אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר התשיעי › פרק ו

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר התשיעי · פרק ו

פרק ה

בטענות שעשה הרב המורה להכריח דעת החדוש.

הנה הרב המור' בחלק הב' אחרי אשר השיב כפי דרכו על טענות הפילוסופים וראיותיהם אשר עשו על קדמות העולם השתדל להכריע דעת החדוש ולקיימו ועשה על זה טענות מב' מינים הראשון הוא מדרך ההתיחדות בפ' י"ט מאותו חלק ב' לא מפאת הדברים השפלים מהיסודות והמורכבים מהם כמו שעשו המדברים כי אלה כמו שזכר ארסטו יש סבות טבעיות לחלופיהן. ולכן אין להכריע מהם שנברא העולם על צד הרצון ולא על צד החיוב. אבל עשה טענתו זאת מפאת הגרמים השמימיים גלגלים וכוכבים וזה מח' בחינו' הראשונה שבהיות חמר הגלגלים אחד מי יחד קצתו בצורת כך שיתנועע ממזרח למערב וקצתו בצורה אחרת שתביאהו להתנועע ממערב למזרח כמו שנראה מתנועות הגלגלים שיש בהם שיתעופפו ממזרח למערב ומהם שיתנועעו ממערב למזרח כי הנה התנועות ההפכיות או המתחלפו' ההנה מורות על התחלפות המתנועעים ההם בצורותיהם עם המת חמרם אחד והנה החלוף הנופל בנמצאים השפלים הוא מצד שהם מורכבים ולכן ישתנו מזגהים ומשנויי המזגים יתחדש בהם צורותיהם אבל הגלגלים הם גשמים פשוטים ומאי זה צד א"כ התחלפו בהם הצורות הנמצאות לחלוף צדדי תנועותיהם. והבחינה הב' ממהירו' התנועה ואיחורה והיא שאם היה חמר הגלגלים מאותם המתנועעים לצד אחד כאלו תאמ' ממער' למזרח תשאר השאלה מי ייחד קצתם בתנועה ממהרת וקצתם בתנועה מאוחרת ואין לומר שהיא כפי קרבתם אל הגלגל העליון הראשון ורחוקם ממנו כיון שעינינו הרואו' שהמתאחר בתנועה הוא למעלה מן המאחר בה והממהר למעלה מן המתאחר ושני' שוים במהירות זה למעלה מזה כמו שהתבאר בחכמת התכונה והבחינה הג' למה היו לכל אחד משבעה כוכבי לכת גלגלים רבים והיה גלגל העליון מתנועע בתנועה אחת והגלגל הח' השם תחתיו לדעת בטלמיוס ג"כ בתנועה אחת ולדעת אחרי' מהאחרוני' תנועות מועטות. ושבעת הכוכבי' הרצים ימצא חלוף גדול במספר גלגליה' ומי הוא המחייב חלופי מספרי הגלגלים לכוכבים האלה ולמה לא היו שוים כלם כמספר גלגליהם. גם שאין חלופם בריבוי או במיעוט הולך בהדרגה ובכלל זה מי שם הגלגלים רבים ומקיפים זה בזה כי הנה דמיות הדברים הטבעיים הם משוערי' לטבעם כי לא נמצא נמלה בשעור גמל ולא גמל בשעור נמלה והיו שעוריהם כפי מזגיהם אבל בגלגלים שאין בהם הרכבה ולא חליף מזגים לא היה טבעם שיקיפו קצתם בקצתם כי לא נמצא זה בבעלי טבעיים מתחלפים שהאש מקיף האויר והאויר יקיף המים והמים הארץ כפי טבעיהם אבל הגלגלים היה ראוי שיהיו כלם גשם אחד בלבד כמו שהענין ביסוד אחד מפני היות טבעו אחד. והבחינה הד' לאי זו סבה היו בגלגל הח' כוכבים רבים והוא אחד ובשאר הגלגלים אינו כן שלא ימצא בגלגל אחד כי אם כוכב אחד ולדעת המאמתים שיש גלגל תשיעי שאין כוכב בו כלל יהיה אם כן הגלגל העליון המקיף בכל חלק מבלי כוכב כלל והגלגל הא אשר תחתיו ימצאו בו כוכבים רבים לאלפים ולמאות ושאר הגלגלים כוכב אחד וגלגל אחד והבחינה החמישית בהתיחדות שבגלגל עצמו והוא בהיות הכוכבים קיימים עומדים ונחי' בגלגליהם והיו אם כן בגלגל ב' כדורים האחד הוא הגלגל הסובליי שהו' מתנועע וספוריי. והאחר היא הכוכב התקוע בו בלתי מתערב עמו אבל נגבל במקום מיוחד ממנו מדובק בו כח בלתי מתנועע. וגם בלתי ספיריי ואם היו חמרי הגלגל והכוכב מתחלפים מי הדביק שניהם יחד והבחינה הו' בענין הככבים עצמ' שהם כלם כדורי' עגולי' ואם הצורה הכדורית היא אחת מסבות תנועות הגלגל והיו הככבי' נחים תמיד בלתי מתנועעי כלל למה אם כן היו כדוריים כי הצורה כדורית תהיה בהם לבטלה כיון שהככבים אינם מתנועעי' בעצמם בגלגל הבחינה השביעית בכוכבי' עצמם גם כן והיא שקצת' קטנים וקצתם גדולים ולמה היה בהם החילוק הזה כיון שאינ' נכנסים זה בזה בגלגלים לשיצטרך היות האחד גדול מהאחר והבחינה השמינית בהנחת הככבים בגלגל השמיני כי יש כוכב הנה וכוכב אחר רחוק ממנו כמרחק אמה כפי ראות העין ועשרה נלחצים נקבצי' וחתיכה גדולה מהגלגל כלו פשוט מתדמה אחד. וכתב הרב שהדברים האלה אי אפשר לתת סבה מספקת לדעת הפלוסוף האומר בהמשך העולם ממנו יתעלה על צד החיי' אמנם כשיאמן שזה כלו מכוונת מכוין בירא השמים ונוטיהם על צד הרצון הפשו' לא יפול בזה דבר מן התימה ולא הרחקה כלל כי הנה כל מה שתחת הגלגל יש בו מן החלופים ואף על פי שהחמר שלהם אחד תוכל להשים מיחדם כחות הגלגלים הנחת החמר ההוא במצב מיוחד מן הגלגל כמו שלמדנו ארסטו. אבל החליפי' הנמצאי' בגלגלים ובככבים מי הוא מיחד' כי אם רצון האל וחפצו הפשוט כי הם יורו עליו באמת. ואני כבר ביארתי הפרק הי"ט הזה שהוא גדול העיון ורב הערך במאמר שמים החדשים אשר עשיתי בעיון הראשון ממנו וזכרתי בעיון השני מה שהשתדל ארסטו להשיב על השאלות או הבחינות האלה במאמר השני מספר השמים והעול' ואבן רשד בספר הפלת ההפלה אשר לו ביארתי שם שתשובותיהם וטענותיהם הבל המה מעשה תעתועים ושאין להם על מה שיסמוכו ולא מצח להרים ראש על טענות הרב בחינותיו שאלותיו ושצדקו דבריו במה שאמר שאין בכל מה שדבר ארסטו ותלמידיו דבר הראוי לשום לב עליו בסבות החלופים הנמצאים בגרמים השמימיים אם לא שמאמין שנעשו הדברים ההם על צד הכוונ' והיחוד מבורא העולם שכיון ויחד ברצונו כל גלגל וגלגל וכל ככב וכוכב על האופן שהוא עליו מהתנועות כפי הצדדין ומהמהירות והיחוד ורבוי התנועות והגלגלי' ורבוי הכוכבים והנחתם ותוארם כאשר ישר בעיני היוצר לעשות. ומפני שכתבתי שם כל זה באר הטיב לא ראיתי להביאו הנה יעויין משם ודי שנדע פה שהטענה זאת שעשה הרב היא חזקה ואמיתית לבאר ולהוכיח שהעולם נמשך מהאל יתעלה על צד הכוונה והרצון לא בדרך החיוב כדעת הפלוסוף וכבר הביא הר"לבג בספר מלחמותיו מ"ו פ"ח הטענה הזאת והרבה הבחינות והחקירות בעניני השמים כהנה וכה הנה והענין אחד. אבל כל זה איננו שוה לי להכריע בו דעת החדוש המוחלט אשר נאמינהו אנחנו בעלי התורה לפי שתכלית הטענה הזאת וכמה הוא לבאר שנמשך העולם מהאל יתעלה על צד הרצון והכוונה ולא על צד החיוב. אך אמנם לא יתחייב ממנה שיהי' חדוש העולם החלטי אחר האפס הגמור ושלא היה שם חומר קדום כדעת אפלטון וכבר כתב ה"ר חסדאי שהיתה הטענה הזאת הלקוחה מהחלוף הנמצאות בגרמיים השמימיים חלושה באמרו שלא ימנע בדברים המסכימים בגדר שיתחלפו במקרים מפני תכלית ידוע ושהסב' התכלתיית כבר יודה בה בעל דיננו בדברים הטבעיים ולזה הטענה הזאת תחייב במציאו' התכלית בגרמי' השמימיים אבל לא ימנע בהם המצאם על צד החיוב ממנו יתעלה עם התכלית ההוא וכדומה לזה כתב הנרבוני בפירושו לזה הפרק מהמורה ואם אי אפשר מבלי שיחייב ברצון רוצה הנה מה המונע שלא יהיה הרצון ההוא קדום ג"כ. וכבר ביארתי אני במאמר הנזכר שהרב המורה נשמר מהספק הזה, בדבריו ואין צורך להשיב הדברים ההם כאן אבל עם כל זה כיון שראית שטענת הרב לא תכריע חדוש העולם ההחלטי מלא דבר מבואר הוא שאינה מספקת ואין ראוי לקבלה במקום הזה והמין הב' מהטענה שעשה הרב המורה להכריח דעת החדוש הוא בפרק כ"ב מאותו חלק שני והוא בשלקח הקדמה אחת מקובלת לפלוסוף והיא שמהאחד הפשוט לא יתחייב אלא אחד פשוט וכאשר נאצלו השכלים דרך עלה ועלול חוייב באחרון שבהם האחדות והפשיטות ולא ישיגהו רבוי בשום צד אלא בבחינת חיוב המציאות ואיפשרותו. ומזה אצילות הגלגל ממנו שהוא גשם מורכב מחומר וצורה הוא מהנמנע היותו על צד החייוב לא נשאר א"כ שיהיה אלא על צד הרצון וכוונת מכוין והיות הדבר בכוונת מכוין ובלתי מחודש הוא מאמר סותר נפשו יתחייב מזה א"כ היות העולם בכללו ובחלקיו מקודשים מן האפס הגמור והזמן ג"כ מכלל הנבראים והטענה הזאת כמו שכתב הרב רבי חסדאי יש לערער עליה מאוד. לפי שהקדמה האומרת שמהאחד הפשוט לא תחייב אלא אחד פשוט אם היה שתחייב רצון רוצה גם היא עצמה תחייב שיהיה הרצון באחד פשוט שהרצון במורכב יראה שיהיה רצון מורכב למה שהרצון מתפשט בכל חלקי המורכב ולזה מה שיחוייב בו עם היותו מורכב למה שיתחייב ממנו אחדות בשלמות ההטבה והחנינ' מאתו ית' הנה יעבור. אבל ראוי ומחוייב שיתחייב ממנו ית' עם היותו לתכלית הפשיטות וכאשר היה זה כן הנה לא ישוער מה המונע שלא ימשך על צד החייוב האחדות הזה בשלמו' ההטבה. ואם אי אפשר מבלי שיחייב רצון רוצה מה המונע שלא יהיה רצון קדום ולא יתחייב א"כ מהטענה הזאת החדוש הזה וכל שכן חדוש הזמן שלא יתחייב ממנה בשום צד. הנה א"כ גם הטענו' שעשה הרב המורה להכריח דעת החדוש אינם מחוייבות לבאר החדוש האמיתי מלא דבר אשר נאמינהו אנחנו בעלי תורת משה והוא מה שרציתי לבאר בזה הפרק:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה