אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יח › ג

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יח · ג

ב

ובבהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר דקדקו התוס'. דכל היכא דאי אפשר מקריבין בלא סמיכה דהא הכא אי אפשר לסמוך ונראה דזה דמקריבין אותה בלא סמיכה הוא רק לאחר התקנה דאמרינן בשקלים שם בראשונה היו ממשכנין את מוצאה עד שיביא נסכיה כו' התקינו ב"ד שיהו נסכיה קרבין משל ציבור ע"ש אך קודם התקנה שהיה המוצא מביא נסכיה היה ג"כ סומך דהתוס' מנחות ס"א ע"ב ד"ה מצינו הקשו כיון דכתיב בנ"י סומכין ולא עכו"ם סומכין ל"ל עוד קרא דקרבנו ולא קרבן עכו"ם ותי' דאצטריך קרא שאם הביא הישראל נסכים בשביל העכו"ם דאין הישראל סומך על הקרבן משום דקרבנו ולא קרבן עכו"ם ע"ש ומוכח מזה דבשביל הבאת נסכים יכול לסמוך על הקרבן די"ל בשביל זה שייכות להקרבן וחשיב שותף בהקרבן ורק בקרבן עכו"ם אימעט משום קרבנו ולא קרבן עכו"ם, א"כ הכא בבהמה שנמצאת דהמוצא מביא נסכיה יכול לסמוך ובעיקר מה דאין מקריבין קרבן בלא סמיכה יש לחקור בקרבן שותפין דאתרבו כל בעלי חוברין לסמיכה אם אחד יכול לסמוך והשאר א"י לסמוך אם מקריבין הקרבן כיון דעכ"פ איכא סמיכה בהאי קרבן או אפשר כיון דאין כל הסמיכה כדינה אין מקריבין לכתחילה]:

ובזה אתי שפיר מ"ש תוס' קידושין נ"ה ע"ב ד"ה ודלמא אשם וז"ל וא"ת ויתנה באותן של שלמים דהא שוו במתנות ואי משום סמיכה דשלמים טעונין סמיכה ואשם אין טעון סמיכה הא סמיכה לא מעכבא עכ"ל ודברי התוס' מרפסן איגרי אטו באשם ליכא סמיכה והכא לא מיירי באשם מצורע כדמוכח מסוף דברי התוס' שם ומתוס' שאח"כ ע"ש] ועוד הא הכא בבהמה שנמצאת ליכא סמיכה כלל אף בשלמים דמי סומך עליהם ולפמ"ש אתי שפיר דהתוס' מקשים אף קודם תקנה שהיה המוצא מביא נסכים והיה סומך עליהם א"כ שפיר קאמרי דאם שלמים טעון סמיכה ואם אשם אינו טעון דזה שייך רק בשלמים דאיכא נסכים אבל באשם דליכא נסכים א"י לסמוך א"כ אי אפשר להתנות באשם משום סמיכה דאם שלמים טעון סמיכה ואם אשם אינו טעון סמיכה והקשו הא מ"מ סמיכה לא מעכבא:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה