אור ברסלב

מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא

יו"ד · סימן י

סימן ט

את מכתבו פתוחה ע"ד שאלתו שאלת חכם קבלתי והנני להשיבהו בקיצור כי באמת שערי הש"ע פתוחים לכל יודעי דת וכל ספרי האחרונים מלאים מזה והרמ"א בהגה"ה יו"ד סי' מ"ה פסק בשלחופית והכי נהוג להטריף אפילו בניקב ומשמע אפילו במקום הפסד מרובה ואע"ג דלמעל' גבי ניקב או נימוק האם כתב ויש להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה צריך לומר דגבי שלחופית הואי מחמיר יותר משום דדעת התוס' ועוד קדמונים דבשלחופית שהוא כיס השתן אפילו ניטל טרפה ובאם ניטל כשרה לכו"ע לכן מחמיר הרמ"א בכיס השתן יותר מבית הרחם ובנידן דידן כפי מכתבו נרא' דהוי רק ספק ניקב כיס השתן כיון שלא הי' נראה רק אדמימות ומה שהי' מים בתוך הגוף אין ראי' שכבר כתבו האחרונים דהמים אפשר שנתהוו מחמת נפיח' ועיין בפרי תואר אף שהחמיר בניקב כיס השתן מ"מ מסיק להקל בספיקא:

ובעמדי בהאי ענינא ראיתי להני תרי אשלי רברבי העלתי והישוי"ע שכתבו בישוב קו' הב"ח אמאי הביאו חכמים ראי' דניטל האם כשר מתודוס הרופא הלא זהו סתם מתניתין מפורשת וע"ז כתבו כל אחד לפי דרכו שהפליתי כתב שי"ל דמתניתין מיירי בנולד כך אבל לא בנחתך והישוי"ע כתב דמתניתין מיירי בנחתך כולו אבל לא במקצת ולא ידעתי הבין דבריהם דא"כ איך חשב הש"ס בסנהדרין דף ל"ג לר' טרפון טועה בדבר משנה וכתב רש"י ז"ל היינו מתניתין דחולין ולדידהו אין ראי' ממתניתין כלל להתיר בכה"ג כמו מעשה דר' טרפון אלא ע"כ דזה ליתא וצע"ג ובגוף ק' הב"ח שדקדק למה לא הביאו חכמים ראי' ממתניתין דחולין ואם שהי' ר' טרפון קודם סידור המשנה מ"מ הלא עכ"פ הי' בקבלה דניטל האם כשרש נראה לפענ"ד די"ל עפ"י מה דאיתא בברייתא בחולין דף נ"ז ע"ב סימן לטריפ' כל שאינו יולדת וכתבו בתוס' יש כמה בהמות שמפסיקות מלילד ולא מחזקינין להו בטריפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טריפ' ע"כ ולכן יש לומר דר' טרפון כיון שלא הי' ידע מדעתו של תודוס הרופא שדרכן לחתוך האם שלה הי' סבר באמת דסימן לטריפ' כל שאינה יולדת הוי פירוש' שאינה יולדת שניטל האם שלה ואף שר' טרפון הי' יודע דניטל האם לא הוי טרפה מצד עצמה דהא לא הוי מי"ח טריפות שנאמרו למשה מסיני מ"מ הי' סובר דמ"מ הבהמ' אסורה מחמת שאנו מחזיקין אותה לטרפה מחד מי"ח טריפות כיון שאין להאם הוי סימן לטרפ' ומשו"ה לא נמסר ע"ז הלכ' למשה מסיני כיון שאינה טריפ' מצד עצמה. וכל שאינה טרפ' מצד עצמה לא קא חשיב כמו שכתבו בתוס' ד"ה ואמר רב יהוד' גבי חסרון הגלגולת ע"ש וע"ז הביאו ראי' מהא דתודוס הרופא שדרכן לחתוך האם א"כ אינו מוכח כלל מחסרון האם שהוא טרפ' משאר עניני טרפ' וגם אמר לו ר' עקיבא דטועה בדבר משנה דניטל האם כשרה ש"מ דלא מחזיקינן בשאר טריפות ודו"ק: והנה זה כשתי שנים אשר למדתי ה' טריפות בשו"ע יו"ד דפוס פיורדא שנדפס בשנת תקכ"ד ושם איתא הגה"ה זו והכי נהוג להטריף אפילו בניקב בסעיף א' וכן נדפס ויש מחמירין לאסרו בניקב או נימוקי ויש להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה והב' כתוב להטריף אפי' בניקב:

ובסעיף ב' גבי נטלה שלחופית ליכא הגהת הרמ"א כלל ע"כ כתבתי בצד השו"ע שזהו טעות הדפוס ומקומו של סוף הגה"ה והכי נהוג להטריף אפילו בניקב הוא אחר סעיף ב' אמנם בעמדי כעת בהאי ענינא ועיינתי בפליתי ראיתי ששם בפנים נדפס והכי נהוג להטריף אחר סעיף ב' כמו בכל השו"ע אמנם הוא ז"ל כתב בכרתי בזה הלשון (אפי' בניקב) ניקב כיס השתן אין להוסיף על טריפות ואין זה שלחופית שמי שתן מקוים לה. עכ"ל ועמדתי משתומם שאיך ציין אדברי הרמ"א כך הלא אדרב' הרמ"א ז"ל אוסר ניקב כיס השתן ואיך כתב הוא ז"ל ניקב כיס השתן אין להוסיף על הטריפות ע"כ אני חושב שלפני הגאון ז"ל הי' יו"ד מדפוס פיורדא הנ"ל והי' נדפס הגה"ה זו בסעיף א' וקאי על ניקב האם אבל בניקב כיס השתן לא הגיה הרמ"א כלל ע"כ התיר הוא ז"ל ניקב כיס השתן אך גם זה קשה מאוד דלמה נתיר בניקב כיס השתן יותר מאלו ניקב האם ואולי דגבי אם דהוזכר בש"ס דניטל כשר דקדקו דניקב טרפ' אבל כיס השתן דלא מוזכר כלל בש"ס אין להוסיף על הטריפות וצ"ע אח"כ ראיתי אשר ביו"ד עם פירוש הגאון מווילנא ז"ל דפוס הוראדנא משנת תק"ס נדפס גירסא אחרת דבסעיף א' בניטל האם אין שום הגה"ה כלל וכל הגהת הרמ"א וכל שכן ניקב עד סוף בסעיף ב' ומביאורו של הגאון ז"ל נראה שזהו טעות הדפוס שהוא ז"ל סידר ביאורו שלו על הסדר שבכל יו"ד שלפנינו ותמי' לי שלא הרגישו בזה המחברים האחרונים: והנה ראיתי בספר כרתי ופליתי בסי' מ"ה שכתב להביא ראי' שאם נבראת חסר האם כשר' מהא דאיתא ביבמות דף ס"ד שרה אמנו אילונית היתה דכתיב ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפילו בית ולד לא הי' לה ושרה לא היתה טרפ' ע"ש סבר הגאון ז"ל דפיורש' שלא הי' לה בית ולד היינו שנחסר' האם שלה ותמהני מאוד איך אפשר דבר זה הא מקרא מלא הוא חדל להיות לשרה אורח כנשים ופי' חדל שפסק ממנה וכן כתב רש"י שם בחומש בהדיא אלמא דהי' לה מקודם וסת ככל הנשים ובודאי בלי אם אי אפשר להיות וסת שהרי הדם נדה כנוס בתוך האם כמו שכתב בעל הערוך ערך אם בשם מד"ר פ' ויקרא אמה של אשה לעולם מלא דם ע"ש אלא ע"כ שהי' לה אם אלא שלא הי' לה בית אם שתהא ראוי' לילד והי' נקמט או שאר קלקול שעי"ז נתעכב העיבור אבל מ"מ לא הית' נבראת בלא אם ושגגה גדול' לפע"ד אחרי בקשת הסליח' מאת הגאון ז"ל:

אך ראיית הגאון ז"ל יש לקיים ממד"ר בראשית פ' ס"ג סד"ר תולדות כי עקרה היא ר' יודן בשם ר"ל עיקר מטרין לא הוה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין ומטרין היא האם עיין ערוך מטר שהביא המדרש הלזה והביא פסיקתא דזכור כשהוא יוצא ממעי אמו חותך מטרין שלה שלא תלד ולפי המדרש לא הי' לרבקה אם ובודאי לא הי' לה וסת כלל ולפ"ז נ"ל לקיים ראית הגאון בעל כו"פ ז"ל מרבקה אבל לא משרה ודו"ק:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה