מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל
המאמר התשיעי · פרק ח
בזכרון טענות אחרות שעשו קצת מחכמי היוצרים ואנשים מבני ישראל לחייב חדוש העולם.
וכבר התאמצו אנשים חכמים לעשות טענות לקיים דעת החדוש וראיתי לזוכרם פה ולהשיב עליהם להראות חולשתם כדי שלא נשען במדע האלקי הזה על משענת קנה רצוץ והנה הטענות אשר עשו הם מצדדין מתחלפים ראשונה מצד הבורא באמרם שהשי"ת הוא סבה פועלת לכל הדברים והסבה הפועלת ראוי שתקדם למסובב ממנה הנה אם כן האלוהי יתברך. קדם לעולם והעולם היא מאוחר ממנו בזמן והוא ענין חדושו והטענה הזאת לא תחייב החדוש לפי שיוכל הפלוסוף לטעון כנגדה שהפועל שיקדם בזמן על הפועל הוא כשתהיה פעולתו בתנועה ושנוי כי מציאו' הפעול יתחדש בתכלית התנועה. והפועל הוא מתחלת התנועה. אבל בבריאה הראשונה שאינה בזמן לא יתחייב זה אבל יספיק שיקדם הפועל על הפועל קדימת הסבה בלבד לא קדימת זמן כמו שהענין בשמש עם אורו המסובב ממנו שבעת עלותו במזרחנו באותה עתה יאיר חצי הגלגל אשר לנו ובכל מקום בהיות האור נמשך מהשמש לא יקדם השמש לאור קדימה זמנית.
עוד עשו טענה אחרת אמרו כללות הנמצאים נבראו מהשם ר"ל שהם פעילותיו לא ישאר אם כן שום דבר נמצא אשר ממנו יהיו נבראים והם אם כן נפעלים ונבראים מלא דבר. והטענה הזאת עצרנית וסמוכה לראשונה שאחרי שביארו היות העולם מחודש מצד ההקדמה שהודו בה כלל הפלסופים ר"ל שהאל יתברך הוא פועל העולם באו לבאר עוד שחדשו ובראו ופעלו אחר ההעדר לא מדבר אבל הטענ' הזאת אינה מחוייבת לפי שעם היות שיתחיי' ממנה שאין הנמצאים פעולים ונבראים מדבר נמצא לא יתחייב שיהיו פעולים מלא דבר או אחר ההעדר אבל אמר הפילוסוף שהם פעולים תמיד לא מדבר ולא גם כן אחר ההעדר כמו שנאמר באור שיפעלהו השמש ולא נאמר בו שנברא מדבר אחר ולא שנברא מלא דבר כי אם שנמשך ממנו תמיד.
עוד עשו טענה מפאת הבב"ת ואמרו אם היה העולם קדמון היה כבר מה שאין תכלית לו והעברת ימים וסבובים שמימיים ב"בת בזמן העובר הוא בטל לפי שהב"בח לא יעבור לעולם אם כן העולם מחודש וכבר העירו כתות המדברים והר"לבג גם כן על הטענה הזאת וכבר אמרתי בתשובתה שאינו מהנמנע הנחת הבב"ת בהמשך ובא זה אחר סור זה עם היותו נמנע במציאות הקיים העומד.
עוד אמרו שאם היה העולם קדמון ימשך שיתוסף הב"בת לפי שהימים והסבובים אשר עברו יתוסף עליהם בכל יום ובכל סבוב וגם זאת נכללת בטענות המדברים ובטענו' הר"לבג גם כן ותשובת הפלוסוף עליה מבוארת שהזמן מכונה ובלתי בעל התחלה וראשית כי הנה מהצד האחרון מהזמן תמיד הוא מוגבל כי ההוה יגבילהו אמנם בראשיתו והתחלתו יאמר הפלוסוף שאין לו ראשית ולא התחלה ולא יפול עליו תוספת מאותו צד.
עוד אמרו שאם היה העולם קדמון וההויה נצחית תמידית יתחייב השתלשלו' בסבות הפועלות לאין תכלית כי האב סבה לבן ולאותו האב סבה להתילדו וכן לאין תכלית וגם הטענה הזאת היא מדרכי המדברים. וכבר אמרתי בביטולה שהנחת סבות פועלות בב"ת היא נמנעת בהיותן כלן פועלות ונמצאות יחד בעת אחד כי יצטרך שיצא הפעול מפעולו' בב"ת יחד אמנם בסבות הבלתי נמצאות יחד אין מי שימנע היותם בב"ת כי זה הבלתי תכלית הוא מקרה קרה לסבות וכבר הוכחתי למעלה שזאת היתה כונת ארסטו והרב המורה מזה הצד בטל הטענה הזאת כשזכרה בשם המדברים.
עוד עשו מחכמי עמינו האחרוני' טענה אחרת על זה באמרם אין ספק שהדברים המתחייבים בדרך חייוב מדבר מה הם מתיחסים עם הדבר ההוא שאם לא היו מתייחסים אליו תשאר השאלה למה נתחייבו אלו הדברים ממנו ולא נתחייבו דברים אחרים וכיון שהדבר כן יתחייב שיהיו הנמצאות המתחייבות ממנו יתברך מתייחסות אליו וימצא להם ערך מה בינו ית' ובין הנמצאות וארסטו עצמו יכחיש זה ויאמר שאין יחס ולא הדמות כלל בין המחוייב המציאות לעלוליו וכמו שאמר הנביא ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו בזאת הטענה מוצאה מוצא ההקש התנאי המדבק ישנה בו מקביל הנמשך ויוליד מקביל הקודם וזה תוארו אם היו הדברים מתחייבים ממנו ית' על צד החיוב היה נמצא שום יחס א ערך בינו ית' לבינם. אבל אין ביניהם שום ערך ויחס הנה אם כן לא יתחייבו הדברי' ממנו על צר החייוב והטענה הזאת חולשת מבוארת כי הנה בהמשך הדברים על צד החייוב יתייחסו לעילתם בהיותם נמצאים כמו שהעילה נמצאת ועם היות שהמציאות יאמר עליו ית' ועל שאר הנמצאים בספוק ר"ל בקדימה ואיחור הנה אין המלט מהיות יחס מה בינו ובינם והיחס הזה לא יכחישהו ארסטו.
עוד עשו טענה אחרת ממה שהתבאר בשמיני מהשמעובי"א ממה שאחר הטבע שהאל ית' הוא בב"ת ויתחייב מזה שאם היו הדברים נמשכים ממנו על צד החייוב שיהיו בהכרח כלם בב"ת הן בגודל אם הם בעלי גודל הן בכח אם הם בלתי בעלי גודל ותחייבו אם כן ממנו יתעלה מלאכים בעלי תכלית וגרמים שמימיים בלתי בעלי תכלי' הן במס' הן בגודל וזה כלו ממה שהתבאר ביטולו בחכמה ותואר הטענה הוא זה אם היו הדברים מתחייבים ממנו ית' על צד החייוב יחוייב שיהיו בב"ת אבל אינם בב"ת הנה אם כן לא יתחייבו ממנו על צד החייוב וחשב האומר הזה שהנביא ישעיה כיון אל הטענה הזאת באמרו הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם יי' בורא קצות הארץ לא יעף ולא יגע אין חקר לתבונתו ר"ל שמורה היותו ית' אלקי עולם כלומר בורא אותו מה שאנו רואים שיש בארץ קצוות והגבלה כי זה יוכיח שאינם על צד החייוב כיון שהפועל הוא בב"ת הכח ובב"ת החכמה והוא אמרו לא יעף ולא יגע אין חקר לתבונתו אבל הטענה הזאת אינה מחוייבת כי יאמר הפלוסוף שהיה העולם באותו שיעור בגבול שהוא והנבדלים באותו מספר שהם לפי שזה הוא היותר טוב ונאות כפי טבע העולם וסדורו ולא ימנע שיעשה הפועל כפי השכל דברים בעלי תכלית עם היות כחו בב"ת אם היה שיעורם ומספרם נאות ומתיחס לתכליתם הנה אם כן הטענות האלה כללה עם היות בהן קצת מדרכי הנצוח אינן מופתיות ולא יתנו האמת מכל צד ולכן אין ראוי להשען עליהם והוא מה שרציתי לבאר בזה הפרק: