אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יד › ג

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יד · ג

ב

אמרינן בתמורה ז' ע"ב לריה"ג דס"ל דבכור ממונו הוא ומקדשין בו את האשה דהנ"מ בבכור בזה"ז אבל בזמן שביהמ"ק קים דראוי להקרבה משולחן גבוה קא זכו ע"ש ופי' רש"י ז"ל שם דהיינו מהקטרת אימורים ואילך זוכה משולחן גבוה ע"ש ומוכח מזה דקודם הקטרת אימורים אף משולחן גבוה ג"כ לא זכו וכן מוכח שם בגמרא דמקשינן ע"ז ממתני' דאמר ריב"נ מה לי אם אינו מימר בחטאת ואשם שהרי אין זכין בהן בחייהן תאמר בבכור שזכין בחייו כו' ומקשינן מזה למאי דאמרינן דאין זוכה בו מחיים ומוכח דלפי מה דאמרינן דבכור בזמן שביהמ"ק קים אינו זוכה בו מחיים היינו אף אותה הזכיה שיש לכהנים בחטאת ואשם לית להו בבכור מחיים והיינו דאף משלחן גבוה לא זכו ביה מחיים והנה יש לעיין הא ע"כ לכ"ע בבכור גם מחיים יש לכהן איזה זכיה שהרי בכור ניתן לכהן מחיים וזוכה בו ואין בעה"ב יכול ליתני לכהן אחר וצ"ל דיש ג' מדרגות בזכיה ממון גמור ומשולחן גבוה קא זכי וזכיה עוד יותר קלושה לענין שאין הבעלים יכולים לתתו לכהן אחר ונראה דה"ה בחטאת ואשם אע"ג דמשולחן גבוה קא זכו רק לאחר הקטרת אימורים מ"מ מחיים אם נתנו לבית אב זה זכו ביה דא"י לשנותו לבית אב אחר וכדאמרינן בב"ק קי"א בנתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה זה זכה בשלו כו' דאע"ג דעדיין לא הקריבו כיון שבא לידם זכו ביה וא"י לשנותו לבית אב אחר והוי כמו בכור מחיים רק בכור ניתן לכהן אחד וחטאת ואשם לכל בית אב והנה מהירושלמי שהבאתי לעיל לר"י דזה דהמקדש בחלקו מקודשת היינו בראוי לחלקו שהכהן מקדש מחיים בחלק הראוי לו אח"כ מוכח דלר"י זוכים הכהנים בחלקן מחיים זכיה גמורה לקדש בהן את האשה וע"כ רק משעה שבא הקרבן ליד בית אב דאם לא הרי יוכלו הבעלים לשנותו לבית אב אחר] והנה יש לעיין ע"ז דאמרינן במתני' דתמורה ז' ע"ב דאין הכהנים ממירין בחטאת ואשם וליכא פלוגתא בזה ורק בבכור איכא פלוגתא התם דריב"נ אומר דממירין א"ל ר"ע חטאת ואשם מתנה לכהן ובכור מתנה לכהן כשם שאין ממירין בחטאת ואשם כך אין ממירין בבכור אמר ריב"נ מה לי אם אינו מימר בחטאת ואשם שאין זכין בהן בחייהן תאמר בבכור שזכין בו בחייו כו' וא"כ לר"י דס"ל דבכל קדשים זוכין הכהנים מחיים א"כ ימירו בחטאת ואשם ונראה לומר דמש"ה אין ממירין בחטאת ואשם אעפ"י שזכין בהן בחייהם משום דזכית הכהנים ההם אינה על כל הקרבן דהא אימורים לגבוה סלקי והם אין זוכין אלא בחלקם א"כ אי אפשר להם להמיר רק בבשר ולא באימורים וא"כ לא חלה התמורה כלל דהו"ל תמורה באברים ואין ממירים שלמים באברים ואף באברים שהנשמה תלויה בהן אין ממירין ורק במימר על חצי הבהמה מהני כמ"ש תוס' תמורה כ"ו ע"א ולא דמי לקרבן שהבעלים ממירין אע"ג דאימורים לגבוה סלקי דהתם זה שהבעלים עושים תמורה אינו מכח שהבשר שלהם דהא אף בחטאת ואשם ממירין הבעלים אע"ג דאין להם בבשר כלל ורק שהם בעלים של הקרבן להתכפר ולענין זה הם בעלים על כל הקרבן אבל הכהנים שאינם מתכפרים בהקרבן וימירו רק מפני שזוכין בו בשביל חלקן וכיון שזוכין בבשר ולא באימורים א"כ אין להם שייכות להאימורים כלל ומש"ה לא מהני וזה שהכהנים ממירין בבכור ג"כ אינו מצד זכית הבשר לחודא רק שהכהן נעשה בעל הקרבן ממש שהוא המקריב את הבכור ולענין מחשבת שינוי בעלים חשיב הכהן בעלים עליו אך יש לעיין אמאי לא נחתי במתני' שם להאי טעמא לחלק בין בכור לחטאת ואשם ואמרינן רק החילוק דבכור זוכין הכהנים מחיים אבל בחטאת ואשם אין זוכין מחיים כ"א לאחר שחיטה וכן מדברי התוס' שם ד"ה שאין נראה דאם היו הכהנים זוכין בחטאת ואשם מחיים הא יכולים לעשות תמורה וצ"ע לר"י אמאי אין ממירין בחטאת ואשם:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה