אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יט › ז

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יט · ז

ו

ומותר חטאת אזיל לנדבה חוץ מה' חטאות המתות דהלכתא גמירא לה דלמיתה אזלא והיינו ולד חטאת ותמורת חטאת ושמתו בעליה ושנאבדה ונתכפר בעליה באחרת ושעברה שנתה ואיכא פלוגתא דתנאי אם רק ביחיד נאמרה ההלכה דימותו או אף בציבור:

וראיתי להמנחת חינוך דרצה לומר דמנחת חוטא שמתו בעליה קריבה דעל מנחת חוטא לא נאמרה ההלכה ומש"ה קריבה וכתב דאע"ג דאין לה על מה לבוא מ"מ אשכחן באשם שכשר שלא לשמו אע"ג דאינו מרצה ע"ש אך נראה דאי אפשר לומר כן דקרבה דבהדיא אמרינן בירושלמי סוטה פ"ג הלכה ו' לר"ש דס"ל דמנחת חוטא של כהן נקמצת והקומץ קרב לעצמו והשירים קרבין לעצמן ואיבעי לן בירושלמי שם אותן שירים לר"ש אם י"ל דין. קומץ או דין שירים ואמרינן שם דנ"מ אם דינן כקומץ אינן באות בלילה ואין באות לאחר מיתה ומהני בהו מחשבה ואם דינן כשירים באות בלילה ובאות לאחר מיתה ואין מחשב עליהם ע"ש ומוכח להדיא דהקומץ אינו בא לאחר מיתה במנחת חוטא:

ונראה אי נימא דבמנחת חוטא לא נאמרה ההלכה מנחת חוטא שמתה בעליה הו"ל כשאר מותר מנחת חוטא דנופל לנדבה ולרש"י ז"ל במנחות ק"ח ע"א היינו דנופל לנדבת ציבור ולהרמב"ם ז"ל היינו דקרבה מנחת נדבה אך זה אפשר דוקא קודם שנתקדשה בכלי די"ל פדיון אבל לאחר שקדשה בכלי אין לה תקנה ונשרפת:

אך בעיקר זה דבמנחה לא נאמרה ההלכה דלמיתה ג"כ נסתר מהירושלמי סוטה שהביאו התוס' סוטה כ"ג ע"א ד"ה האומרת גבי מנחת סוטה שהקשה הירושלמי אמאי נפדית באומרת טמאה אני לך ולאו כחטאת שמתה בעליה דמי ולים המלח אזיל ע"ש ומוכח דאף במנחה נאמרה ההלכה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה