אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יד › ו

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יד · ו

ה

ולענין שיעור אכילת קדשים כתבו בת"י יומא ל"ט דאף בפחות מכזית איכא מצות אכילה מיהו בכזית איכא מצוה טפי והוכיחו זה מלחם הפנים שהיה מגיע לכל אחד כפול אע"ג דהוי פחות מכזית ומוכח דאף בפחות מכזית איכא מצוה ע"ש והמנחת חינוך ג"כ עמד בזה דלחם הפנים היה מגיע כפול והקשה ג"כ הא אין אכילה פחותה מכזית ותי' כיון דאינו מגיע לכל חלק כזית הוי כמו דאין שם מה לאכול וליכא מצות אכילה כלל ע"ש:

ונראה דלא רק על לחם הפנים יש להקשות כן כ"א על כל המנחות דאם בחלוקת לחם הפנים לא היה מגיע לכל כהן כזית א"כ בכל המנחות כן דכשתגיע לחשבון עשרונות נמצא דהיה מגיע בחילוק מנחות לכל כהן כמו בלחם הפנים דלחם הפנים היו בו י"ב חלות שהם כ"ד עשרונות ומשמר היוצא נוטל שש ומשמר הנכנס נוטל שש נמצא לכל משמר י"ב עשרונות וכ"ג חולק עם כל משמר בשוה כמה שפסק הרמב"ם ז"ל נשאר לכל משמר ג' חלות שהן ו' עשרונות והם מתחלקים לששה בתי אבות נמצא מגיע עשרון לכל בית אב וה"נ בכל מנחה שבאה עשרון ומתחלקת לאותו בית אב ואם בחילוק לחם הפנים לא היה מגיע לכל כהן כזית א"כ בחילוק כל מנחה והכא ליכא למימר דהוי כמו שאינה דהא במנחת חוטא כפרת הבעלים תלוי באכילת כהנים דכ"כ דלא אכלי כהנים לא מתכפרי בעלים וע"כ צריך שתהא בה אכילה (מיהו לתי' אחרון בתוס' פסחים נ"ט ע"ב דכ"ז שהבשר ראוי לאכילה לא מתכפרי בעלים. עד דאכלי בשר אבל אם נפסל הבשר נתכפרו הבעלים א"כ הכא כיון דאכלי להו אע"ג דליכא אכילה אצל כל כהן דליכא כזית מ"מ כיון דליכא מנחה בעולם נתכפרו הבעלים] וע"כ צ"ל כהתי' דבקדשים חשיב אכילה אף בפחות מכזית:

עוד הקשה שם המנחת חינוך על לשון הש"ס דיש שמגיע להם כזית ויש מגיע להם כפול והקשה הא יד כולן שוה בחלוקה ואיך מגיע לזה יותר מזה ולענ"ד נראה בפשוטו דהא אמרינן דמשמר היוצא נוטל שש והנכנס נוטל שש ובכל משמר החלות מתחלקות בשוה לכל הכהנים ואם משמר היוצא והנכנס אחד גדול ואחד קטן כגון משמרתו של יהויריב ושל ידעיה דמשמרתו של יהויריב יותר גדול כדאמרינן בב"ק ק"י אין בו למשמרת יהויריב כו' א"כ לכהנים של משמרת ידעיה מגיע לכל כהן יותר:

עוד כתב שם המנחת חינוך דמצות אכילת קדשים אינה אלא על כזית אחד כיון שאכל אדם כזית מן הזבח אין עליו עוד מצות אכילת קדשים והשאר עליו רק בלאו דבל תותירו אבל עשה ליכא והביא שם קושיא ע"ז בשם ספר מוצל מאש מההיא דפסחים פ"ה דאמרינן יבא עשה דואכלו את הבשר בלילה ההוא ולדחי ל"ת דשבירת העצם אלמא איכא עשה לאכול את כלו ע"ש ולענ"ד אדרבה משם הוי סייעתא דאמאי מייתינן קרא דואכלו את הבשר כו' דכתיב בפסח ולא מייתינן קרא דואכלו אותם אשר כופר בהם דזהו עשה דאכילת קדשים בכל הזבחים כמ"ש רש"י ז"ל בפסחים נ"ט דזהו עשה בין באכילת כהנים בין באכילת ישראל ולפ"ז אתי שפיר דעשה דאכילת קדשים הנוהג בכל הזבחים אינו אלא על כזית וא"כ ל"ש דליתי עשה וידחה ל"ת דשבירת העצם ולהכי מייתינן עשה דואכלו את הבשר בלילה ההוא דכתיב בפסח וזו העשה איכא על כל הבשר עוד דייק שם המנחת חינוך דאיך נותנין קדשים לקטן כיון דאכילת קדשים הוי מצוה והוכיח ג"כ מזה דמצות אכילה אינה אלא על כזית ועל השאר הוא רק בבל תותירו ומש"ה השאר יכולים להאכיל אף לקטנים ע"ש ולענ"ד התי' אינו מספיק דהא בתרומה איכא ג"כ מצות אכילה ואיך מאכילין תרומה לקטן והתם ליכא למימר דליכא מצוה רק על כזית דזה שייך לומר רק בקדשים דמכל קרבן איכא מצוה על כהן לאכול כזית אבל בתרומה דכל כזית תרומה הוא תרומה בפ"ע מה שייך זה ואטו ליכא מצוה על כהן לאכול רק כזית אחד לעולם וכן במעשר שני דאכילתו מצוה כדאמרינן בירושלמי פ' בתרא דיומא איך יהבינן לקטן:

ובעיקר קושית הת"י והמנחת חינוך על ההיא דלחם הפנים שהיה מגיע לכל אחד כפול הא אכילה בכזית יש לעיין מנ"ל דבעינן שיעור אכילה מכל קרבן וקרבן ואמאי לא יצטרפו ב' קרבנות לשיעור אכילה דאכילת קדשים מצוה היא וא"כ אפשר דמצרף לחם הפנים עם שירי מנחות לאכילה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה