אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יד › ד

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יד · ד

ג

והנה בבכור יש להם טובת הנאה לבעלים כדאמרינן בעירוכין כ"ח והנה התוס' ב"מ ו' ע"ב גבי תקפו כהן הקשו איך אמרינן דתקפו כהן אין מוציאין מידו יאמרו הבעלים שיתנו לכהן אחר ותי' בחד תירוצא דהבעלים אין יכולים לתבוע מן הכהן התופס רק טובת הנאה למ"ד טובת הנאה ממון ע"ש והנה היה נראה לענ"ד לומר דאפילו למ"ד טובת הנאה ממון זהו רק בתרומות ומעשרות וכדומה אבל בבכור אע"ג די"ל טובת הנאה להבעלים מ"מ טובת הנאה זו לכ"ע אינה ממון משום דבכור ממון גבוה הוא ולרבנן אף בכור בע"מ ואף בזה"ז ממון גבוה הוא ומשולחן גבוה קא זכי כמ"ש תוס' ב"ק נ"ג ע"ב א"כ כיון שהכהן לאחר שנתנו לו הבעלים אין לו בהבכור ממון דממון גבוה הוא לא שייך לומר שטובת הנאה של הבעלים יהא חשיב ממון דהזכות שיש להבעלים ליתנו לכל כהן שירצה לא עדיף ממה שהכהן זוכה ע"י נתינתו וכיון דהכהן ע"י נתינתו אינו זוכה בדין ממון א"כ גם זו טובת הנאה אינה חשובה ממון דאי לא נימא כן לרש"י ז"ל שכתב בתמורה ל"ב ע"א דבכל הקדשים וגם בעולה יש לבעלים טובת הנאה שיכולים ליקח כסף מישראל שיקריב קרבנו במשמר של בן בתו כהן א"כ למ"ד טובת הנאה ממון נמצא שיש להבעלים ממון בכל הקרבנות וא"כ בגונב קדשים מבית בעלים אמאי אמרינן בפ' מרובה דפטור מכפל מ"ש מגונב טבלו של חברו דאמרינן בקידושין למ"ד טובת הנאה ממון דמשלם כפל אף על התרומה שבו וכן קדשים שהזיקו היה צריך לגבות מטובת הנאה שבהם כיון דטובת הנאה ממון ושור רעהו קרינן בו וע"כ כמ"ש דבקדשים אע"ג אם יש להבעלים בהם טובת הנאה מיהו לכ"ע התם טובת הנאה אינה ממון דרק בתרומות דע"י נתינתו נעשה ממון כהן א"כ זה הזכות של הבעלים שתעשה התרומה ממון כהן ג"כ שייך לומר דחשיב ממון אבל בקדשים דאף כהן משולחן גבוה קא זכי לא שייך לומר שהטובת הנאה תהיה חשובה ממון ואף דיכול ליטול כסף מאבי אמו מ"מ הוי רק כמקדש בחלקו דאמרינן דאינה מקודשת וכתבו בתוס' קידושין נ"ב ע"ב דאע"ג דיכול למוכרו לכהן ולקבל כסף אינו חשוב ממון דממון גבוה הוא ע"ש וא"כ ה"נ בבכור כיון דבכור ממון גבוה. אף טובת הנאה שבה אינה ממון ולפ"ז בבכור שתקפו כהן אף טובת הנאה א"צ לשלם להבעלים:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה