אור ברסלב
מצפה אריה תנינא חלק ב אה"ע › סימן יט

מצפה אריה תנינא חלק ב· רבי אריה ליב ברודא

אה"ע · סימן יט

סימן יח

בדבר היבמה שנפלה לפני יבם שהוא מחלל שבת בפרהסיא שרצה גדול אחד (הוא הרב הגאון מהרומילוב ז"ל) להתירה בלי חליצה עפי"מ שהביא הב"י בסי' קנ"ז מהמרדכי בפ' החולץ בשם מר רב יהודאי גאון ושאר גאונים דיבם מומר אינו זוקק אשת אחיו ופטורה בלי חליצה וכן אם הי' בעלה מומר ומת בהמראתו אין אשתו צריכה חליצה ולפי"ז מחלל שבת בפרהסיא דקיימ"ל דהוי מומר לכל התורה כולה כדאיתא בחולין דף ה' וברמב"ם ז"ל סוף הלכות שבת לשיטתם נמי לגבי יבום וחליצה דינו כמומר ולשיטת הגאונים פטורה מן החליצה. הנה פשיטא לפענ"ד דאין להשגיח על דבריו אלו כי מלבד דהב"י שם דחה שיטה זו בשתי ידים וכתב דגמירי דהגאון ז"ל הי' מאור עינים ולפעמים כתבו תלמידיו בשמו מה שלא עלה על דעתו כלל עיי"ש אך גם הגאונים לא אמרו אלא במי שהמיר הדת לגמרי שיצא מכלל ישראל אבל לא במחלל שבת דאעפ"י שחטא ישראל הוא ועכ"פ עדיין לא נשקע בין הנכרים וחילוק גדול ביניהם שהרי כשמומר חוזר לדת ישראל צריך טבילה ותגלחת שער עפ"י מה שכתב רש"י ז"ל בפ' בהעלותך בשם ר"מ הדרשן והובא בש"ך יו"ד סי' רס"ח ס"ק ז' ולא מצינו במחלל שבת כשעושה תשובה שיצטרך טבילה ותגלחת שער:

וגם הא דעת הגאונים דמומר אינו יורש את אביו דבר תורה וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובה כלל י"ז בשם רבינו משולם בשם רבינו קלונימוס ז"ל ובמחלל שבת ליכא מאן דאמר דאינו יורש את אביו ואדרבא הלא דבר זה מפורש בהדיא גבי בנות צלפחד בן חפר בב"ב בפ' יש נוחלין דף קי"ח שנטלו ד' חלקים מה שהי' ראוי לצלפחד ליטול חלק ירושת אביו וצלפחד זה מקושש כדאיתא בשבת דף צ"ו ע"ב ומקושש הי' מחלל שבת בפרהסיא כדכתיב ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש כו' ומשמע שהי' בפרהסיא וכן כתב הראב"ע ז"ל שחילל שבת ביד רמה ואין לומר דמקושש הי' מחלל שבת פעם אחת ולפמ"ש התוס' חולין דף י"ד ע"א ד"ה השוחט לחד תירוצא דבפעם אחת לא נעשה מומר דז"א חדא דדבר זה אינו מוחלט להרבה פוסקים ועוד בשלמא לרב יהודה אמר שמואל בשבת דף צ"ו ע"ב מקושש מעביר ארבע אמות בר"ה הוה י"ל שהי' פעם אחת ד' אמות אבל לפי מה דאיתא התם במתניתא תנא תולש הוה הא ודאי חלל שבת כמה פעמים דהא כתיב בהדי' מקושש עצים לשון רבים וכן לרב אחא ב"י דאמר מעמר הוי ע"ש ואם נימא דמחלל שבת דינו כמומר לנחלה איך נטלו בנות צלפחד בנכסי חפר אבי אביהם הא אילו הי' אביהם קיים ג"כ לא הי' יורש את אביו מחמת שהי' מומר ולדעת הגאונים הנ"ל גם יורשי המומר אינם יורשים את אבי אביהם כמבואר בתשובת הרא"ש הנ"ל: ועוד אפילו לפי מה דקיימ"ל דמומר יורש את אביו דבר תורה כדאי' בחו"מ סי' רפ"ג דלא כהגאונים הנ"ל מ"מ יש להוכיח מש"ס קידושין דף י"ח ע"א דאמר ר' חייא בר אבין א"ר יוחנן דבר תורה נכרי יורש את: אביו דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודחה הש"ס ודילמא ישראל מומר שאני ומוכח דהס"ד סבר דישראל מומר יש לו דין אחד עם נכרי והוצרך להוכיח מקרא דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר כו' כי יש למומר תורת ירושה בירושת אביו ולמה לא מייתי ראי' מבנות צלפחד שירשו את חפר אבי אביהם אלא מוכח דאין לדמות לענין דין ירושה מחלל שבת למומר א"כ ה"ה לגבי תורת יבום אין לדמות מחלל שבת למומר ממש ובפרט לפי מה שכתב בספר אבני מלואים הלכות יבום סי' קנ"ז דכל עיקר טעם של הגאונים הנ"ל שפוטרין משום דאזלי לשיטתם דמומר אינו יורש את אביו ד"ת ויבום בנחלה תל' רחמנא אבל מחלל שבת דלכו"ע יורש את אביו בודאי אינו פוטר מן החליצה וזה ברור:

והנה לא נעלם מאתי מה דאיתא בטור אה"ע סי' ס"ד ויש אומרים דמומר לחלל שבת בפרהסיא ולע"ז דינו כגוי גמור ואין קדושיו קדושין ולא נהירא ע"ש דלפע"ד גבי קדושין שאני דיש כח ביד חז"ל להפקיע הקדושין וכן משמע ממ"ש שם הב"י בסמוך לענין כותי וז"ל ואע"ג דאמרינן בפ"ק דחולין דעשאום כגוים גמורין לכל דבריהם משמע להני רבוותא דהיינו דוקא לענין שלא נסמוך עליהם באיסור והיתר אבל להפקיע קדושיהם לא ע"ש והפקעת חז"ל לא שייך לגבי יבום:

ועוד הא הרא"ש בריש יבמות כתב יש שואלין אשה נדה תיאסר להתייבם אפילו טבלה כמו אחות אשתו כו' תשובה דלא דמיא לעריות שאסורות משום קורבות ומותרת לשאר העולם אבל נדה לכל אסורה ואע"ג דלאו בת יבום היא בעת נדתה חליצתה חליצה ולא דמי לחליצת מעוברת כו' דשאני נדה שעומדת לטבול וליטהר כדרך כל הנשים אבל מעוברת שמא תלד ועוד אפילו אם בא עליה בנדתה קנאה ע"ש מעתה לפי דבריו צ"ל דגבי מומר לא שייך לומר שעומד לחזור מהמרתו כיון דכבר נשתקע בהמרתו כל באיה לא ישובון וכן משמע בסנהדרין דף מ"ז ע"א אמר עולא אמר ר' יוחנן אכל חלב והפריש קרבן והמיר דתו וחזר בו הואיל ונדחה ידחה אבל לא מצינו הלכה זו אם הפריש קרבן וחילל שבת דנימא הואיל ונדחה ידחה ועכצ"ל משום דמחלל שבת עומד לחזור ויעשה תשובה משא"כ המיר דתו ועי' מה שכתבתי לעיל בחלק או"ח סי' ל"ז דלפעד"נ דהא דמצינו בש"ס חולין דף ה' דמחלל שבת כעובד ע"ז זהו מטעם אחר קאתי עלה שבימים הקדמונים הי' החילול שבת ענין המרת הדת משא"כ בעתים הללו בזמנינו ע"ש:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה