אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר השמיני › פרק ז

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר השמיני · פרק ז

פרק ו

בהתר ג' ספקות אחרים שהעיר הרב המורה מפאת הכתובים לבטל דעת הפסד העולם.

עוד אמר הרב שכבר יורה על נצחיות העולם מאמר שלמה והארץ לעולם עומדת ושלא נוכל לפרש זה על הזמן הנגזר על, הארץ כי הנה דוד אביו פירש ואמר יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד ואי אפש' לפר' עולם ועד על הזמן המוגבל כי אם על הנצחיות הנמשך תמיד לאין תכלית שאם לא כן מה יהיה ענין אמרו יי ימלוך לעולם ועד האם יהיה מלכותו זמני מוגבל ואמר הרב שכל מקו' שנאמר בו עד אם לפני מלת עולם באמרו עד עולם או אחרים כמו עולם ועד תמיד יורה על הנצחיו' הנמשך לאין סוף. ושלכן אמר דוד הללו את יי מן השמים וגו' ויעמידם לעד לעולם להורות שהם נצחיים.. ואני משיב שמלת עולם הוא מענין העלם והסתר ונקרא כללות המציאות עולם לפי שתוכו יתעלמו כל הדברים ובו יתכסו וחלקיו נעלמים בתכלית ההעלם וכמו שאחז"ל גם את העלם נתן בלבם העלם כתיב וגם בלשו' לאטין נקרא מונדו ויקרא ג"כ בשם צילו אם מונדו מלשון נקי ומיופה שכן בלשון יון קורין אותו קוסמו שענינו מפואר בכל מה שאפשר מהיפוי ואם צילו מלשון כסוי והעלם וכמו שכתב פליניאו בספר טבעי הדברים וכתבו המדקדקים אשר לנו שמזה הלשון נקרא הנער צעיר הימים עלם ועלמה מצד שענינם נעלם אם יהיה בעתיד חכם או סכל טוב או רע וגם שכפי הנהוג ועל הרוב העלם והעלמה מתעלמים ונחבאים בבית ולי נראה שהדבר בהפך ר"ל שלא נקרא העולם מלשון נעלם אבל שהמציאת בכללו נקרא עולם מלשון עלם שהנחתו הראשונה על צעיר הימים וענינו שהוא מחודש וצעיר הימים ואינו קדמון ואמנם הקב"ה מפני נצחיותו נקרא עתיק יומין הנה א"כ שם עולם הרצון בו מחודש אך אמנם יאמר שם עולם על כל זמן ארוך אם בכללות הנבראים כי לא ידון רוחי באדם לעולם לזרעך אחריך אחזת עולם חקת עולם אות היא לעולם שהענין בו ימי קיום והתמדת העולם הנמצא ופעמים יאמר בערך איש פרטי ואז יורה ענין עולם כל ימי חייו או ער סוף עולמו או עד גבול מפורסם באריכות כמו ועבדו לעולם אם שיפורש כפי פשוטו עד סוף עולמו וחייו ואם עד זמן היובל כמו שפירשוהו חז"ל וכן בשמואל וישב שם עד עולם שפירושו כל ימי חיותו וקיומו שהוא עולמו וכאשר יסמך מלת עולם מלת עד לפניו כמו לא יבא להם בקהל יי' עד עולם לדוד ולזרעו עד עולם לא יורה יותר נצחיות ממה שתורה מלת עולם לבדה כי הנה מלת עד לא תורה כי אם על ההגבלה יהיה אמרו עד עולם כאלו אמר עד סוף קיום העולם וכן כשתהיה מלת עד אחרי מלת עולם כמו בל תמוט עולם ועד כסאך אלקים עולם ועד אם אמר שם כסא על השמים הנה מלת עד היא ג"כ מלשון הגבלה כאלו אמר מעולם ועד סופו כי באמרו ועד ירמוז לגבול הסוף והתכלית והוא מאמר קצר והכונה בו מבוארת שעד עולם הוא עד סוף העולם ובאמרו לעולם הוא העולם הזה ועד עולם אפר שיבא אחריו וכן הוא אומר ויעמידם לעד לעולם שביאר הכתוב כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד וביאר מיד מהו הנרצה במלת לעד באמרו לעולם ר"ל שיעמדו השמים כל הימים שיתקיים העולם בכללו והעד על אמתת הפירוש סיפ' דקרא שאמר מיד סק נתן ולא יעבור כי החק אשר נתן בענין השמים והנבדלים המניעים אותם הוא הזמן הגזור לפניו יתברך שיתקיימו ויתמידו ולא יעבור בשום צד מאותו חק כי הנה בהניעו יבטל הכל. ואמנם יי' ימלוך לעולם ועד הוא ג"כ מזה המין לפי שמלכותו הוא בערך העולם בהגעתו והשגחתו כמו שאמר ומלכותו בכל משלה שאין ספק שתתמיד המלכות וההנעה וההשגחה כל הימים שיתמיד המתנועע הראשון והעולם הנה א"כ מלת עד קודם מלת עולם ולאחר מלת עולם לא תורה על הנצחיות כמו שאמר הרב והעד על זה מה שאמר בשמואל וישב שם עד עולם כי מבואר הוא שלא נאמר על הנצחיות וההתמדה הבב"ת ולכן אמר הכתוב ומעולם ועד עולם אתה אל ודוד אמר וחסד יי' מעולם ועד עולם ר"ל שאלקותו ית' וחסדו יהיה מהעולם הזה ועד העולם האחר שיבא אחריו וכן לאין סוף ואולי כיון באמרו חסד יי' מעולם ועד עולם שהיה מחסדו והטבתו בריאת העולמות זה אחר זה וכן ברוך יי' אלקים אלקי ישראל מן העולם ועד העולם ר"ל מעולם, אחד ועד עולם אחר הבא אחריו מאותו התמידות החוזר חלילה ומזה הצד נקרא יתברך נוד עולמים כי ענינו צייר כמו שדרשו חז"ל כאלו אמר הוא הבורא עולמים תמיד בזה אחר זה והוא ג"כ מאמר דוד מלכותך מלכות כל עולמים ר"ל שהוא ית' מלך ומולך וימלוך בכל העולמים שעשה ויעשה אחר זה וגם שלמה אמר מסכים לזה ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים וגו' וכמו שביארתי למעלה וכל מלת עולם ועולמים ומלת עד שתמצא בכתוב תנהגהו כפי הדרך הזה לא שיורה על נצחיות זמן בב"ת כמו שחשב הרב כבודו במקומו מונח הנה א"כ מאמר דוד יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד שהביא הרב לראיה ענינו כל ימי קיום העולם לא זולת זה ומזה תדע שאין בלשוננו לשון מורה התמידו' לאין תכלית והנה ישעיהו הפליג בספרו חורבן אדום לעתיד בארבע גזרות להורות על הזמן הארוך שיתמי' חורבנה באמרו לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה משנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה ועם כל זה אין דבר מאלה מורה על הנצחיות הבב"ת בזמן כי אם שיתמיד חורבנה עד סוף העולם עוד עשה הרב ספק אחר ממה שאמר ירמיהו כה אמר יי' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה אם ימושו החקים האלה מלפני גם זרע ישראל ישבותו מהיות גוים וזה מורה על נצחיות העולם והאומה אבל תשובת זה מבוארת עם פי' הכתוב על אמתתו כי הוא באמת מורה על הפסד העולם לא על נצחיותו וזה ענין הכתוב ופירושו הוא זרע ישראל יהיה מתמיד וקיים כירח יכון עולם וכמ"ש ישעיה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם יי' כן יעמוד זרעכם ושמכם והודיע השם לירמיהו שישראל יהיו קיימים כל עוד שיתקיימו השמש והירח והכוכבים שנמשלו אליהם אבל אם ימושו החקים האלה השמימיי' מלפניו ית' והוא בהגיע עת הפסד העולם וכלותו הנה אז גם זרע ישראל ישבותו מהיות גוי כי דיו לעבד להיות כרבו ודי לישראל שיהיה כצבא השמים. עוד כתב הרב שיורה על נצחיות העולם מאמר שלמה ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי אין בו מותר ודבר בטל יתחייב שיהיה תמידי ונצחי והיא הטענה אשר זכרתי למעלה שעשה הרלב"ג מהיות מציאות העולם טוב והפסדו רע שאין ראוי ליחסו אליו יתברך כי מכאן לקחה וכבר השיבותי עליה כפי העיון שלא יהיה נפסד העולם להיותו בלתי שלם כי אם להיות ההפסד בו הכרחי מטבע הגשמי והנברא וגם לתכלית אחר נכבד מאד לשלמות הנבראים כמו שביארתי ואמנם הכתו' הזה שהבי' הרב לראי' מלבד שאין בו טענה כי אמרו הוא יהיה לעולם לא יורה על הנצחיות הנה אומר עוד שהוא מורה על הפסד העולם ממה שאמר מיד אחריו מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלקים יבקש את נרדף כי זה מורה בריאת עולמות זה אחר זה באופן שוה ומתדמה ולכן מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה מעולם אחר והאלקים יבקש את נרדף שהוא העולם הנפסד והכלה אשר רדפו ההעדר להכרח גשמותו ואח"כ האל יבקש להשיבו למציאות הנה התבאר שאין בכל טענות הרב מה שיחייב הנצחיות:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה