אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר התשיעי › פרק ג

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר התשיעי · פרק ג

פרק ב

בכללים ראוי שיוקדמו להבין דרכי מופתי המדברים.

הנה הרב המורה בסוף החלק הראשון כמו שזכרתי הבי' שבעה דרכי ממופתי המדברים אשר עשו לקיים דעת החדוש בפ"עג והקדים אליהם בפ"עב י"ב הקדמות כוללות שקבלו וכתב הרב שאין הכרחיות בקיום מה שירצו לקיימו וביאר שקרותן כפי העיון האמתי הפילוסופי וגם גנות המופתים אשר בנו עליהן. וראיתי אני להודיעך בזה דברים כאשר עם לבבי. האחד שי"ב ההקדמות שזכר הרב שקבלו המדברים אינן כלן צריכו' לא מתייבות בבנין מופתיהם אלה שעשו על החדוש. ואיני אומר שלא הודו המדברים בהקדמות ההן ולא קבלום אחרי שהרב מעיד עליו כי אפשר הוא שאנשים מהם להמשכם אחרי דעות הקדמונים בעלי אותם הדעות קבלו אותם אבל אומר ששבעה דרכי המופתים אשר עשו על החדוש לא נוסדו על הי"ב ההקדמות ההן כלן י אין דבר בהן יחייב העצם העדרי שהיא ההקדמה הראשונה ולא מציאות הריקות שהוא השנית ולא שהזמן מחובר מעתות שהיא השלישית וכן רוב השאר הן אמת שנוסדו המופתים ההם על ההקדמה העשירית שקרא הרב מההעברה ועל הי"א משקרו מה שאין תכלית לו. וגם שתי ההקדמות ההנה לא קבלו אותן המדברי' במופתיהם בדרך מגונה כי הם לא עשו ההעברה דמיונית שכל מדומה אפשר כמו שיחסה הרב אליהם אבל כפי האפשרות והמשפט השכלי וכן הב"בת לא חייבו המנעותו במה שבכח ובמה שבמקרה כי אם בסבות העצמיות וכמו שאבאר בביאור הדרכים ההם אמנם עשר ההקדמות הנשארו' כבר יעשו המדברים מופתיהם אלה בלתם. ויש לי על זה שתי ראיות האחת מדברי הגאון רב סעדיה שעשה המופתים האלה כלם או רובם כדרכי המדברי' והוא מבטל ענין העצם הפרדי והרקות וחבור הזמן מעתות ומקיים מציאות החמר והצורה כי הוא קבל ענין ההקדמות האלה כלן כפי דעת מופתיהם על פי דרכם וכן בעל ספר הכוזר בהיותו נמשך אחר דברי הפילוסופים בכל ההקדמות האלה לא נמנע מעשות הטענות על החדוש כמו שזכרם הרב כאן בשם המדברים והוא ממה שיוכיח שאין עשר הקדמות ההן הכרחיות בבנין המופתים אשר עשו כמו שאמרתי והראיה השנית מדברי הרב המורה עצמו שכתב באותו הפע"ג הנזכר וז"ל ודע כי כל מי שישתדל לקיים חדוש העולם או לבטל קדמותו באלו הדרכים הדברים אי אפשר לו מבלתי העזרו באחת משתי הקדמות אלה או שתיהן והיא ההקדמ' העשירית מההעברה המחשבו' עד שיקיים המיחד או ההקדמה הי"א והיא לשום שקר מה שאין תכלית לו על צד בא זה אחר סור זה וכו' הנה ביאר שעל שתי ההקדמות ההנה בנו המדברים מופתיהם ולא אמר כן על שאר הקדמות והוא ממה שיוכיח שעל שתי אלה יסדו מופתיהם לא על השאר זו היא ההודעה הראשונה ואמנם השנית היא ששבעת המופתים האלה שזכר הרב שעשו המדברים אינם בטלים בעצמם ומגונים וגלוי הבטול והדופי כמו שיראה בתחלת המחשבה שחשבו הרב וכמו שדמה הרלב"ג כי הנה יש בהם או ברובם הראות האמת והצדק כשיובן ענינם כפי כונתם האמתית עם היות שכאשר נעמיק העיון הדק בהם נדע ונכיר שמעדו רגליהם מן האמת אבל אינם מבואר הבטול כפי הנראה מפשוטי הדברים בתחלת הדעת וזו היא ההודעה השנית ואמנם השלישית היא שמלבד הדרך הראשון שזכר מהדברים הנה שאר הדרכים הששה שיחס אליהם כלם השתתפו בשני סוגים כי הנה שלשה מהם בנוים על שקרות מציאות מה שאין תכלית לו שהיא ההקדמה הי"א והם הדרך השני והד' והשביעי ששלשתם נשתמשו מזאת ההקדמה וישתתפו בה והיא יסודם והסוג השני הוא מהמופתים הבנויים על ההקדמה העשירית מהאפשרות וההעברה והם הדרך השלישי והחמישי והששי שיסוד שלשתם הוא זה הוא אשר דברתי אליכם שכל המופתים האלה מיוסדים על שתי ההקדמות ההן שלש הנה ושלש הנה ומפני זה הגאון רב סעדיה עשה מופת אחד כולל שלשת הדרכים המשותפים בבטול מה שאין תכלית לו ומופת אחד כולל שאר הדרכים המשותפים בהקדמת ההעברה. ואמנם מה ראה הרב לפרט אותם בדרכים ששה אחרי היותם נכללים בשני דרכים אחשוב שהיה זה לפי שמצ' לאחד מהמדברים דרך אחר ומצא בדברי מדבר אחד הדרך האחד המשותף לו וכן למדבר אחר דרך שלישי בנוי על אותה ההקדמה עצמה ולכן עם היות שלשת הדרכים משותפים בהקדמת המופת ויסודו זכר הרב כלם והבדיל זה מזה כפי הבדל המדברים והבדל בחינותיהם וכדי להוכיח שלשת ההודעות האלה אשר הצגתי לפניך פה ראוי לבאר דרכי המופתים ההמה ולא אשא פני הרב המורה במה שטען נגדם כי האמת יותר אהובה אצלי כמו שאמר ארסטו על אפלטון רבו אבל צדק צדק ארדוף בהבנת דרכיהם וכמו שהבינום האנשים האלה שלמים הם אתנו הגאון ובעל ספר הכוזר:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה