אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן כ › א

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן כ · א

סימן כ

גרסינן בר"פ פרת חטאת באו לגלגל הותרו הבמות כו' באו לשילה נאסרו הבמות כו' באו לנוב וגבעון הותרו הבמות כו' ושם נתבאר כל דיני הבמות ומה קרב בבמה גדולה ומה קרב בבמה קטנה ובענין מה הוא קרב בבמה גדולה ג' מחלוקת בדבר שם קי"ז ע"א דר"י סבר דבבמה גדולה קרבו כל הקרבנות בין ליחיד בין לציבור ולרבנן רק לציבור קרבו כל הקרבנות אבל ליחיד לא קרבו אלא עולות ושלמים ולר"ש אף לציבור לא קרבו אלא פסחים וחובות שקבוע להם זמן ע"ש ואי מנחה קרבה בבמה איכא ג"כ פלוגתא דתנאי התם והתוס' קי"ט ע"ב ד"ה אין כתבו דלמ"ד אין מנחה בבמה אף בבמה גדולה לא קרבה ע"ש:

והנה המל"מ בהל' ק"פ בענין מנחת קנאות אי קרבה בבמה כתב דאפילו למ"ד אין מנחה בבמה מנחת חובה קרבה בבמה ונסתפק שם בזה ע"ש והנה אי נימא דמנחת חובה קריבה בבמה א"כ ה"ה עופות של חובה דדין אחד להם כדאמרינן בגמרא דלמ"ד אין מנחה בבמה אין עופות בבמה דמחד קרא נפקא לן דזבחים ולא מנחות זבחים ולא עופות ע"ש ובזה אתי שפיר דהיו יכולים זבין ויולדות לטהר שהרי קרבנם עופות ואין עוף בבמה דעופות חובה קרבין מיהו אכתי קשה לרבנן דס"ל דיחיד לא קרב אף זבחים בבמה גדולה אלא עולה ושלמים בלבד דבעינן רק נידר ונידב א"כ לא היו יכולים להביא קינין של חובה שיש בהם חטאת וא"כ איך היו יכולים זבין ויולדות ליטהר ודוחק גדול לומר שלא היה להם טהרה בימי נוב וגבעון ואפשר דליטהר שאני וצ"ע:

ובגמרא שם קי"ט ע"א מקשינן מעשר שני אמאי אינו נאכל בנוב וגבעון ואמרינן דמעשר שני שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוי מעשר נמי לא הואי ע"ש ואע"ג דבבית שני ג"כ לא הוי ארון ומ"מ מעשר שני היה נאכל שם ע"כ צ"ל משום דבבית שני היה דין להיות שם ארון רק שנגנז אבל בנוב וגבעון לא היה דין להיות הארון שם שהרי הארון היה אז בקרית יערים דבבמה ליכא דין להיות שם ארון והנה לפ"ז יש לעיין איך עשו הזאות דיוה"כ בנוב וגבעון ובמנחות כ"ז ע"ב מקשינן לר"י דעל נמי דוקא אלא מעתה במקדש שני דלא הוו ארון וכפורת ה"נ דלא עביד הזאות אמר רבה בר עולא א"ק וכפר את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש היינו מקום המקודש לארון כמ"ש רש"י ז"ל שם וא"כ בנוב וגבעון דלא היה גם דין שיהיה שם ארון א"כ לא הוי מקום המקודש לקודש ואיך עביד הזאות ביוה"כ וצ"ל דלעולם לא היו הזאות בין הבדים בנוב וגבעון ובזה הוי אתי שפיר ג"כ הא דאמרינן ביומא מ"ד גבי וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר כו' אין לי אלא אהל מועד שבמדבר שילה ובית עולמים מנין כו' וכן שם לקמן נ"ג ע"א גבי מעלה עשן אין לי אלא אהל מועד שבמדבר שילה ובית עולמים מנין כו' ולא קתני כמו בכל דוכתי שילה נוב וגבעון ובית עולמים משום דבנוב וגבעון לא היו הזאות בין הבדים דאין המקום מקודש לקודש וכן י"ל דאף קטורת דלפני ולפנים לא היה כיון דאין המקום מקודש לקודש אין לו תורת קדשי קדשים:

אך לפ"ז יש לעיין הא אמרינן ביומא ס"ז ע"ב המדברה המדברה במדבר לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים ומוכח דשעיר המשתלח היה נוהג בנוב וגבעון ואי אמרינן דהזאות של בין הבדים לא היה נוהג בנוב וגבעון א"כ ע"כ לא היה שם פר ושעיר של יוה"כ כלל דאם חיסר אחד מן המתנות לא עשה ולא כלום וכיון דלא היה שם שעיר הנעשה בפנים אף שעיר המשתלח לא היה שם דב' שעירי יוה"כ מעכבין זא"ז כדאמרינן במנחות כ"ז ואפשר כיון דלא היה שם ארון וליכא דין דהזאות בין הבדים אינן מעכבות לשאר הזאות של פר ושעיר דפרוכת ומזבח הזהב:

אך זה דוקא לרבנן אבל לר"ש דס"ל דאף לציבור לא קרבו אלא עולות אבל שעירי הרגלים דחטאות הן לא קרבו א"כ ודאי לא היו שם פר ושעיר של יוה"כ וכן שעיר המשתלח דכולהו חטאות הן וזה דמרבינן המדברה כו' לרבות שילה נוב וגבעון כו' ע"כ אתיא דלא כר"ש מיהו בפר של יוה"כ אף לרבנן יש לחקור אם היה בנוב וגבעון דפר של יוה"כ קרבן יחיד הוא וס"ל דיחיד לא קרב אף בבמה גדולה אלא עולות ושלמים אך אפשר כיון דהפר מעכב את השעיר דחוקה כתיב חשיב צורך קרבן ציבור וקרב בבמה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה