אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן ח › ד

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן ח · ד

ג

והמנחות שאינן נקמצות וכולן כליל הן מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים ובמנחת חוטא של כהנים איכא פלוגתא דר"ש סבר דנקמצת אבל לכ"ע אינה נאכלת ומנחת עכו"ם למ"ד שלמי עכו"ם עולות הן אף מנחותיהן כליל כ"כ רש"י ז"ל מנחות ע"ג ע"ב ויש לחקור במנחות עכו"ם אם ג"כ אין נקמצות או דרק שהן כליל והוו כמו מנחת חוטא של כהנים לר"ש:

ומעשי מנחות אלו הנה מנחת כהנים שוה מעשיהם למנחת ישראל ואין שום חילוק ביניהם והחילוק הוא רק בהקרבתן אך מנחת כהן משיח שונה מעשיה לגמרי משאר מנחות דכל המנחות מדת שמנן הוא לוג לעשרון ומנחת כהן משיח שהם חביתי כ"ג הם ג' לוגין לעשרון ובזה היא שוה למנחת נסכים של כבש ועושין מן העשרון י"ב חלות ומקריבין ו' חלות שחרית וששה בין הערבים ולדעת הרמב"ם ז"ל כל החלות חולקין לשנים ומקריבין י"ב חצאי חלות שחרית וי"ב חצאין בין הערבים:

ובמנחות ע"ו ע"א אמרינן כל המנחות שריבה במידת חלתן או שמיעט כשרות חוץ מלחם הפנים וחביתי כ"ג די"ב חלות הם לעכב ופי' רש"י ז"ל שם ב' לשונות בלשון ראשון שריבה במידת חלתן שעשה החלות גדולות שלא עשה מהן אלא ז' או ח' חלות ומיעט היינו שעשה החלות קטנות ועשה י"ב או י"ג חלות ענין אחר שריבה במידת חלתן היינו שהוסיף במנין החלות ע"ש ויש לחקור בלחם הפנים וחביתי כ"ג שריבה במדת חלתן או שמיעט מהו הפסול שלהם אי מטעם דהחלה אין לה שיעור הראוי לה שהיא יותר גדולה או יותר קטנה א דבזה ליכא קפידא ורק אמנינא קפדינן לעיכובא דאם ריבה או מיעט פסול ונ"מ אם עשאן י"ב חלות רק שלא היו שוות אלא אחת גדולה ואחת קטנה ונראה דבלחם הפנים ודאי אם לא היו שוות פסול משום דכתיב שתי עשרונים תהיה החלה האחת וכתיב חוקה לעכב דבלחם הפנים כתיב תרתי בקרא שיעור החלה וגם מנינן שתי מערכות שש המערכת אבל בחביתי כ"ג דלא כתיב בקרא לא שיעור החלה ולא מנינן מיהו שצריכים להיות י"ב ילפינן חוקה חוקה מלחם הפנים א"כ רק דצריך להיות י"ב חלות אבל שיהיו שוות אפשר ליכא קפידא ואי נימא דרק אמנינא קפדינן לא תקשה קושית התוס' שם ד"ה שריבה איך יכול לכוין בחביתי כ"ג שיהיו החלות שוות הא מחלקן ביד ע"ש דמנ"ל דצריכות החלות להיות שוות:

ובתוספתא פ"ח דמנחות אמרינן דשתי הלחם ולחם הפנים שריבה במידת חלתן או שמיעט במדת חלתן או שהיתה מדה חסרה מחברתה היינו שלא היו החלות שוות פסולות וחביתי כ"ג לא הוזכרו שם מיהו התם קתני ג"כ דכל המנחות כן שריבה במדת חלתן או שמיעט או שהיתה מדה חסרה מחברתה פסולות ובזה ודאי פליג אגמרא דידן דהא אמרינן דכל המנחות שריבה במדת חלתן כשרות ובירושלמי פ"ק דיומא אמרינן דילפינן דבר שאינו מעכב מדבר המעכב חביתין מלחם הפנים לי"ב חלות ע"ש דבחביתין אין הי"ב חלות מעכבות וא"כ ג' מחלוקת בדבר לתלמודא דידן בכל המנחות אין מדת החלות מעכבות חוץ מלחם הפנים וחביתי כ"ג ולהתוספתא בכל המנחות מדת החלות מעכבות ולהירושלמי אף בחביתין אין מדת החלות מעכבת:

ובהקרבת החביתין פליגי הרמב"ם והראב"ד ז"ל דלהראב"ד מקריבו ו' חלות שחרית וששה בין הערבים ולהרמב"ם חוצה כל חלה לשנים ומקריב י"ב חצאין שחרית י"ב חצאין בין הערבים והראב"ד תמה שם על הרמב"ם כיון דהתורה אמרת מחציתה בבוקר א"כ צריך להיות מחצה מכוון שלא יוסיף ולא יגרע ואי מחלק כל חלה לשנים אי אפשר לכוון אלא באומד ע"ש והנה יש לעיין על הראב"ד ז"ל הא הלבונה שמחלק חצי קומץ שחרית וחצי קומץ בין הערבים ודאי אינו יכול לכוין שיהא החצאין שוות וע"כ באומד ומ"ש הלבונה מהחביתין מיהו נראה לומר דבלבונה ליכא קפידא דלא בעינן קומץ מכוון דבשל מנחות דצריך קומץ לבונה אם הביא יותר מקומץ כשר ורק אם הפריש ב' קמצים פסול אבל קומץ ומחצה כשר א"כ כיון דאין שיעור מכוון להלבונה ה"נ אין שיעור מכוון להמחצה בבוקר ובין הערבים ואי מקריב שחרית יותר ובין ערבים פחות לא איכפת לן והנה המל"מ כתב שם דבזה מודה הראב"ד ז"ל דאופה כל הי"ב חלות שחרית והקשה עליו למה צריך לאפות כולן בבוקר יאפה ו' חלות שחרית ויקריב ו' חלות בין הערבים ויקריב וכתב המל"מ דבאמת יכול לעשות כן רק אם ירצה יאפה כל הי"ב חלות בבוקר ע"ש ונראה לענ"ד דלהראב"ד ז"ל דמקריב ו' חלות שחרית ו' בין הערבים צריך ג"כ לאפות ו' חלות שחרית ו' בין הערבים דבעינן האפיה סמוך להקרבה כדאמרינן בירושלמי שקלים פ"ז הלכה ג' תופיני בשעת הבאה ולא בשחרית תופיני כו' היינו שצריך לאפות סמוך להבאה ולא שחרית והקשו שם בהירושלמי מההיא דהעמידו עושי חביתין לעשות חביתין דהיה בשחרית אלמא א"צ לאפות סמוך להקרבה ותי' להחם חמין לרבוכה] ומשום דבעינן שיהיו נאה בשעת הקרבה והנה בהירושלמי יומא שהבאתי דילפינן דבר שאינו מעכב מדבר המעכב חביתין מלחם הפנים לי"ב חלות יש מהמפרשים שפי' שם דלא פליג הירושלמי אתלמודא דידן די"ב חלות מעכבות בחביתין רק דס"ל דיכול לקדשן לחצאין ו' חלות שחרית ו' בין הערבים וא"כ האפיה היא ג"כ לחצאין ונמצא דליכא י"ב חלות כאחת אלא ו' שחרית כו' וזה דאמר הירושלמי דבחביתין אין י"ב חלות מעכבות היינו שאין מעכבות שיהו כל הי"ב חלות כאחת ע"ש ואפשר דזה מקור להראב"ד ז"ל דחזינן מהירושלמי דלכתחילה צריך להיות כל הי"ב חלות יחד ולזה ילפינן מלחם הפנים רק דבלחם הפנים מעכב ובחביתין אינו מעכב ומש"ה ס"ל אף להראב"ד ז"ל דאופה כל הי"ב חלות שחרית אע"ג דאינו מקריב רק ו' שחרית ו' הערבים דזה מצוה מיוחדת שיהו כל הי"ב חלות כאחת:

והנה כשמת כ"ג ולא מינו אחר תחתיו אמרינן דהחביתין באין משל יורשים או משל ציבור והתוס' מנחות נ"א ע"ב ד"ה שתהא כתבו על הא דדרשינן שם מקרא דכליל תקטר שתהא כולה בהקטרה והיינו שלא יעשה לה שיריים דהא דאמרינן שם לקמן ור"י האי כליל תקטר מאי עביד ליה היינו דלר"י כיון דבאה משל יורשים א"כ פשיטא דכולה כליל כיון שהיא מנחת כהנים ולא אצטריך קרא אלא לר"ש דס"ל דבאה משל עולם ע"ש והנה יש לעיין הא אף לר"י אצטריך קרא דכליל תקטר היכא שאי"ל בנים לכ"ג וירשתו בתו דבשביל מנחת כהנים אינו שייך שתהא כולה כליל דהא קי"ל דמנחת כהנת נאכלת וא"כ אצטריך קרא לחביתי כ"ג שיהו כליל בהקטרה וצ"ע ומזה יש להוכיח דזה דאמרינן דאם מת כ"ג מנחתו קריבה משל יורשין אין זה תלוי בדין ירושה ואם אין לו בנים קריבה משל אחין אע"ג דאין יורשין אותו מיהו המנחת חינוך כתב סי' קל"ו דאף מקרבת חביתין ולפי דברי המנחת חינוך יקשו דברי התוס' הנ"ל וצ"ע:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה