ותי' דעיקר ריבוי הוא לנוב וגבעון ובית עולמים נקט אגב שטפיה ע"ש ומוכח דזה דאמרינן דמקדש אקרי משכן אין נוב וגבעון בכלל ולפ"ז ליכא התם משום טומאה וגם א"צ שימור אך מדברי הש"ס שם אדרבה יש להוכיח דחייבים משום טומאה בנוב וגבעון דאמרינן שם איסי בן מנחם אומר א"צ ומה בטומאה קלה לא חלק הכתוב בטומאת א"א חמורה לא כ"ש וטומאה קלה היינו טומאת מקדש א"כ לפי גרסת ותי' התוס' דהריבוי הוא רק לנוב וגבעון א"כ זה שאמר עלה איסי בן מנחם דא"צ קרא ומה טומאה קלה כו' ג"כ קאי אנוב וגבעון וא"כ מוכח דבנוב וגבעון היה נוהג טומאת מקדש אך זה רק לפי גרסת התוס' שם אבל רש"י ז"ל לא גרס התם כלל נוב וגבעון וא"כ ליכא לאוכוחי מהתם כלל:

ובענין המקום הראוי לעשות שם במה גדולה אמרינן במכילתא פ' בא עד שלא נבחרה ירושלים היתה כל ארץ ישראל ראויה למזבח כו' ומשמע דדוקא א"י אבל לא חו"ל וכן אמרינן באבות דר' נתן פ' כ"ו כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח לפי שכל א"י ראויה למזבח ופי' המפרשים ז"ל שם דהיינו בשעת היתר הבמות ומוכח ג"כ דרק א"י ולא חו"ל אך אין לומר דכל הבמות אף של יחיד אין נוהגות אלא בא"י דהא אמרינן במגילה י' ע"א אמר ר"י שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזה"ז ובית חוניו היתה באלכסנדריה של מצרים ונראה דהכונה על במת ציבור דעד שלא נבחרה ירושלים היתה כל א"י ראויה לבמת ציבור אבל חו"ל אינו ראוי לבמת ציבור וי"ל טעם בזה דבמה גדולה י"ל קדושת מחנה שכינה דהא ק"ק נאכלים שם לפנים מן הקלעים כמו במקדש ואפשר דגם לענין שילוח טמאים י"ל דין מחנה שכינה כמ"ש א"כ י"ל דכמו לקדש מקום העזרה בעינן מלך ונביא ואורים ותומים כן הדין בבמת ציבור דחשיב כעזרה וצריך קידוש ובחו"ל לא שייך מלך עוד אפשר לומר כיון דעשר קדושות הן זו למעלה מזו כדאמרינן בריש מס' כלים א"י מקודשת משאר ארצות כו' עזרת ישראל מקודשת הימנה כו' אי אפשר למקום להיות קדושה חמורה בלא הקדושה קלה ואי אפשר להיות קדושת העזרה בלא קדושת א"י וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה