אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יב › ח

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יב · ח

ז

ומצורע עני מביא כבש לאשם וחטאת ועולה מן העוף וכן שאר מחוסרי כפרה כגון זבין וזבות מביאין חטאת ועולת העוף ועולת העוף אינה מעכבת הטהרה ורק לר"י בנו של ריב"ב במצורע העולה מעכבת ובשאר מח"כ לכ"ע אין העולה מעכבת וכדאמרינן בירושלמי סוטה פ"ב הלכה א' ביולדת דמשהקריבה חטאתה אוכלת בזבחים אף שלא קרבה עולתה וכ"כ רש"י ז"ל במנחות ד' ע"ב דרק חטאתה באה להכשיר לאכול בזבחים אבל עולתה אינה אלא לכפר והנה בספק מחוסרי כפרה דאמרינן דמביאין חטאת העוף הבאה על הספק כדי לאכול בקדשים יש לחקור אם חייבים להביא גם עולת העוף מספק כיון דא"צ לעולת העוף בשביל טהרתן אם מספק רמיא עלייהו חיובא ויכולים להתנות בעולת נדבה או מספק לא רמיא עלייהו חיובא כלל הנה הבאתי לעיל מתוס' נזיר דנזיר מספק א"צ להביא עולה כיון דאינו מעכבתו ואע"ג דיכול להתנות בנדבה א"כ ה"ה ביולדת וזבה דאינה מביאה מספק עולת העוף דמספק ליכא חיוב קרבן אבל רש"י ז"ל כתב בעירוכין ח' ע"ב דיולדת מייתה עולת העוף ומתנה בנדבה ע"ש:

וזה דמקריבין חטאת העוף על הספק כתב הרמב"ם ז"ל בפי"א מהל' שגגות הלכה ב' דזה דוקא במח"כ דמביאין חטאת העוף על הספק כדי ליטהר אבל בקרבן עולה ויורד אינו מביא חטאת העוף על הספק והנה לפי דברי הרמב"ם ז"ל תתורץ קושית התוס' גיטין כ"ח ע"ב על הא דאמרינן שם השולח חטאתו ממדה"י מקריבין אותה בחזקת שהוא קים ומוקמינן לה בגמרא בחטאת העוף והקשו בתוס' ל"ל טעם דבחזקת שהוא קים תי"ל דחטאת העוף באה על הספק ולפמ"ש הרמב"ם ז"ל אתי שפיר דהתם מצי מיירי בחטאת העוף של חוטא שאינה באה על הספק מיהו ביומא פ' הוציאו לו דאמרינן לר"י דלא היה שופר של קיני חובה מפני התערובת ואמרינן שם מפני תערובת חטאת שמתה בעליה ומקשינן ומי חיישינן להכי והתנן השולח חטאתו ממדה"י מקריבין אותה בחזקת שהוא קים ע"ש ושם תשאר קושית התוס' ל"ל טעם דבחזקת שהוא קים תי"ל דחטאת העוף באה על הספק והתם בשופר של מחוסרי כפרה איירי דשופר של קינין היה למח"כ:

ובעיקר קושית התוס' בגיטין הא חטאת העוף באה על הספק יש לעיין מנ"ל להתוס' דבכה"ג חטאת העוף באה על הספק דלכאורה זה דוקא היכא דיש אדם בפנינו שיש עליו ספק חיוב חטאת אבל הכא בשולח חטאתו ממדה"י דהוי ספק אם בעל הקרבן קים או מת א"כ הוי ספק אם יש כלל אדם בעולם שיש עליו ספק חטאת ומנ"ל דבכה"ג מקריבין חטאת העוף מיהו מהירושלמי מוכח כדברי התוס' דאמרינן בשקלים פ"ז הלכה א' גבי מעות שנמצא בין קינין לגוזלי עולה דמחצה על מחצה להחמיר היינו לגוזלי עולה ומקשינן האי אתתא במאי מתכפרא דשמא המעות נפלו משופר של קינין א"כ במאי מתכפרא ומתרצינן שם דהמספק את הקינין הוא מספק את הספקות היינו שמקריבין עליה חטאת העוף הבאה על הספק [עיין בהמפרשים שם] ואע"ג דהתם נמי הספק הוא אם יש אשה בעולם שהטילה לשופר של קינין דאפשר דנפלו המעות משופר של גוזלי עולה א"כ הספק הוא אם יש אדם בעולם כלל שיש עליו חיוב חטאת אלמא דאף בכה"ג מקריבין חטאת העוף על הספק וכמ"ש התוס':

ובעיקר לתרץ קושית התוס' בגיטין י"ל דגילתה תורה בחטאת העוף הבאה על הספק דהותר רק ספק חולין בעזרה אבל הכא בשולח חטאתו ממדה"י וכן **(עי' הערת הגרא"ז מלצר זצ"ל בסוף הספר)** בשופרות של קינין אי מתו הבעלים הו"ל הך חטאת שמתו בעליה ומחטאות המתות ואמרינן בתמורה דהמקריב מחטאות המתות קאי בעשה וזה האיסור עשה לא מצינו שהתיר הכתוב להקריב על הספק מיהו לרש"י ז"ל בתמורה כ"ו ע"א דמי שאינו מחויב חטאת והפריש חל עליה קדושת חטאת רק דאזלא למיתה ונראה הטעם דאזלא למיתה משום דהוי כחטאת שמתו בעליה דאין לה על מה לבוא וכמו באשה שנדרה בנזיר והפרישה חטאתה ואח"כ הפר לה בעלה דחשיב כחטאת שמתו בעליה לפי שאין לה על מה לבוא כמ"ש רש"י ז"ל נזיר כ"א ע"ב וה"נ דמעיקרא אין לה על מה לבוא חשיב כחטאת שמתו בעליה דלמיתה אזלא] וא"כ לעולם כשמפרישין חטאת העוף הבאה על הספק דאם אינו חייב חטאת ג"כ חל שם חטאת רק דלמיתה אזיל א"כ לעולם בחטאת העוף הבאה על הספק איכא ספק איסור חטאות המתות:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה