אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יא › א

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יא · א

סימן יא

גרסינן בת"כ ויקרא פ"ח קרבן מלמד שמתנדבין יין וכן אמרינן שם קרבן מלמד שמתנדבין שמן קרבן מלמד שמתנדבין עצים קרבן מלמד שמתנדבין לבונה ובפ' כל התדיר צ"א ע"ב אמר שמואל המתנדב יין מביא ומזלפו ע"ג האישים שנאמר ויין תקריב לנסך רביעית ההין אשה כו' ומקשינן והא מכבה ומתרצינן כבוי במקצת לא שמיה כבוי א"נ כבוי דמצוה שאני ולבסוף מסקינן דתלוי בפלוגתא בדבר שאינו מתכוין אי מותר או לא והנה יש לעיין מ"ש זילוף של יין ע"ג האישים משאר הקטרות דאיכא ג"כ כיבוי כדאמרינן בביצה ובשבת קל"ד דבשרא אגומרי איכא כבוי וע"כ כיון דמצותו בכך שרי א"כ ה"נ ביין כיון דכתיב ויין תקריב כו' אשה כו' וגלי קרא דמתנדב יין צריך להקטירו א"כ הוי כשאר הקטרות:

ונראה היה לומר דכבוי דמזבח שאני מכבוי דשבת דכבוי דשבת כיון דמכבה לשעה אע"ג דאח"כ ידלוק חשיב מכבה דהוי מלאכה אבל במזבח אסור רק כבוי שהוא לעולם ובשרא אגומרי נהי דמכבה לפי שעה אבל אח"כ חוזר ומבעיר ומש"ה בהקטרה ליכא משום כבוי אבל ביין כשנופל מכבה לגמרי ומש"ה אסור אך אי אפשר לומר כן דאף ביין אמרינן ביבמות קכ"א ע"ב [בנפל לתוך יורה יין דמעידין עליו] דתחילתו מכבה וסופו מבעיר וכתב רש"י ז"ל שם דדרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחילה וצ"ל משום דבשאר הקטרות אי אפשר בענין אחר כי אם בהקטרה אבל ביין כיון דאפשר לספלים צריך ליתן לספלים ולא לאישים שלא יכבה:

והנה בעיקר לשמואל דאמר דהמתנדב יין מביא ומזלפו ע"ג האשים יש לחקור אם י"ל דין הקטרה או ניסוך אי נימא דבמתנדב יין גילתה תורה מקרא דאשה ריח ניחוח דצריך להקטירו ולא לנסכו וא"כ י"ל דין הקטרה או דהוי ניסוך רק דהניסוך אינו לספלים כ"א לאישים ונ"מ לענין זר שזילפו דאם י"ל דין הקטרה קי"ל דשיעור הקטרה בכזית אבל אם י"ל דין ניסוך שיעור ניסוך הוא ג' לוגין ופחות אינו כלום וכן לענין העלאה בחוץ אי שיעורו ג' לוגין או כזית כמו שאר הקטרות או אפשר דמשקין בהקטרה שיעורו ברביעית דרביעית במשקין ככזית באוכלין [ובענין ניסוך המים בחוץ למ"ד אין שיעור למים יש לחקור אם ניסך כל שהוא בחוץ אי חייב או אפשר דבחוץ צריך שיעור אע"ג דבפנים א"צ שיעור וכמו למ"ד יש הקטרה פחות מכזית מ"מ בחוץ בעי שיעור כזית דאותו כתיב וצריך שיעור כמ"ש בתוס' ואי נימא דבחוץ צריכים המים שיעור יש לחקור שיעורן בכמה] וכן לענין אין מערבין חלבים בחלבים דאמרינן במנחות פ"ט ע"ב דזה דוקא במילי דהקטרה אבל נסכים מותר לערב אי המתנדב יין דדינו לאישים אם ג"כ מותר לערב זה בזה ועוד נ"מ אי צריך כ"ש דבניסוך אמרינן בתוספתא דאם ניסך בכלי חול פסול ובהקטרה אמרינן במנחות כ"ו דהקטר חלבים ואברים כשר בין ביד בין בכלי ולר"ש אף קומץ ולבונה כן וכן איכא נפקותא אם י"ל דין הקטרה אז צריכה להיות על מערכה גדולה דוקא וא"כ אסור לזלפו קודם תמיד של שחר ולאחר תמיד של בין הערבים משום עשה דהשלמה אבל אם י"ל רק דין ניסוך וצריך רק לזלפו ע"ג האישים אז אפשר דא"צ מערכה כהקטרה וליכא בזה ג"כ עשה דהשלמה וכן דין שלא יהא דבר קודם תמיד של שחר דזה דוקא בדבר הנקטר על מערכה גדולה כמ"ש רש"י ז"ל יומא ל"ג ע"ב (והנה בפסחים נ"ח ע"ב אמר רבה בר עולא הכי קתני כסידרו בחול דעלמא כך סידרו בשבת דעלמא דברי ר"י רע"א כסדרו בערב פסח דעלמא כך סידרו בשבת דעלמא ופרכינן לר"ע ניעבדה לתמיד בשש ומחצה קסבר מוספין קודמין לבזיכין מוספין בשש ובזיכין בשבע ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה ויש לי לעיין בזה למה צריך להקריב הבזיכין דוקא קודם תמיד של בין הערבים הא אין הבזיכין נקטרים על המערכה גדולה רק על מערכה שניה של קטורת ואפשר דאע"ג דזה דלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר הוא דוקא על מערכה גדולה כמ"ש רש"י ז"ל אבל זה שלא יהא דבר לאחר תמיד של בין הערבים הוא בכל המערכות וצ"ע בזה]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה