אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יח › ד

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יח · ד

ג

עוד הקשה הלח"מ שם על הרמב"ם ז"ל שכתב בבהמה שנמצאת כו' דזה דאמרינן דמייתי תודה היינו שהשלמים עצמן הוא מתנה בתודה ומביא לחמה הא אין מביאין קדשים לבית הפסול דלא שוו בזמן אכילתם מיהו הסוגיא דקידושין אזיל למ"ד מביאין קדשים לבית הפסול אך הרמב"ם ז"ל פסק דאין מביאין קדשים לבית הפסול וא"כ איך כתב דמתנה שלמים בתודה ע"ש ונראה לענ"ד דהכא הכל מודים דמביאין קדשים לבית הפסול משום דלי"ל תקנתא ברעיה וכדאמרינן בזבחים ע"ו ע"א גבי נתערבו חתיכות בחתיכות יאכל כחמור שבהן ואע"ג דממעט באכילתן ומשום דלי"ל תקנתא ברטיה ע"ש וה"נ בבהמה שנמצאת אם תרעה הבהמה ותומם ותפדה אותה הבהמה ג"כ תהיה ספק תודה ספק שלמים ואין מרויחין כלום ע"י רעיה משא"כ בזבחים שנתערבו די"ל תקנתא ברעיה דממתינין עד שיוממו שניהם ואח"כ מייתי ב' בהמות ואומר התודה בכ"מ שהיא מחוללת על זו והשלמים על זו ואע"ג דבבהמה שנמצאת יכול אח"כ כשתומם לחוב בדמיה ולהביא ב' בהמות ולומר אם תודה היא זו היא חילופה ואם לאו תהא תודת נדבה ועל הבהמה השניה יתנה אם שלמים היא הרי היא פדיונה ואם לאו תהא שלמי נדבה זה לא מקרי י"ל תקנתא ברעיה דמי מחויב לחוב בדמיה וההיא דתודה שנתערבה בתמורתה אע"ג דהתם נמי ל"ל תקנתא ברעיה דאם תומם הפדיון ג"כ יהיה ספק ומ"מ אמרינן שם דאינו יכול להביא בהמה אחרת ולחם ולומר אם תודה היא הא לחמה והאי תהא שלמים ואם תמורה היא האי תהוי תודה משום דאין מביאין קדשים לבית הפסול התם שאני דהתם זה שמביא קדשים לבית הפסול הוא על הבהמה האחרת שמביא עתה שמתנה עליה בשלמים ונעשית ספק תודה ספק שלמים ומש"ה אין מביאין אותה לבית הפסול משום תקנתא של בהמה אחרת אבל אותה בהמה עצמה מביאין לבית הפסול כיון דלי"ל תקנתא ברעיה ובסיפא גבי זכרים עולות שכתב הרמב"ם ז"ל דממתין עד שיומם ומביא ב' בהמות ואומר אם עולה הוא תהא מחוללת על זו ואם שלמים תהא מחוללת על השניה ומייתא עמה לחם שמא תודה היא ואע"ג דהתם ג"כ מביא לבית הפסול בהמה אחרת לא דמי להכא דהתם אם עולה הוא נמצא שזו הבהמה השניה אינה קדושה כלל מחמת פדיון ואז מקדיש הבהמה השניה לתודה וא"כ אם הבהמה שנמצאת עולה היא או תודה אינו מביא כלל לבית הפסול דאז הבהמה השניה היא תודה רק אם היא שלמים ונמצא שזו הבהמה השניה שמחלל עליה היא ג"כ שלמים ואז מביא אותה לבית הפסול דממעט באכילתה משום ספק תודה וא"כ זה שמביאה לבית הפסול הוא רק באופן אם הפדיון חל עליה וכיון דקדושתה הוא מחמת פדיון מאותה הבהמה שנמצאת דינה כאותה הבהמה עצמה דכיון דאי"ל תקנתא ברעיה מביאין אותה לבית הפסול] [ובההיא דתודה שנתערבה בתמורתה ומת אחת מהן דאמרינן שניה אי"ל תקנה משום לחם יש לעיין אמאי לא נימא שישחט אותה שלא לשמה דתודה שנשחטה שלא לשמה בעלמא ג"כ לא קדוש הלחם והדם יזרק והקרבן כשר דתודה משתנית לשלמים כדאמרינן במנחות מ"ו ע"א ואמאי לא יהא מותר לשחוט שלא לשמה משום תקנת הקרבן וכדאמרינן במנחות מ"ח גבי שחט ד' כבשים על ב' חלות דמושך שנים מהם וזורק דמן שלא לשמה דאם אי אתה אומר כן פסלת האחרונים דמותר לזרוק שלא לשמה כדי שלא להפסידן ע"ש ואמאי אמרינן הכא שהבהמה אי"ל תקנה]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה