אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר השלישי › פרק ט

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר השלישי · פרק ט

פרק ח

במה שיקשה על השרש השני מפנת החדוש מדברי חז"ל.

וכבר יראה ממאמרי חז"ל שלא נתחדש העולם מלא דבר אבל שהתהוה מחמר קדום כדעת אפלטון אמרו בפרקי רבי אליעזר שמים מאיזה מקום נבראו מאור לבושו של הקב"ה לקח ופירש כשלמה והיו נמתחי' והולכים עד שאמר די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נעשו שמים שנא' עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה הארץ מאיזה מקום נבראת משלג שתחת כסא הכבוד לקח וזרק על המים ונעשה עפר ארץ שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ ע"כ וכבר תמה הרב המורה מזה המאמר וכתב בפ"כו ח"ב וז"ל ואני תמה זה החכם מה האמין כי הוא מן השקר שימצא דבר לא מדבר ואי אפשר מבלי חמר התהוה ממנו מה שהתהוה ולזה בקש לשמים ולארץ מהיכן נבראו ואיזה דבר הגיע מזה, המענה יתחייב שיאמר לו ואור לבושו מהיכן נברא ושלג שתחת כסא הכבוד מהיכן נברא וכסא הכבוד עצמו מהיכן נברא ואם ירצה באור לבושו דבר בלתי נברא וכן כסא הכבוד בלתי נברא יהיה זה רחוק מאד וגם מורה בקדמות העולם אלא שהוא כפי דעת אפלטון אמנם היות כסא הכבוד מן הנבראים החכמים כתבו בזה אבל על פנים זרים אמרו שהו' נבר' קודם העולם אמנם כתובי הספורים לא זכרו בו בריאה כלל בלתי מאמר דוד ע"ה יי' בשמים הכין כסאו והוא מאמר יסבול הפי' מאד אמנם הנצחות בו הנה כתוב אתה יי לעולם תשב כסאך לדור ודור ואם היה רבי אליעזר מאמין קדמות הכסא יהיה אם כן תאר לשם לא גוף נברא ואיך אפשר שיתהוה דבר מתאר ויותר נפלא מזה מאמרו אור לבושו סוף דבר הוא מחמר יבלבל כל בעל הדת היודע אמונתו מאד ולא התבאר לי פי' מספיק ואמנם זכרתיו לך שלא תטעה בזה אלא שע"פכ הועילנו בו תועלת גדולה שהוא ביאר שחומר השמים בלתי חומר הארץ עכ"ל והנה מפרשי ספר המורה כלם נמנו וגמרו שדברי הרב בזה הפרק בכסא הכבוד היו על השמים שנקראו כסא כמו שנאמר השמים כסאי ועם זה אמרו שדברי הפרק מבוארים הם ואין הדבר כן אצלי שאם כן ראיתי להקשו' בדברי הרב כפי פירושם ראשונה איך יאמר הרב שאולי חשב רבי אליעזר שהיה כסא הכבוד בלתי נברא כי הנה הוא אמר בתחלת מאמרו שמים מאי זה מקום נבראו אם כבר עשה מוכח שנבראו השמים איך יוכל לחשוב שכסא הכבוד אשר הוא השמים הוא בלתי נברא ושנית איך יאמר הרב שבריאת כסא הכבוד לא נזכרה בכתובים ושהחכמים אמרו שהוא מהנבראים אבל על פני' זרים שאמרו שנברא קודם העולם כי בהיות הכסא לדעתו הוא השמים כבר נזכרה בריאתם בכתובים מבלי זרות באמרו בראשית ברא אלקים את השמים ושלישית באמרו אמנם הנצחות בו הנה כתוב אתה יי לעולם תשב כסאך לדור ודור והוא כי איך יפרש הרב הכתוב הזה על השמי' בהיות שבפ"כט חלק אחד בשתוף שם כסא פירשו על גדולת האל ועצמותו שאין ראוי שידמוהו דבר יוצא מעצמו ולא נברא מנבראיו וכבר הרגיש האפדי בספק הזה בלבד והשיב עליו שהוא נוהג הסבה השביעית מסבות הסתירה. ונראה שכיון בדבריו אלה אל הדופי והכפירה. לומר שמה שביאר בפ"ט ח"א היה להעלים הדברים ולשכך את האזן. ושמה שזכר בזה הפרק שהוא מנצחיות השמים שהם הכסא לדעתו. היה אמתת כונת הרב. ר"ל שהיו השמים קדמונים כפי הנראה מפשוטי דברי רבי אליעזר. ורביעית למה זכר הרב כי ענין הנצחות ואין דרושינו כ"א בבריאה ל בנצחות יי' וחמישית באמרו ואם היה רבי אליעזר מאמין קדמות הכסא יהיה אם כן תאר לשם לא גוף נברא והוא שמי הגיד זה לרב ואולי שהיה מאמין רבי אליעזר קדמות השמים שהוא הכסא כפי הנראה מדבריו וכפי מה שהבין ממנו הנרבוני ושאר מפרשי ספרו. ואם לא היה כן מהו הבלבול והזרות שמצ' הרב באמרו. גם שאולי יהיה כסא כבוד תאר למלאכים הרוחניים לא לאלוק יתברך ולא יתחייב אז ספקו איך יתהוה הדבר מהתאר וששית באמרו ואיך אפשר שיתהוה דבר מתאר דבר ויותר נפלא מאמרו אור לבושו כי הנה עשה הרב בזה שתי קושיות. וכפי הנראה אינם כי אם אחת כי מאמר אור לבושו הוא עצמו התאר ואין בו פלא אחר כי אם איך יתהוה הדבר מהתאר. ושביעית ואמנם זכרתיו לך שלא תטעה בזה. והוא כי איך הצילנו הרב מהטעות במה שזכר המאמר הזה כיון שלא פירשו אדרבה שהיה יותר טוב לשתוק ממנו ויאמ' לא אזכרהו ולא אדבר בשמו כדי שלא לבלבל המאמינים. ושמינית מה הוא התועלת הגדולה שהועילנו בביאור שחומר השמים בלתי חומר הארץ. כי אם היו קדמונים מה יוסיף ומה יתן שיהיה הקדום אחד או שתים והנני מפרש דברי הרב עם בורי' ומתיר הקושיות אשר הערותי בפרק הזה אח"ז אשוב לבאר מאמ' השלם רבי אליעזר כפי העיון הטוב ואומר.

שהנראה לי כפי דברי הרב וכונתו הוא שהוא הביא מאמר ר' אליעזר כדי שלא נשתבש לחשוב שהיה דעתו כדעת אפלטון בחדוש העולם מחמר קדום. והוכיח מכח דבריו והקדמותיו שהשמים והארץ היו מחודשים ולא מדבר כמו שחשב אפלטון ולזה אמר שאי אפשר לומר שהיה דעת ר' אליעזר שלא התהוה דבר מלא דבר ושלכן בקש חמר שנתהוו ממנו השמים והארץ כי אם היתה זאת כונתו בשאלה לא היתה התשובה מספקת לפי שכבר ישאר עליו המענה מאור לבושו ובשלג ובכסא הכבו' אשר עליו מאי זה דבר נבראו כי הנה תתחייב השאלה בהם כמו שהתחייבה בשמים ובארץ. ואם נאמר שהיה דעתו שאור לבושו וכסא הכבוד והוא הדין לשלג אשר תחתיו היו בלתי נבראים ולכן לא שאל עליהם מהיכן נבראו יקשה זה משני צדדין. האחד שיהיו שם קדומים רבים ר"ל האל ית' ואור לבושו וכסא הכבוד שהוא דבר זולת האור בהכרח כיון שקרא האחד בשם כסא. והאחד בשם אור. והיה האחד חמר העליוני' ר"ל אור לבושו והאחר חמר התחתונים שהוא השלג שתחת כסא הכבוד ולא היה א"כ לעולם התחל' אחת כי אם התחלות רבות והוא מגונה מאד. ועל זה כיון השני מהקושי הוא שיהיה לפי זה רבי אליעזר מודה בקדמות העולם כיון שיודה בקדמות אור הלבוש וכסא הכבוד והשלג אשר תחתיו. והיה זה בלתי אפשר לחשבו על רבי אליעזר לפי שהוא עצמו אמר בזה הפרק עצמו סמוך לזה המאמר עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו בלבד ועלה במחשבתו לברא את העולם ואיך אם כן יהיו דבריו סותרין זה את זה גם שרבי אליעזר עצמו באותו פרק כתב שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הן תורה וגיהנם וג"ע וכסא הכבוד הוא מן הנבראים אי אפש' א"כ לומר שהיה הוא מודה בקדמותו. ולזה הצד השני מהקושי כיון הרב באמרו אמנם היות כסא הכבוד מן הנבראים החכמים כתבו בזה וכו' שרמז בזה לרבי אליעזר עצמו וג"כ לחכמים אחרים שזכרוהו בגמ' ובב"ר. ומזה תדע שקרות דעת המפרשים שאמרו שקרא הרב כאן כסא הכבוד לשמים כי הוא שקר מבואר בלי ספק אבל יהיה לדעתו כסא הכבוד שם נאמר על השכלים הנבדלים והוא עולם השכל שזכרתי בפרק שלמעלה שהיו ג"כ נבראים והראיה המוכחת שעל זה ישאל הרב כסא הכבוד לא על השמים הוא מה שכתב בפרק שאחר זה שאמר שלא אמר מעולם נבי' ולא הכתי' כי כסא הכבוד יפסד ואם היה כסא הכבוד הוא השמים הרי כתוב מלא הוא לפנים הארץ יסדת ומעשי ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמוד וכלם כבגד יבלו. הנה אם כן בהכרח ראוי לפרש כסא הכבוד על עולם השכלים הנבדלים לא על השמים ואין זרות באמרם זכרונם לברכה שנברא הכסא קודם שנברא העולם כי אין הקדימה ההיא זמנית כ"א קדימת מעלה וטבע וכאלו הם מבחר יצורי עולם ותכלית הכל ויורה על זה שאר הדברים אשר זכרו עמו גיהנם וג"ע וב"ה ושמו של משיח שמבואר נגלה הוא שקדימת' היא כפי המעלה והתכלית. לא מזמן וגם בזה היה מהזרות אצל הרב שנאמר שיהיה בית המקדש ושמו של משיח ומקומות השכר והעונש לאנשים תכלית העולם כלו וקודמים במעלה לגרמים השמימיים וכמו שכתב דומה לזה הראב"ע. הנה אם כן כסא הכבוד שזכר הרב כאן לא כיון בו לשמים כי אם אל העולם השכלי הנבדל ועליו נאמר אמנם כתובי הספורים לא זכרו בו בריאה לפי שבספור מעשה בראשית לא נזכרה בפירוש בריאת המלאכים כמו שזכרתי בפרק שלפני זה ומה טוב אמרו בלתי מאמר דוד י"י בשמים הכין כסאו והוא המוכיח והמעיד באמת שלא קרא הרב כאן כסא הכבוד לשמים. כי הנה הכתוב אומר בשמים הכין כסאו. מכלל שהכסא הוא זולת השמים והשמים זולת הכסא והכתוב הזה אפשר לפרשו על השכלי' הנבדלים מניעי השמים ואמר שיי' בשמי' שהם הגרמים העליונים הכין כסאו שהם הנבדלים לשיהיו מניעים אותם ואפשר לפרש הכסא הזה על האל ית' גדולתו ועצמותו שבתנועת השמים יוכר ויודע ויתפרס' כבודו גדולתו ועצמותו כמו שאמר השמים מספרים כבוד אל וזהו שאמר הרב והוא מאמר יסבול הפי' מאד שאין הפי' בלבד במלת הכין כמו שחשב הנרבוני כי אם במלת כסאו שאפשר שיפורש על הנבדלים המניעים ואפשר שיפור' על גדולתו ועצמותו ית' ועם זה תשוב לשתי הקושיות הראשונות שהעירתי בדברי הרב לפי שלא קרא כסא הכבוד לשמים ולא כיון אליו ולא עלה על לבו כי אם למלאכים. וידעת עם זה שכם היות שהשמים יקראו פעמים בכתוב בשם כסא הנה לא קראם הכתוב ולא חז"ל בשום מקום כסא הכבוד כי הוא תמיד שם נאמר אם על הש"י גדולתו ועצמותו ואם על מחנה שכינתו המלאכים הרוחניים וכבר בא גם זה בפ"ג מאותם פרקי רבי אליעזר בזכרו ארבע מחנות המלאכים הסובבים את כסא הכבוד. ומסכים לזה תראה בפכ"ז ח"א בשתוף שם רגל שכתב הרב המורה שלא תרגם אנקלוס ותחת רגליו ותחות כרסי יקריה אלא להרחיק ההגשמה וז"ל שם שהוא לא אמר ותחות כרסיה שאם היה מיחס לו הכסא על הענין המובן תחלה היה מתחייב היותו נסמך אל גשם ויתחיי' הנשמו' ויחס הכסא ליקרא כלומר לשכינה אשר הוא אור נברא וכן אמר בתרגום כי יד על כס יה דשכינתיה על כורסי יקריה ע"כ. ואין דרך לפרש דברי הרב אלה. אלא שאמר שהיה לאנקלוס לומר ותחות כרסיה כעובד אבן טבא לפי שתחת הגלגל הנקרא כסאו שתרגו' כרסיה. היה החמר הראשון שהמשיל לדעתו בלבנת הספיר. ואמר הרב שכיון ששם כורסיה או כסא בלבד נאמר על השמים לא היה לאונקלוס לומר כורסי יקריה כי השמים לא יקראו כסא הכבוד כמו שזכרתי כי אם כסא לבד. אבל שתרגומו כן להרחיק ההגשמה אשר היא היותו ית' מניע הגלגל הגשמי מבלי אמצעי ולכן יחס הכסא ליקרא שהיא השכינה אור נברא ולא אמר הרב באותו מקום שכינה ואור נברא על הכסא שהוא הגלגל כי אם על הנבדלים המניעים אותו והביא ראיה ממה שתרגם ג"כ כי יד על כס יה דשכנתיה על כורסי יקריה כי שם אמר גם כן שכינתיה על הנבדלים המניעים וקרא הגלגל כורסי יקריה מפני שהוא מתנועע מהם וכבר בארתי אני במאמר שמים חדשים ענין השכינה והיקרא שבא בדברי אנקלוס ובדברי הרב גם כן ובארתי שפעמים יראה מדברי הרב היות דעתו שהסבה הראשונה מניע הגלגל העליון. והיה זה כשהוא יספר דעתו כפי התורה. ופעמים יראה מדבריו שאינו כן ושהעלול הראשון הוא המניע הראשון והיה זה אצל זכרון דעות הפילוסופים שקדמוהו או כזכרון דעת אנקלוס שיראה גם כן נוטה לזה והיוצא לנו מזה כלו שלא יאמר בשום צד על השמים כסא הכבוד כי אם כסא בלבד. אמנם כסא הכבוד לא אמרוהו החכמים כי אם על מחנה המלאכים הרוחניים שהכבוד הוא מעולם להיותם נבדלים מחמר. וגם יאמר כסא וכסא הכבוד על עצמותו ית' וכמו שביאר בפ"ט ח"א על כי יד על כס יק שהוא תאר עצמותו וגדולתו. שאינו דבר יוצא מעצמו ולא נברא מנבראיו ועל זה הדרך אמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. ואמר הרב עוד אמנם הננחות בו הנה כתוב אתה יי לעולם תשב כסאך לדור ודור ולא אמר הרב זה על השמים כי אם על כסא הכבוד יהיה מה שיהיה אם מחנה המלאכים הנבדלים. או גדולת הש"י ועצמותו. ולכן אין סתירה מכאן לאותו פרק והותרה הקושיא השלישית ולפי שהיה אפשר לפרש כסא הכבוד אם על גדולת הש"י ועצמותו. ואם על השכלי' הנבדלי' ואם על השמים מהצד שנקראו כסא בלבד. ואם על בית המקדש שנקרא כסא כבוד מפני השכינה שהיתה בו לכן אמר הרב שיתחייב שנאמר שאם היה רבי אליעזר מאמין קדמות כסא הכבוד שיהיה בהכרח תאר לשם יתברך בורא הכל לא לשום נברא אפילו מהנבדלים וכ"ש שלא יהיה גוף נברא בשמים כי כיון שאין בנמצא כי אם ד' מדרגו' שהם העול' השפ' והעול' השמימיי והעול השכלי הסבה ראשונ' ית' והי' שם הכס' נאמר בכל אחד מהם וידענו שעם היות שהנקרא המקדש כסא הכבוד הנה הוא נבר' בכלל הארץ שאמר רבי אליעזר הארץ מאי זה מקום נבראת וכן העולם השמימיי שנקרא כסא הוא מורה שהיה נברא כמו שאמר שמים מהיכן נבראו וכן עולם השכלים הנבדלים שהם נבראים כמו שאמרו החכמים ורבי אליעזר עצמו בכסא הכבוד לא נשאר אם כן נמצא שיאמר עליו כסא הכבוד שיהיה בלתי נברא כי אם הסבה הראשונה ית'. ולכן אמר הרב שאם יאפין רבי אליעזר קדמות הכסא יהיה תואר לשם בלי ספק והנה לא הכריע הרב זה באור לבושו ולא בשלג לפי שחשב שאור לבושו הוא תאר לשם כמ"ש יי' מלך גאות לבש והשלג כיון שאמר שהיא תחת כסא הכבוד הנה אם כן כסא קודם אליו והשלג מאוחר ממנו והוא א"כ נברא הנה התבאר מזה שבצדק ומשפט אמר הרב שאם היה רבי אליעזר מאמין קדמות הכסא יהיה תאר לשם ואמר שגם שיפורש כסא הכבוד על תאר השם עדיין ישאר ספק איך אפשר שיתהוה הדבר מתאר. ונתחייב הספק הזה על הרב לפי שחשב שהיה שואל רבי אליעזר על הסבה החמרית שממנה נתהוה השמים ולכן הוקשה לו איך יתהוה הדבר המוגשם מתאר ושיהיה התאר חמר למתהוה ואמר שהיה יותר נפלא ונעלם מאמרו אור לבושו, כי האור הוא מקרה בלבוש והלבוש זולת הלובש וחיצוני לו ואיך יאות זה על. כל בעל דת היודע אמונתו מאד ר"ל שהאפיקורו' והבלתי מאמין בחדוש העולם לא יבלבלהו המאמר הזה. אבל יקחהו ראיה להפסד דעתו. אמנם היודע אמונתו משיג ומצייר אותה כלומר המאמין שהעולם נברא לא מדבר אלא אחר ההעדר המוחלט ברצון הבורא יתברך שהוא עצמותו יבלבלהו מאד המאמר ההוא שיתהוה העולם מתאר הוא כאלו הוא חמר שממנו נעשה והותרו הספקות הה' והו'. ואמר הרב שלא התבאר לו בו פי' מספיק. אבל שהביאו הנה כדי שלא יטעה בו המעיין כלומר שלא יטעה בחשבו שהיה ר' אליעזר מאמין בקדמות השמים כמו שחשב ממנו הנרבוני כי הנה כבר ביאר הרב שא"א לפרש זה על דברי ר' אליעזר אלא שהיה כסא הכבוד שאמר תאר לשם ואמנם התועלת שמצא הרב בדברי רבי אליעזר שהיו החומרים שנים הוא כמו שכבר ביארתי בפרקים שעברו להוכיח ממנו שלא היה דעת רבי אליעזר כדעת אפלטון כי הוא יאמר שהיה חומר אחד לעליוני' ולתחתוני' ורבי אליעזר אומר שהם חומרים מחולפים וא"כ אינם מסכימים בדעת אחד והותרו הספקות הז' והח' האחרונים.

הנה בארתי הפרק הזה והותרו כפי מה שאמרתי כל הספקות אשר העירותי עליו. והנה התעסקתי בביאורו להצילו מפי אריות החושבים עליו מחשבות און וחי האמת הרב לא כן יחשוב ולבבו לא כן ידמה כי אם לקיים פנת החדוש המוחלט כפי מה שלמדתנו התורה בלי ספק. האמנם מה היתה כונת רבי אלעזר באותו מאמר הנה אבארהו בפרק שאחר זה ואורך שדברי ר' אליעזר כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה