אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר העשירי › פרק יג

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר העשירי · פרק יג

פרק יב

ראיתי מפני שלמו' המלאכ' לבאר כאן הנסים והנפלאות שמעידים כתבי הקדש שנעשו אחרי בריאת העולם וישובו בימי הנביאים שרוח יי' דבר בם ואין ספק כמו שכתב הרמב"ן שכל עניני התורה הם נסים נסתרים כי בהיות עניני האומה מסודרים כפי ההשגחה האלדי' יתחייב שיהיו הצלחותיהם וטובותיהם ורעותיהם כלם בדרך נס כפי הרצון וההשגח' לא בדרך טבע האמנם במקום הזה לא אעשה זכרון אלא מהנסי' שהעידו פשוטי הכתובים עליהם וגם זה לא מרבוי ההצלחות והקניני' שהיו לאבו' הקדושים והמלכים ולא בנצחון שקנו במלחמו' והגבורות והתשועו' שעשו אנשים מיוחדים כאברהם במלחמת המלכים ובני יעקב באנשי שכם ומשה בהריגת המצרי ומלחמת עמלק ומדין ונצחון סיחון ועוג ומלחמו' יהושע והשופטי' וגבורו' שמשון ויונתן ונושא כליו וזולתם פן יאמר אומר שהם היו גבורות טבעיות לא נפלאות ולא גם כן ממראות הנבואה והגדת העתידות כי עם היות כל זה כפי האמת מכת הנפלאות אינם מהבחינ' הזאת אשר אני בה כ"א מהנסי' שנעשו על ידי הנביאים ובימיהם כדברים היוצאים מהמנהג הטבעי אשר הכתוב מעיד ומבאר שהם פליאות ודברים נסיים. ואחרי זכרונם אודיעך הלמודים המועילים שנלמוד מהם ומה שראיתי אני בזה אחרי החפוש הטיב בכל כתבי הקדש תורה נביאים כתובים הוא מה שנא' פה.

נח, נעשו בזמנו ועל ידו ד' נסים הא' הוא המבול שהביא הב"ה על הארץ וימח את כל היקום והב' הצל' נח ובניו ואשתו ונשי בניו וכל אש' אתו בתבה בחמלת יי' עליו ונס שנים שנים באו אל. נח אל התיבה שהב"ח באו בעצמם באותו מספר מורגל להכנס בתיבה ונס הקשת שנעשה על ידו וכבר ביארתי במקומו שהיה נס בעצמות העננים.

אברהם, נעשו על ידו ובזמנו ה' נסים נס וינגע יי את פרעה ואת ביתו על דבר שרי ונס הפיכת סדום ובנותיה נאמר לו. ונס הצלת לוט ושתי בנותיו בזכות אברהם ונס פקידת שרה ולידתה בת תשעים שנה ונס אילו של יצחק שנעקד במקום יצחק.

יצחק לא מצינו שנעשה על ידו אלא נס אחד מפקידת רבקה כי עקרה הוא ויעתר לו יי' ותהר רבקה אשתו. כי ברכתו במה שזרע וימצא מאה שערים הו' ממיני הנסי' של' נזכיר.

יעקב, מצינו בו י"ב נסים א' נס ויאבק איש עמו עד עלות השחר וישראל מלאך ויוכל שהיה זה בהקיץ ובפעל כי על כן נשאר צולע על ירכו ונקרא ישראל ששרה אל המלאך. ונס ויהי תחת אלהים על הערים ההם ולא רדפו אחרי בני יעקב.

יהושע, נעשו על ידו חמשה נסים הא' נס בקיעת ירדן וביבשה עבר ישראל והב' נס בקיעת וראו ע"י הקפות הכהנים והשופרות. והג' נס חרם עכן ולכידתו. והד' נס שמש בגבעון דום וירח וגו' והה' נס ויי השליך על אויביו אבנים גדולות מן השמים במלחמה.

גדעון נעשו על ידו ג' נסים והם ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ונס הגזה בטל. ונס הגזה בחורב שנעשו לו להבטיחו בתשועות ישראל.

שמשון עם היות שלא נמנה גבורותיו מכלל הנפלא ת הנה הכתוב מעיד שנעשו לו ב' נסים גדולים נס לידתו ע"י דבר המלאך ומפליא לעשות למנוח אביו בהגישו לפניו גדי עזים וירד האש עליו ויעל המלאך בלהב השמימה כי זה כלו היה בהקיץ כפי עדות הפסוקים ונס ויבקע יי' את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים.

שמואל, נעשו על ידו ובימיו שבעה נסים הא' נס פקידת חנה אמו בתפלתה כי עקרה היא ונס מה שעשה ארון האלהים בבית דגון אלהי פלשתים שתי פעמים ונס מה שהכה הארון בפלשתים בהריגתם ובעפולים. ונס השבת הארון לארץ ישראל על עגלת הפרות החדשות ותשרנה הפרות ונס מה שהכה הארון בבית שמש כי לא כבדוהו כראוי ונס הלא קציר חטים היום אקרא אל יי' ויתן קולות ומטר ונס הרודפים אחרי דוד ונס שאול שבהגיעם אל להקת הנביאים היו מנבאים כדי שימלט דוד.

דוד נעשו על ידו ג' נסים נס הפרץ שפרץ השם בעוזה על אשר שלח ידו בארון האלקים כי שמטו הבקר. ונס ברכת ה' בבית עובד אדום הגתי בהיות הארון בביתו ג' חדשים ונס ירידת האש מן השמים על המזבח בגורן ארונה היבוסי.

שלמה מצינו בו ב' נסים הא' וה' נתן חכמה לשלמה שהיתה חכמתו נסיית ע"ד הפלא והב' שירד אש מן השמים על המזבח בבית אשר בנה והענן מלא את בית יי'.

איש אלקים. שבא מיהודה אל ירבעם נעשו ע"י ה' נסים קריעת המזבח ושפיכת הדשן כאשר יעדו ונס ותיבש יד ירבעם ולא יכול להשיבה אליו ונס ותשב יד המלאך בתפלת איש האלקים ונס מות איש האלקים ההוא על אשר שב לעיר לאכל שמה כדבר הנביא הזקן אשר בבית אל ואמרו בירושלמי שזה היה אמציהו כהן גדול בהפך מה שצוהו השם ויפגעהו האריה וימיתהו. ונס האריה והחמור שעמדו על נבלתו לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור ולא ברח החמור לעיר.

יחזיאל בן זכריהו נעשה על ידו נס גדול בימי יהושפט מלך יהודה כשבאו עליו עמון ומואב למלחמה ויצאו אליהם בני יהודה בבטחון הנביא ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נופלים ארצה ואין פליטה וזה כדמות הנס שנעשה בימי סנחרי' והנס הזה כתוב בדברי הימים.

אליהו, נעשו על ידו ובימיו עשרה נסים הא' עציר' המטר ג' שנים על פי דברו והב' נש העורבי' המביאים לו לחם ובשר בבקר ובערב הג' נס כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר. הד' נס תחית בן הצרפית אחרי מותו הה' נס הורדת האש מן השמים על המזבח בהר הכרמל. הו' עוגת רצפי' וצפחת המים שנתן לו המלאך לאכול במדבר הז' וילך בכח האכילה ההיא מ' יום ומ' לילה הח' הורדת האש על שרי החמשים ועל חמשיהם. והט' הוא נס קריעת הירדן באדרתו. והי' נס הלקחו בסערה בסוסי אש ורכבי אש השמימה.

אלישע, נעשו על ידו י"ו נסים הא' נס קריעת הירדן באדר' אליהו. והב' רפואת המים עם צלוחית חדש' במלח. והג' נס יציאת שתים דובים מן היער והרגו הנערים בקללתו. והד' נס עשות הנחל גבים גבים והנה באים מים מדרך אדום ותמלא הארץ את המי' והה' נס אסוך שמן שעשה לאשת הנביא והו' נס פקידת הסונמית כי עקרה היא וילדת כדבר הנביא. והז' נס תחית בן השונמית אחרי מותו והח' נס רפואת המות אשר בסיר עם הקמח. והט' הנס עשרים לחם שנתן לעם ויאכלו ויותירו והי' נס רפואת נעמן מצרעתו והי"א נס דבקות צרעת נעמן בגחזי. והי"ב נס ויצף הברזל מן המים והי"ג נס יי' פקח נא את עיני הנער וירא סוסים ורכב אש סביבות אלישע והי"ד נס הך נא העם הזה בסנורים עד בואם שמרון. והט"ו נס ויי' השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוסי והי"ו הוא הנס שעשו עצמות הנביא אחרי מותו כשנגע בהם עצמות האיש המת בהם ויחי ויקם על רגליו. יונה. נעשה לו נס אחד בבואו במעי הדגה ולא מת שמה והקיאו אל היבשה חי ובריא אולם ישעיהו נעשו בימיו ה' נסי' נס עוזיהו בהגישו אל המזב' להקטי' קטרת והצרעת זרחה במצחו כי בימיו היה. ונס ויצא מלאך יי ויך במחנ' מלך אשור קפ"ה אלף. ונס הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה שאמר לחזקיהו. ונס צל המעלות ששבו אחורנית עשר מעלות ונס דבלת התאנים וימרחו על השחין ויחי שרפואת הדבר בהפכו כדברי חז"ל.

דניאל, נעשו בימיו ב' נסים נס כבשן האש שהושלכו בו חנניה מישאל ועזריה וריח נור לא עדת בהון. ונס גובא די אריותא שהושלך שמה דניאל ולא חבלוהו. הרי לך מבואר שמתחל' יצירת העולם עד שריפת בית קדשנו ופארתינו בחרבן ראשון שהם ג' אלפי' שכ"ח שני' נעשו בימי אלה הי"ו קדושי' נביאי השם כפי עדות הכתובי' שבעים וחמשה נסים ונפלאות. והנה לא זכרתי פה הנס שנעשה למרדכי ואסתר ולא לעזרא ולשאר הקדושים שהיו אחריהם לפי שהיו כלם בגלות ואני לא נקראתי לזכור במקום הזה אלא הנסי' שנעשו מבריאת העולם עד שריפת בית ראשון שבו ספו תמו הנביאים כלם וכ"ז מעדות הכתובים מלבד השא' שקבלו חז"ל.

ועתה נלכה נא לספורי אדוננו משה ונד' ונשכיל הנפלאו' שנעשו ע"י הנס הא' הצלתו מן המות כשהושלך בתיבה על שפת היאור וזימן הב"ה בת פרעה שם להצילו.

הנס הב' מראת הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל.

הנס הג' ההפך מטה משה נחש ויברח מפניו ויחזק בו ויהי למטה בכפו.

הנס הד' ויבלע מטה אהרן את מטותם שבהיותם מטות בלע מטה אהרן אותם.

הנס הה' הבאת ידו של משה בחקו ויוצא' והנה ידו מצורעת כשלג בהיות גופו בריא.

הנס הו' וישב ידו אל חקו והנה שבה כבשרו בחיק ושחתה ידו ובחיק נתרפאה.

הנס הז' ההפך המים לדם בכל ארץ מצר על יאוריהם ועל אגמיהם.

הנס הח' מכת הצפרדעים שעלו מן האיור עלו ובאו בבתים ובחדרים ובתנורי'.

הנס הט' בהסרתם שאמר לפרעה התפאר עלו למתי אעתיר לך ויאמר למחר.

הנס הי' מנת הכנים שעשה מעפר האדמה.

הנס הי"א במכת הערוב ששלח השם בפרעה ובעבדיו ובעמו ומלאו בתי מצרים.

הנס הי"ב בהפלאת ארץ גושן שישראל עומד עליה לבלתי היות שם ערוב.

הנס הי"ג בהסרת הערוב בהיותו מתפשט בכל הארץ שנאמ' והעתרתי אל יי' וסר הערוב וכו'.

הנס הי"ד במכת הדבר הנה יד יי הויה במקנך אשר בשדה וגו' דבר כבד מאד.

הנס הט"ו בהצלת מקנה ישראל מהדבר ולא ימות ממקנה ישראל דבר.

הנס הי"ו במכת השחין שנאמר ויקחו את פיח הכבשן וזרקו משה השמימה ויהי שחין וכו'.

הנס ה"יז במכת הברך שנאמר הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמוהו.

הנס ה"יח הצלת ישראל מהברד שנאמר רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל לא היה ברד.

הנס הי"ט בהסרת הברד ממצרים שנאמר אפרוש כפי אל יי' הקולות יחדלון לא יהיה עוד.

הנס הכ' במכת הארבה שנאמר ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויעל הארב' וכו'.

הנס הכ"א בהסרת הארבה שנאמר ויעתר אל יי ויהפך יי' רוח ים וישא את הארבה.

הנס הכ"ב במכת החשך שנאמר ויט משה וגו'.

הנס הכ"ג היות לבני ישראל בימים ההם אור שנאמר ולכל בני ישראל היה אור במושבותם.

הנס הכ"ד ויתן יי' חן העם בעיני מצרים וינצלו את מצרים.

הנס הכ"ו ועבר יי' לנגוף את מצרים וירא את הדם ופסח יי' על הפתח שהצילם.

הנס הכ"ז ובכל אלקי מצרים אעשה שפטי' שהוא ביטול הכחות העליונות.

הנס הכ"ח שעם כל מכת בכורות לא הרע אדם לישראל בצאתם שנאמר ולא יתן המשחית וכן לא יחרץ כלב לשונו.

הנס הכ"ט שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ כל זמן היציאה עד בואם אל סכות.

הנס הל' לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם והתמידו שנים רבות.

הנס הל"א קריעת ים סוף ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה וגו'.

הנס הל"ב וינער יי' את מצרים בתוך הים ובהיות אלו טובעים היו ישראל הולכי' ביבשה.

הנס הל"ג במי מרה שנאמר ויורהו יי' עץ וישלך אל המים וימתקו המים שהיה נס בתוך נס.

הנס הל"ד בשלו שנאמר ותעל השלו ותכס את המחנה כמו שיעדו משה.

הנס הל"ה בירידת המן לישראל במדבר מ' שנה שהוא הנס היותר מתמיד שנמצא בכתוב.

הנס הל"ו וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר.

הנס הל"ז אמרו במן ויותירו ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש כאשר דבר להם משה.

הנס הל"ח אמרו ביום השבת ויניחו אותו עד בקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו.

הנס הל"ט המן שלא היה יורד בשבת שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו.

הנס המ' קיום המן בצנצנת לאות בהיותו נמס מטבעו דכתיב וחם השמש ונמס.

הנס המ"א שפסק המן בבואם אל ארץ נושבת שנאמר את המן אכלו עד בואם אל ארץ נושבת.

הנס המ"ב הוצאת המים מן הצור בחורב שנאמר והכית בצור ויצאו מים ושתה העם.

הנס המ"ג אומרו במלחמת עמלק והיה כאשר ירים משה את ירו וגבר ישראל וכאשר יניח וגו'.

הנס המ"ד במעמד הר סיני בקולות וברקים וענן כבד שנהיה שם מבלי סבה טבעית.

הנס המ"ה באומרו ויהי קול השופר הולך וחזק מאד עשה ידבר והאלקים יעננו בקול.

הנס המ"ו ששמע העם קול אלקים מדבר מתוך האש ויגד להם בריתו עשרת הדברים.

הנס המ"ז ומראה כבוד יי' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל רואים שם האש תמיד.

הנס המ"ח עמידת משה בהר לקבל הלוחות הראשונות ארבעים יום וארבעים לילה.

הנס המ"ט והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות.

הנס הנ' קרון פני משה בר דתו מן ההר בפעם ההוא שנאמר ויראו מגשת אליו.

הנס הנ"א עמידת משה בהר פעם שניה מבלי מאכל ומשתה מ' יום ומ' לילה.

הנס הנ"ב עמידתו בהר פעם שלישית לקבל לוחות אחרונות מבלי מאכל ומשתה מ' יום ומ' לילה.

הנס הנ"ג הלוחות האחרונו' שעם היות שמש' פסל אותם המכתב היה מכתב אלקים.

הנס הנ"ד ויכס הענן אח אהל מועד וכבוד יי' מלא את המשכן כי בהגמר מלאכתו נתמלא אורה.

הנס הנ"ה בירידת האש מן השמים על המזבח ביום השמיני למלואים לעיני כל העם הנס הנ"ו במיתת נדב ואביהוא שנאמר ותצא אש מלפני יי' ותאכל אותם וימותו לפני יי'.

הנס הנ"ז במתאוננים רע באזני יי' ותבא' בם אש יי' ותאכל בקצה המחנה וגו'.

הנס הנ"ח במתאווים בשר ואף ה' חרה בהם ויך בעם מכה רבה ויהרוג במשמניהם.

הנס הנ"ט בצרעת מרים על אשר דברה היא ואהרן במשה אדון כל הנביאים ואביהם.

הנס הס' רפואתה מצרעתה בתפלת משה עם הגבלת השם תסגר שבעת ימים. הנס הס"א מגפת המרגלים שעלו לתור את הארץ מפני הדבה רעה אשר הוציאו עליה.

הנס הס"ב בענין קרח ועדתו שנאמר ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם.

הנס הס"ג ואש יצתה מלפני יי' ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטורת.

הנס הס"ד הנגף אשר החל בעם המה המתלונני' על משה ועל אהרן על ענין המחתות.

הנס הס"ה בעצירת המגפה על ידי הקטורת שנאמר ויתן הקטרת ותעצר המגפה.

הנס ה"סו במטות שפרח מטה אהרן לבית לוי עם היותו עץ יבש ויוצא פרח.

הנס הס"ז יציאת הפרח עם הציץ ויגמול שקדים ומהטבע לא יצא רק כשינטל הציץ.

הנס הס"ח בהוצא' המי' מן הסלע במי מריב' ותשת העדה ובעירם.

הנס הס"ט בנחשים השורפים שנשכו את הע' על אשר דברו באלדים ובמשה.

הנס הע' בנחש הנחשת שצוה השם לעשות ולשום אותו על נס והיה כל הנשוך.

הנס הע"א במיתת אהרן שלא היתה מיתה טבעית ולכן אמר וימת על פי יי'.

הנס הע"ב במיתת משה שהיתה גם כן על פי יי' ברצונו וגזרתו ע"ד הפליאה.

הנס הע"ג בויראהו יי' את כל הארץ ובפי' הפסוק ביארתי כמ' מהפליא' היתה בזה.

הנס הע"ד במה שמשה בזקנתו לא כהתה עינו ולא נס ליחה בחולשת הטבע.

הנס הע"ה בקבורת משה שלא היתה בידי אדם אבל הוא קבר את עצמו או קברו הקב"ה.

הנס הע"ו מה שהעידה התורה ולא ידע איש, את קבורתו עד היום הזה.

הנה התבאר שכל הנסים והנפלאות שהעידו כתבי הקדש שנעשו על ידי כל הנביאים ובימיהם משנברא העולם עד חרבן ושריפת בית ראשון בזמן שלשת אלפים ושכ"ח שנים הגיע מספרם לשבעים וחמשה נסים אמנם נפלאות אדון הנביאים שעשה ונעשו על ידו ובימיו בזמן ארבעים שנה שהנהיג את ישראל עלו במספר שבעים ושש נסים ונפלאות ואין ספק שכבר יוכל אדם לעקש הכתובים כדי להוסיף או לגרוע מהמספרי' האלה שזכרתי כי אם קרה זה בענין המצות שהם דבר שיש בו מעשה והם חיינו ואורך ימינו והחכמים מנו המצות איש לדרכו כל שכן שיוכלו לעשותו בספור הכתובי' שסובלי' הפירושים כרצון איש אבל ביי' בטחתי שכפי המשפט הישר והסברא הנכונה בהבנתם לא יטה המשכיל ימין ושמאל ממה שכתבתי פה והנה נלמוד מזה כלו למודים יקרים מאד הלמוד הראשון שגם שנפרש מה שאמרה תורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל האותות והמופתים וגו' מצינו מעלתו מבוארת על כל זולתו ברבוי האותו' והמופתים שהוא ע"ה בזמן מ' שנה נעשו על ידו יותר ממה שעשו כל נביאי העולם בג' אלפים ושכ"ח שלה ומה תבקש מעלה אחרת לנפלאותיו אלא שאם יהיו כל מופתי נביאי העולם בכף מאזנים ונפלאות משה אדוננו בכף שניה מכריע הוא את כלם.

אם כן כמו שנתעלה נבואתו על נבואת שאר הנביאים במדריגתם כן נתעלו מופתיו על מופתיהם הלמוד השני הוא שהנביאים הראשונים כאבות ושאר הקדושים קודם מרע"ה לפי שלא היו נביאים שלוחי' לזולתם מבני אדם אבל היתה נבואת' להשלי' עצמם כמו שכתב הרב המורה לכן נעשו פלאי' מועטים על ידיהם אמנם כשבא משה שלוח לישראל ושלוח לפרעה ולמצרים הבי' צורך שליחותו ולמודו לבני אדם כדבר השם להעשות על ידיו אותות ומופתים רבים ולכן אמר הכתוב לכל האותות והמופתים אשר שלחו יי' לעשות וכו' כי מפני צורך השליחות היו האותות והמופתים ההם וכן בנביאים אשר נבאו אחרי משה כאליהו ואלישע וזולתם עשו אותות לפי שצורך שליחותם למלכים וזה היה מביא אותם לעשותם. הלמוד השלישי שבהיות השכינה האלדית בקרב העם היו מתרבים האותות והמופתי' לפי שההשגחה העליונה היתה פועלת בחומר העולם הפלאו' ההם אבל כאשר נסתלקה השכינה מקרב העם נפסקו האותות והמופתים שהיו נעשים בבית המקדש ובקרב כל ישראל ועל זה אמר אסף שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות כנגד האומות ע"א שהיו מגדילים הצלחות אלדיהם ומיחסים אותם להם בדרך אותות ומופתים ואמר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא ואין אתנו יודע עד מה שכמו שפרשתי למעלה התרעם מהעדר הנפלאות ובהעדר הנבואה וידיעת הקבלה ששלשתם נעדרו מהם מהנפלאות ומפני זה קודם שרות השכינה בישראל לא נעשו כ"א נסים מועטים ומעת ששרתה ביניהם היו המסנת הגדולות ונפלאות עד אין מספר ואחרי שהקב"ה הסתיר פניו מבית יעקב אותותינו לא ראינו האמנם יעד הנביא יואל שבשוב השם את שיבת ציון יחזרו הדברים לקדמותם וז"ש והללתם את שם יי' אלדיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יי' אלדיהם ואין עוד ולא יבושו עמי לעולם והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו' ומיד אח"ז אמר ונתתי מופתים בשמים ובארץ וכו' וכן אמר מיכה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות עד שגם נס קריעת ים סוף יעד ישעהו שבגאולה העתידה יהיה דוגמתו שנאמר והחרי' יי' את לשון ים מצרים והני ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעת נחלים וגו' והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים. הנה התבאר מזה ענין הנפלאות כפי מה שראיתי לבארו פה ובזה נשלם הספר הזה מפעלות אלדים ותהלה לאל המרומם על כל ברכה ותהלה אשר ברכני עד כה:

תם.

סוף הספר

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה