אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יט › ח

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יט · ח

ז

והנה רש"י ז"ל בנזיר כ"ב ע"א גבי האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח"כ הפר לה בעלה דמביאה חטאת העוף כתב דהלכתא דחטאות המתות לא נאמרה בעופות ע"ש והשעה"מ הקשה על רש"י ז"ל מההיא דקן סתומה שפרח אחד מהן לבין חטאות המתות ומוכח דאף בעופות איכא חטאות המתות ע"ש והנה כמו כן יש להקשות מההיא דיומא מ"א גבי מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו והעשיר ואח"כ אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו ומוקמינן לה בשלקח פרידה אחת ואי עולה זבן מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו והאי עולה אזלא לנדבה ואי חטאת זבן אין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו והאי חטאת אזלא למיתה ע"ש ומוכח ג"כ להדיא דאף בעופות אזלא למיתה:

ולתרץ דברי רש"י ז"ל נראה דלעולם י"ל דלא נאמרה ההלכה בעופות דימותו וא"כ לפ"ז הו"ל כשאר מותר חטאת דאזיל לנדבה אך זה אפשר רק מדאורייתא דמותר אשם הוא עצמו נופל לנדבה וקרב עולה וכמ"ש תוס' זבחים ה' ע"ב דרעיה דרבנן והלכתא נאמרה דכל שבחטאת מתה באשם קרב עולה ורק מדרבנן ירעה גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה ע"ש וכן במותר חטאת דבזבחים קי"ב ע"א אמרינן לר"ה דאשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה דאף במותר חטאת כן ומקשינן מי דמי התם אשם זכר ועולה זכר אבל חטאת נקבה ומוקמינן לה בשעיר נשיא ע"ש וא"כ ה"נ בעופות כיון דאין תמות וזכרות בעופות כיון דלא נאמרה ההלכה דתמות בעופות והו"ל מותר חטאת ומדאורייתא קרבה עצמה עולה וא"כ שפיר קרבה אבל מדרבנן דתיקנו במותר חטאת ואשם דהיא עצמה לא תקרב עולה גזירה אטו לפני כפרה אלא תרעה ויפלו דמיה לנדבה, א"כ זה לא שייך בעופות דלאו בנות רעיה הן דאין לעוף פדיון א"כ מדרבנן אין להם תקנה דלהקריבן לחטאת אי אפשר דאין להם על מה לכפר ולרעייה ג"כ אי אפשר וא"כ כיון דאי אפשר להקריבן ימותו אך לא מהלכתא רק מפני התקלה וכדאמרינן בע"ז י"ג ע"א גבי אין מקדישין ואין מחרימין בזה"ז ואם הקדיש או החרים בהמה תיעקר כו' ואמרינן שם דנועל דלת בפניה והיא מתה מאליה ומפני התקלה וכן אמרינן ביומא ס"ו ע"א בפר ושעיר של יוה"כ שנאבדו והפריש אחרים תחתיהם דכולן ימותו ומוקמינן לה מפני התקלה וא"כ ניחא שפיר ההיא דקן סתומה שפרח אחד מהן לבין חטאות המתות דודאי איכא חטאות המתות בעופות אך לא מהלכתא וכן בההיא דיומא מ"א כיון דאי אפשר להקריבה אזלא למיתה אך זה שייך רק היכא דלא מצי להקריבה היא עצמה אבל בההיא דנזיר דמיירי התם שהפר לה הבעל ואמרינן שם בגמרא דחטאת העוף שלה קריבה משום שציערה את עצמה מן היין וכתב רש"י ז"ל דאע"ג דעיקר כפרתה בטלה ע"י שהפר לה הבעל מ"מ לא הוי כחטאת שנתכפרה בעליה משום דבעופות לא נאמרה ההלכה ע"ש א"כ כיון דהתם מקריבין את החטאת העוף על שציערה עצמה מן היין א"כ לא שייך תקלה שהרי מקריבין אותה מיהו אילו היה נאמרה ההלכה דלמיתה גם בעופות לא היה אפשר ליקרב על שציערה עצמה מן היין כיון דעיקר כפרה בטלה הו"ל כחטאת שכיפרה בעליה ולמיתה אזלי כמ"ש רש"י ז"ל שם כ"א ע"ב אך כיון דלא נאמרה ההלכה בעופות שפיר קריבה:

מיהו יש להקשות עוד על רש"י ז"ל מההיא דיומא נ"ה ע"ב דאמרינן שם לר"י דלא היה שופר לקיני חובה מפני התערובת ואמרינן מפני תערובת חטאת שמתו בעליה דשמא תמות אחת מאלו שהטילו מעות לשופר ופרכינן ונברור ד' זוזי ונשדי בנהרא ר"י לי"ל ברירה ע"ש והא התם בקינין דעופות הן ומוכח דאף בעופות איכא דין חטאת שמתו בעליה והכא ליכא למימר מפני התקלה דהא הכא במעות של קינין עסקינן ואי בעופות ליכא הלכתא דימותו והוי כשאר מותר חטאת דאזיל לנדבה א"כ יכול לפדות המעות בכל מקום שהם ולהקריב עולה ומוכח די"ל לעופות דין כשאר חטאות המתות ומעות של חטאת המתות הולכות לים המלח ואין להם פדיון וצ"ע:

הנה במנחות ד' ע"ב אמרינן דמכשירין לא אתו לאחר מיתה ומייתינן מההיא דהאשה שהביאה עולתה ומתה לא יביאו יורשים חטאתה וכתב רש"י ז"ל שם דזו אחת מה' חטאות המתות חטאת שמתו בעליו עכ"ל וקשה הא חטאת יולדת בין עניה בין עשירה הוא עוף ומוכח דאף בחטאת העוף גמירא הלכתא דלמיתה אזלא ונראה דכאן חזר רש"י ז"ל ממ"ש בנזיר דליכא הלכתא רק בבהמה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה