מצפה אריה תנינא חלק ב· רבי אריה ליב ברודא
אה"ע · סימן טו
מה שהקשה רו"מ בקידושין ב' בהא דאמרינן אי תני האיש קונה הו"א אפילו בע"כ הא בדף ג' אמרינן דמנינא אתי למעוטי חליפין כי חליפין איתנייהו בפחות מש"פ ואשה בפחות מש"פ לא מיקנייא נפשה עיי"ש וא"כ איך הו"א דקונה בע"כ הא אם כה נימא פשיטא דגם קונה בחליפין וא"כ מנינא למעוטי מאי כבר הקשה לי כן אברך אחד בימי חורפי. והשבתי לו הא מקודם קאמר הגמ' התם דמנינא אתי למעוטי חופה אך הש"ס פריך לר"ה דאמר חופה קונה ומסיק למעוטי חליפין עיי"ש והנה הש"ס פריך לעיל דף ה' אדר"ה מה להצד השוה שבהן שכן ישנן בע"כ ומשני כסף מיהו באישות לא אשכחן בע"כ עיי"ש א"כ י"ל דכל זה הוא לפי האמת דקתני במתניתין האשה נקנית דבעינן מדעתה דוקא אבל אי הוה תני האיש קונה דה"א חולק אפילו בע"כ תו לא מצי למילף דחופה קונה מק"ו דכסף דהא אי נילף חופה מכסף ע"כ צריך חופה ג"כ לקנות אפילו בע"כ של האשה כמו כסף ושוב איכא למידחי להאי ק"ו דמה להצד השוה שמצינו בעלמא שקונין בע"כ משו"ה קונין באישות ג"כ בע"כ אבל חופה דלא מצינו דקונה בעלמא בע"כ וגם לא מצינו דחופה גומרת אפילו בע"כ לא מצינו למילף מכסף דקונה אפילו בע"כ ור"ה דס"ל חופה קונה הוא רק לפי האמת דכסף נמי אינו קונה בע"כ באישות אבל לפי הס"ד דאיש קונה אפילו בע"כ גם לר"ה לא מצינו למילף דחופה קונה א"כ שפיר הו"א דמניינא אתי למעוטי חופה ודו"ק: