אור ברסלב
מצפה אריה תנינא חלק א יו"ד › סימן סד

מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא

יו"ד · סימן סד

סימן סג

הנה ביו"ד הל' תערובות סי' ק"ב סעיף ד' יש מי שכתב דבר שיל"מ וחוזר ונאסר כגון חמץ בפסח לא מיקרי דבר שיל"מ ויש חולקין (והוא דעת הרמב"ם ז"ל) ומוח"ז ז"ל הישוי"ע נתקשה דלפי הטעם דדבר שיל"מ אינו בטל משום דעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר בלי ביטול הא אפשר לאכול חמץ אחר הפסח ולמה לא מקרי דבר שיל"מ ע"ש:

ולי נראה די"ל עפ"י מה שכתב הישוי"ע בעצמו באו"ת סי' תמ"ז סעיף א' דכמו היכא שנתערב קודם פסח בטל בס' דאינו חוזר וניער בפסח כמו כן אם נתערב בפסח אע"ג דבפסח זה אסור מ"מ לשנה הבאה מותר דלגבי שנה הבאה חשוב שנתערב קודם פסח ע"ש וכן איתא בשו"ת רע"א ז"ל סי' כ"ו בפסקים בתוך התשובה בענין חטה שנמצאת בפסח בתוך הקדרה דאפילו התבשיל עצמו שנמצא בו החטה מותר לפסח הבא כו' ע"ש א"כ שפיר ס"ל להנך פוסקים דלא מקרי דבר שיל"מ דאע"ג שיש בידו לאכול אחר הפסח מ"מ אם ירצה אפשר לו להמתין עד הפסח הבא ויאכל בפסח וסומך על הביטול ואין שום תועלת במה שאסרו לאכול בפסח זה מטעם דבר שיל"מ דסוף סוף אם ירצה יאכל בפסח הבא ומה לי בפסח זה ומה לי בפסח הבא בכה"ג לא גזרו חז"ל מטעם דשיל"מ וגם י"ל דהרמב"ם ז"ל ס"ל דגם בפסח הבא אסור דלא כישוי"ע ורע"א ז"ל אלא כיון דנאסר בפסח במשהו חשוב כל התערובות כאלו כולו חמץ גמור ושוב אינו חוזר להיתרו לאכול בפסח של שנה הבאה להכי יש לאסור מטעם דבר שיל"מ כדי שיאכל אחר הפסח ולא יסמוך על הביטול ודו"ק:

ודרך אגב הנני להעיר עוד במה שכתב המג"א בהל' סוכה סי' תרל"ח ס"ק ב' דמי שיש לו סוכה משנה לשנה מ"מ אינה אסורה עד שישב בה בחג אע"ג דכבר ישב בה בשנה שעברה מ"מ כשעבר החג בטלה קדושתה וצריך מעשה אחר שתחול קדושתה ע"ש ולדידי מספקא לי טובא דאפשר כיון שדעתו הי' לישב בסוכה זו גם לשנים הבאים לא נפקא קדושתה כשעבר החג וחילי דידי ממ"ש התוס' ביומא דף ס"ד ע"א ד"ה התם שכתבו וכן כל קרבן שהקדישו ביום ועבר עלי' לילה אחר שלא הקריבו תו לא לקדשיה דהוה לי' נראה ונדחה ואין לתרץ לילה אינו מחו"ז כו' וי"ל כיון שאינו מחוסר מעשה בגופו לא חשיב נדחה ועוד דלילה לא חזי להקרבה שום קרבנות ע"ש א"כ הכא נמי הוא אינו מחוסר שום מעשה בסוכה ואחר עבור החג אינו זמן סוכה כלל ואיך יפקע קדושתה אחרי שקידשה על דעת לישב בה בשנה הבאה:

ולכאורה יש לחלק דשאני לילה דאפשר להקדיש בלילה כדאיתא בזבחים דף י"ב ע"א דר' אפוטריקי רמי כתיב ויקרא (כ"ב) והיה שבעת ימים תחת אמו הא לילה חזי וכתיב וביום השמיני והלאה ירצה הא כיצד לילה לקדושה ויום להרצאה ע"ש משא"כ סוכה אי אפשר לקדש רק בישיבתו בתוך החג דא"כ נימא יקשה דלמה לן קרא דלילה לקדושה תיפוק לי' דאי לא מצי לקדש בלילה צריך להיות דכל הקרבנות שעבר עליהם לילה אחת תו לא לקדשיה דהו"ל נראה ונדחה כקושי' התוס' וא"כ בלא קרא נמי הוה ידעינן דלילה לקדושה ועי' בחולין דף פ"א ע"א דפריך הש"ס והא מיבעיא לי' לכדר' אפטוריקו כו' ומשמע דכו"ע ס"ל להך דאפוטריקי אלא מוכח דאפילו אי: הוה אמרינן דאי אפשר לקדושי בלילה מ"מ פשיטא דלא נדחו מקדושתן הני קרבנות דכבר נתקדשו ביום א"כ הכא י"ל בסוכה ג"כ דמה שישב בה בחג לא נפקע קדושתן ע"י הפסק הימים שבנתיים וגם אין לומר דאי לאו דר' אפטוריקי הוה אמרינן דבאמת אין להקריב כל קרבן אלא ביום הקדישו דזה ודאי אינו שהרי בר"ה דף ו' ע"א איתא דדרשינן קרא שעובר בבל תאחר לאפריש ולא אקריב אלא דהקרבן שהפריש לא איפסל כלל ע"י הפסק בין הפרשה להקרבה ואנכי לא באתי אלא לעורר את המעיין:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה