אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יא › ב

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יא · ב

א

ובמתנדב שמן אמר שמואל בזבחים שם דקומצו ושיריו נאכלים (ומייתינן התם ראיה מהא דאמר ר"ש אם ראית שמן שמתחלק בעזרה כו' שאין מתנדבין שמן מכלל דאי מתנדבין קומצו ושיריו נאכלין ודחינן לה התם וקשה אמאי לא מייתינן ראיה מההיא דזבחים ע"ו בספק מצורע דר"ש אומר למחר מביא אשמו ולוגו עמו ומתנה הלוג בנדבה וקומצו ומקטיר הקומץ ואח"כ נותן מתן שבע ומותרים השיריים באכילה ממ"נ ע"ש ואי מתנדב שמן כלו לאישים א"כ ליכא תקנה כלל להתיר השיריים ושמא לא איכפת לן בזה שלא יהו שירי הלוג נאכלים והש"ס התם דמהדר שיהו שירי הלוג נאכלין ס"ל כשמואל]:

והנה אי צריך להקריש השמן קודם קמיצה יש להוכיח מדברי התוס' מנחות ע"ד ע"ב דא"צ להקריש שכתבו שם ד"ה קומצו אבל יין צלול הוא ואי אפשר לקומצו עכ"ל ומוכח בשמן דאינו מקריש דאי מקריש א"כ גם ביין אפשר להקריש כדאמרינן בסוכה י"ב ואימא יין קרוש כו':

וכן מזבחים ע"ו יש להוכיח דא"צ להקריש השמן קודם קמיצה דאמרינן שם גבי למחר מביא אשמו ולוגו עמו ומתנה בלוג של נדבה ומקשינין ודלמא לאו מצורע הוא ובעי קמיץ ומשנינן דמקמיץ ודלמא מצורע הוא ובעי למיתן מתן שבע ומשנינן דיהיב והא קא חסר כו' ואי בשעת קמיצה צריך להקריש הלוג א"כ איך ראוי הלוג אח"כ להזאות מצורע הא כמו דדם קרוש פסול לחטאות הפנימיות כדאמרינן במנחות כ"א משום דכתיב וטבל והזה והאי לאו בר טבילה והזאה הוא א"כ ה"נ במצורע בעינן וטבל והזה ואין לומר דאחר שמקריש הלוג חוזר וממחה א"כ הו"ל דחוי כדאמרינן במנחות שם גבי דם אך יש לעיין דאם לא יקריש יכול להיות לפעמים הקומץ פסול דקי"ל אין קומץ פחות מב' זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית דאכילת מזבח איתקש לאכילת אדם מקרא דאם האכל יאכל מה אכילת אדם בכזית אף אכילת מזבח בכזית וא"כ לפ"ז במשקין דשיעור אכילת אדם הוא ברביעית אף אכילת מזבח ברביעית א"כ בשמן שיעור הקטרה ברביעית וכיון דרביעית שיעור ביצה ומחצה שהוא ג' זיתים נמצא שיכול להיות שיעור רביעית יותר מקומץ דרק אין קומץ פחות מב' זיתים, א"כ יכול להיות שלא יהיה בקומץ שיעור הקטרה וצ"ל דקמצי כהנים שקומצם מחזיק ג' זיתים אך לפ"ז יש לעיין דכהנים שאין קומצם מחזיק ג' זיתים יהיו פסולים לכל עבודות לפי דאמרינן בירושלמי פ"ב דיומא דכהן שאין ידו מחזקת ב' זיתים פסול לעבודה וכתבו המפרשים ז"ל היינו דפסול לכל עבודות משום דבעינן כהן שיהא ראוי לכל עבודות וכיון דאינו ראוי לקמיצה דאין ידו מחזקת ב' זיתים פסול לכל עבודות (ועיין במל"מ שתמה על הרמב"ם ז"ל שלא הביא דין זה] וא"כ כהן שאין ידו מחזקת ג' זיתים יהא פסול לכל עבודות כיון שאינו ראוי לקמיצת שמן ואפשר כיון שראוי לקמיצה בעולם לא איכפת לן]:

והנה הרגמ"ה מנחות ע"ד ע"ב על ההיא דהמתנדב שמן קומצו כו' כתב קומצו יקפנו עכ"ל ולא נתברר לי כוונתו בזה ואפשר שכוונתו שצריך להקפות היינו להקריש השמן תחילה כדי שיהא נוח לקמוץ אך כאשר הוכחתי מדברי הש"ס א"צ להקריש השמן:

ובעיקר אי אכילת מזבח במשקין שיעורו ברביעית נראה דתלוי בזה אי הטעם דמשקין שיעורן ברביעית בעלמא הוא משום דבמשקין שיעור אכילה אחר הוא מאוכלין ושיעוריה הוא רביעית וא"כ באכילת מזבח ששיעוריה באכילת אדם הוי ג"כ ברביעית או דלא שאני בין אוכלין למשקין רק הנ"מ הוא בין אכילה לשתיה דאכילה בכזית ושתיה ברביעית וא"כ זה שייך רק באכילת אדם אבל במזבח אף במשקין אכילה היא ולא שתיה וא"כ לעולם שיעורו בכזית והנה מרן הגרע"א בתשו' סי' קנ"ד חקר אי שיעור שתיה הוא רביעית או כ"ש והעלה שם דזה דאמרינן דמשקין שיעורן ברביעית אינו משום דשתיה ברביעית רק משום דשיעור רביעית וכזית שיעור אחד הוא דרביעית משקין כשיקרשו יעמדו על כזית כדאמרינן בשבת] והביא סמך לזה מדברי הר"ן בשם הרא"ה דלענין ביטול בס' הרוטב חשבינן רביעית לכזית], וא"כ לפ"ז במשקין אכילת מזבח ודאי שיעורו ברביעית כיון דבמשקין רביעית הוי כמו כזית דשיעור אחד הוא:

אך מדברי התוס' זבחים ק"ט ע"א נראה דלא ס"ל כן דאמרינן שם ה' דברים בעולה מצטרפין זע"ז הבשר החלב והסלת והיין והשמן והיינו להתחייב משום פיגול והקשו הא אין שיעורן שוה דחלב בכזית ומשקין ברביעית ותי' דהנ"מ בשתיה אבל דרך אכילה ששרה פתו ביין שיעורו בכזית עכ"ל ומוכח מדברי התוס' דאין נ"מ בין אוכלין ומשקין רק הנפקותא בין דרך אכילה לדרך שתיה דשתיה ברביעית אבל דרך אכילה אף במשקין שיעורן בכזית ולא ס"ל הטעם דרביעית במשקין הם ככזית באוכלין דא"כ אפילו שרה פתו ביין ג"כ אמאי בכזית הא ליכא שיעורא אך קושיית התוס' שם לא תשאר על מרן דאף לדבריו אתי שפיר דמש"ה מצטרפין החלב עם היין והשמן אעפ"י שזה בכזית וזה ברביעית משום דכזית באוכלין הוא כמו רביעית במשקין ושיעור אחד הוא נמצא ששיעורן שוה ושפיר מצטרפין חצי זית חלב עם חצי רביעית יין [ועמ"ש מרן דרביעית במשקין שיעור כזית הוא משום דכשיקרוש יעמוד על כזית יש לעיין מהא דאמרינן בנזיר ל"ד דיין בנזיר שיעורו בכזית דילפינן מעלים ולולבים וכן אמרינן בכריתות לענין נתינת שמן המשחה על זר דשיעור בכזית דנתינה בכזית דילפינן מונתן לכהן את הקדש והתם כתיב אכילה ע"ש ואי אכילה במשקין שיעורו ברביעית שהוא כמו כזית באוכלין א"כ אמאי לא הו התם ברביעית]:

ובההיא דזבחים ע"ז דלמחר מביא אשמו ולוגו עמו ומתנה הלוג בנדבה פרכינן הא אמר ר"ש אין מתנדבין שמן ומתרצינן תיקונא גברא שאני והקשו בתוס' שם אי דאורייתא קאמר ר"ש אין מתנדבין שמן היכא שרי משום תיקונא גברא ועוד כיון דאין מתנדבין חולין גמורין הוו עכ"ל ונראה לומר נהי דאין מתנדבין מדאורייתא מ"מ איסור ליכא להקריב כמו המעלה אברי חיה טהורה לר"ל בזבחים ל"ד ע"א דאינו עובר בולא כלום ומקשינן והא כתיב בהמה ההוא למצוה ואמרינן שם משל לתלמיד שא"ל רבו כו' אלא כמוסיף על דבריו ע"ש אלמא דיכול להקריב אף מה שלא כתוב בתורה כיון דלא אסרה תורה להקריבו ורק דלא הוי מצוה אלא מ"ש בתורה וי"ל דה"נ בשמן]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה