אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר השלישי › פרק ח

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר השלישי · פרק ח

פרק ז

בזכרון הדרך הז' והוא בהמשך אחרי פשט הכתובים.

וענינו אצלי שהתורה ספרה ענין הבריאה כלל ופרט כי בראשונה אמר דרך כלל בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ שבהתחלת העולם במלאכת ששת ימי' ברא אלקים את השמים והם העליונים כלם ואת הארץ שהם השפלים כלם פשוטים ומורכבים. וכן אמר ביום עשות יי' ארץ ושמים עושה שמים וארץ שהם שמות כוללים לכל הגשמים עליונים ותחתונים. וזהו הכלל ואחר זה התחיל לפרט והארץ היתה תהו ובהו. והתבונן שבאותו הפסוק הראשון בטל הכתוב ג' טענות שהיו בין הקדמונים. ומהם היו אומרים שהיו שני אלוהות וכנגד זה אמר ברא אלקים שברא לשון יחיד. ומהם היו אומרי' שהתחתונים נבראו מכת העליונים וכנגד' אמר את השמי' ואת הארץ ר"ל כי כמו שברא אלקים את השמים מבלי אמצעי כן באותו אופן עצמו ברא את הארץ בלי אמצעי והתחיל פרטיות הבריאה באמרו והארץ היתה תהו ובהו כי מפני שזכר בכללות שמים וארץ התחיל לבאר מאן דסמיך ליה שהוא הארץ. וראוי שתדע שתהו ובהו אמר על החמר והצורה כמו שפרשו הרמב"ן לפי שהחמר הוא דבר נעלם בלתי מוחש כתהו והוא שם מורה על השממון ועל תהום הים שהוא הדבר הבלתי נראה ובוהו הוא שם נאמר על הצורה אשר בה יתעצם הדבר והיה מה שהוא וכאלו הוא שני תיבות ר"ל בו הוא לא כמו שפירשו הרלב"ג בהפך זה תהו על הצורה ובהועל החמר. והנה הכתוב שהביא לראיה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו הוא העד בדבר הזה כי הקו להיותו דבר בלתי נמצא בעצמו והוא רושם או דבר דמיוני קראו תהו וכבר זכר הפלוסוף שהנקרא תהו ובהו בשטח מהשטח בגשם מציאותם והגשם הוא בפעל. אמנם האבנים שהם עיקר הבנין קראם בהו. ולכן חז"ל באמרם שיחזור העולם לתהו ובהו ענינו שיבדיל הפשוטים וישאר החמר תהו בפני עצמו והצורה שהיא הבהו נבדלת ומופשטת מאותו חמר. ולזה גם כן כיונו חז"ל באמרם תהו זה קו ירוק שמקיף את כל העולם שממנו יוצא חשך כי זה באמת על החמר נאמר הוא מקור החשך ולחסרון מציאותו קראו קו לא גשם גמור וקראו ירוק להגיד לנו שאינו לבן ולא שחור כי אין לך צורה קיימת אבל יש בו הלובן והשחרירות וכאלו התקבצו באותו נושא צורות נערמות וכן הוא החמר הראשון ולפי שההפסד וההעדר בדברים מגיע מצדו לכן אמר שממנו יוצא חשך. אמנם בהו להיותו מורה על הצורות היו הצורות רבות ביסודות לכן אמרו בלשון רבים אלו אבני' מפולמות ואין פי' מפולמות נעלמות מגזרת פלמוני כמו שפי' הרלב"ג אבל ענינו אבנים גדולות אבנים חזקות ובריאות שהוא כנוי לצורות וכן הוא בריש גמרא דפ' אין צדין שהביא דגי' מפולמים ובפ' איזהו מקומן מביא חלוקי אבנים מפולמות גדולות וקטנות ופי' כלם הערוך בריאים וחזקים. הנה אם כן מפולמות הוא שם לחוזק וליופי לו להעלם כמו שחשב ולפי שהצורות חלות על החמר אמרו המשוקעות בתהום כי הצורה נשוא' בחמר לא החמר בצורה וכן אמר הכתוב והארץ היתה תהו ובהו שזכר ראשונה התהו שהוא הנושא ואחר כך הצורה שהיא הנשוא. ואמרו שמהם יוצאים מים לפי שמחבור הצורה על החמר יתילדו המים הנמצאים וזהו המאמר השלם כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כי קרא אבני' לצורות הנכבדות לא לחמר. ויהיה לפי זה ענין הכתוב שלפי שאמר שברא אלקים את השמים ואת הארץ בא לבאר מה הבריאה אשר עשה בהם. האם ברא בלבד צורותיהם והחמר היה קדום כדברי אפלטון או אם ברא הכל ר"ל החמר והצורה ובא לבאר עוד האם נבראו השמים עם כוכביהם בשלמותם או לא. לכן עשה בזה שני הודעות בראשונה אמר והארץ היתה ר"ל הויתה ובריאתה היה התהו והבהו כלומר החמר והצורה. וחזר לדבר בשנית מבריאת העליונים באמרו וחשך על פני תהום כאלו תאמר תדע לך שגם השמים לא נבראו עם המאורות כי כבר היו השמים נבראים ולא היה בהם אור אבל היה החשך שהוא העדר האור פני תהום שהוא התהו שזכר כי תהו ותהום ענינם אחד. והענין בזה שנבראו השמים מבלי מאורו' והארץ החמר והצור' מבלי הבדל היסודו' והדברים. האמנם רוח אלקים היתה מרחפת על פני המים ולא אמר זה על יסוד האויר כמו שחשב הרב המורה כי למה יקרא האויר רוח אלקים ולא ייחס שאר היסודות גם כן לאלקים אף התורה לא. זכרה דבר מהאויר ואף בבריאת העופות שהיה ראוי לזכרו ואיך אם כן יפורש עליו ורוח אלקים אבל באמת רוח אלקים אמר על השכלים הנבדלים שהם מלאכים רוחניים וכמ"ש עליו איוב ורוח על פני יחלוף וגו' יעמוד ולא אכיר מראהו ויחסו אל האלקים להיותו במדרגה הראשונה מהיושבים ראשונה במלכות עלאה ולפי שהם במצות בוראם היו פועלים בהבדלות ושלמות המים העליונים והמים התחתונים לכן אמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים כנשר שעל גוזליו ירחף להעירם ולהניעם ואחרי שספרה תורה איך היו השמים מבלי מאורות ואיך היו הדברים השפלי' בתחלת הבריאה מעורבבים ביארה שהאל יתברך תקן הכל כי הנה לענין החשך שהיה מכסה ארץ אמר יהי אור ויהי אור והוא כפי הפי' הזה אור מוחש מאיר על הארץ בעוד שלא היו מאורות כדברי המפרשים וביום השני הבדיל עניני השפלים בבריאת הרקיע והבדלתם מהעליוני' ובשלישי נגלית היבשה וכן בשאר הימים נזכרו גם כן פרטיות הבריאה איש על דגלו הנה א"כ מציאות המלאכים בא במעשה בראשית באמרו ורוח אלקים מרחפת כסא הכבוד עומד ומרחף על המים ברוח פיו של הקב"ה ובמאמרו כיונה המרחפת על הקן וכמו שכתב רש"י הלא כתבתי לך שבעה דרכים מהתר הספק אשר העירותי בענין המלאכי' במעשה בראשית והוא מה שרציתי לבאר בזה ואמנם אופן בריאתם ואם היתה מהעדר או אחר ההעדר כמו שנאמין בבריאת הגשמים או איך היתה הנה יתבאר לך אחר זה בג"ה:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה