אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר העשירי › פרק ט

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר העשירי · פרק ט

פרק ח

ואמנם מה הוא חומר הנפלאות ובאי זה מהנמצאי' יהיו כתב החכם הרלב"ג שהנפלאות יהש בעצמים ובמקרים מהגשמים השפלים אשר בכאן ושא"א שיתחדש מופת בגרמי' השמימיי' ושעמידת השמש שזכר הכתוב ביהושע שמש בגבעון דום אין הכוונה בו שנת טלה תנועתו אבל הכוונה שלא יסור השמש מ היה אצלם כנגד גבעון ולא יסור הירח מהיות אצלם כנגד עמק אילון עד שתשלם נקמת גדר אויביו בזה שיעור המעטי מהזמן והיה א"כ הנס במהירות הנקמה לא בדבר אחר ר"ל שתשלם הנקמה בזה הזמן הקצר אשר לא תורגש בו לשמש ירידה בהיותו בחצי השמים ועשה לאמת זה חמשה טענות הא לפי שהשכל הפועל הוא פועל הנפלאות ולא יתכן מפני זה שיהיה הוא פועל בגרמים השמימיים כי הוא עלול מהם ואיך יפעל בעלתו. והב' כי מפני שהיה מציאו' הנפלאו' על צד ההטבה וההשגחה והוא מבואר שבהשתנו' סדר מה מעניני הגרמי' השמימיי' יתחדש מזה הפסד נפלא לאלו הדברים השפלים בכללם לכן היה מן השקר שישתנ' דבר מהגרמים השממיים ע"ד המופת והג' שאם היה מופת יהושע השתנו' נימוס תנועת הגרמים השמימיים מתנועתם יהיה נפלא לאין שיעור זה המופת יותר ממופתי מרע"ה בהפך מה שאמרה תורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל האותות והמופתים וגו' ומפני שהוקשה זה הענין לקצת רז"ל הסכימו שכבר נעש' מופ' כמו זה ע"י מרע"ה אלא שהוא מבואר שאם היה הענין כן לא השמיטה התורה זכרו עם היות קוטבה אשר עליה תסוב אמונת המופתים. והד' אלו היה ביטול תנועת השמש והירח היה נעשה לבטלה כי לא נמצא ממנו תועלת לא לישראל ולא לזולתם. כי ישראל היו מאמיני' בנבואה בעת ההיא ולא מצאנו שהשתדלה אומה אחרת לשוב לאמונת השם ית' בעבור זה המופת ולא הישרים בזה שום נביא לאמר עבדו את יי' כי הוא המבטל תנועו' והשמים שאם היה הענין כן היה נזכר זה הענין בספור זה המופת והה' שמה שיעיד שלא נתבטלה תנועת השמש לגמרי הוא אמרו ולא אץ לבא ששלל ממנו מהירות התנועה אצל החוש ולא שלל ממנו התנועה במוחלט. ופירש החכם ויעמוד השמש בחצי השמים שהיה הנס בחצי היום שהשמש בהיותו בחצי השמים לא תורגש לו ירידת הרגש חצי שעה. ועד חצי היום יתחזק פעל השמש ואורו ואז היום תמים בשלם והיה מופת יהושע שתשלם הנקמה בזה זמן הקצר אשר לא תורגש בו לשמש ירידה בהיותו בחצי השמים וכי זה הוא דעת חז"ל באמר' שיהושע העמיד חמה באמצע הרקיע ר"ל בחצי היום ואין ספק אצלי שזה היה ג"כ דעת הרב המורה כפי מה שכתב בפ"לו פ"ח וז"ל ולא יטעך מה שבא בעמידת אור השמש ליהושע אלו חשכות ויאמר לעיני ישראל כי לא אמר לעיני כל ישראל כמו שאמר במשה. וכן אליהו בהר הכרמל בפני אנשים מעטים היה. ואמנם אמרתי לך השעות ההם מפני שיראה לי באו' כיום תמים שהוא כאות כיום הגדול שיהי' לפי שאמרו תמים כאלו אמר שהיום ההוא היה אצלם בגבעון כגדול שבימי הקיץ שם ע"כ וכתב עליו הצרבוני בפירושו שקשרו בשני קשרים והוא אמרו שם ירצה שלא היה השנוי בעצם הגרם השממיי. ושלכן לא נרגש בכל העולם אבל היה אצל ישראל ושם בגבעון כי נראה להם כן כפי הנקמה הגדולה שעשו בזמן מועט.

ורוב האחרוני' שבאו אחרי הרבנים האלה כלם נטו לזה להכחיש מציאות הנס הזה בביטול תנועת הגרם השמימיי כמו שהעיד הכתוב וקיבל באומה וכזה בעצמו חשבו בנס צל המעלות שנעש' לחזקיהו שלא היה בעצם הגר' השמימיי אלא בצל עצמו וצד נטייתו וכמו שתראה מדברי החכם במקום הנזכר והנה במה שאמרו בעמידת השמש ליהושע הנה הם בלי ספק מכחישים הנסים והנפלאות ומכזבים כתבי הקדש ודברי הנביאים ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה וכבר כתבתי בפרק השני מזה המאמר שאין ראוי לשום בעל דת להכחיש מעשה הנסים כי הם התחלות הדת באמת. והנה הפסוק אומר בבירור אז ידבר יהושע וגו' ויאמר לעיני כל ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו וגו' ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי יי' נלחם לישראל לישראל והפסוקים האלה יעידון יגידון שנעשה הנס בגרם השמימיי אם בביטול תנועת השמש והירח כדברי המאמתים ואם שנתאחרה תנועתם ממה שהיה כפי מצהג הטבעי כמו שחשבו אחרים וכבר יראה אמתת הפלא הזה מצדדים א' שאם היה הנס בלבד מהירות הנקמה באויבי' ושהיה השמש בחצי היום ושלא הרגישו בנטייתו עד שתשלם הנקמה כדברי האנשים האלה לא היה ראוי ליהושע לדבר בענין הירח שידום בעמק אילון כי לא היה לו מבוא בזכרונה שהנקמה כבר נעשתה ביום בהיות השמש בחצי היום לדבריהם אלא שבעת המלחמה היה השמש קרוב לשקיעה ולהכנס תחת האופק שמה בגבעון והיה הירח בתחלת הראותה כנגדו בעמק אילון ולכך הוצרך יהושע להתפלל על שניהם על השמש שלא ישקע עוד אבל יעמוד תמיד באותו מצב על גבעון והירח שלא תעלה עוד לממשלת הלילה אבל תעמוד בעמק אילון וזכר שניהם להודיע שאיחור התנועה או ביטולה לא יהיה בלבד בשמש אלא ג"כ בשאר הככבים על יחס אחד וזה כדי שלא יתבלבל סידור הגרמים השמימיים המוגבל שגזרה חכמתו ולפי ששני המאורות הם המנהיגים הגדולים ושתנועתם יותר מורגשת היה די בזכירת שמש וירח וכן היה בפועל שנאמר ויעמד השמש בחצי השמים ואין פירושו שעמד השמש בחצי היום כי חצי היום הוא כפי הזמן וחצי השמים הוא כפי המקום אבל פי' ויעמד השמש בחצי השמים הוא כמו שפירשתי במקומו שאנחנו משערי בשמים ב' חצאין הא' הוא החצי אשר למעלה מן הארץ על ראשנו והחצי האחר הוא למטה מן הארץ והנה השמש יעיר בבקר בבקר זורח במזרח והולך למעלה על הארץ עד המערב שיכנס תחת הארץ בהתנועע בצד התחתון ההוא בלילה ההוא עד שובו אל מזרח בבקר וביאר הכתוב בזה שבתחלת יהושע עמד השמש שהיה קרוב לשקיעה ולהכנס תחת הארץ והתמידה עמידתו בחצי השמים אשר ממעל לארץ שלא נשקע ולא החשיך והיה זה כיום תמים הנה התבאר שהכתובים מעידים שהיה הנס בתנועת השמש והירח גם יראה זה ממה שאמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע יי' בקול איש כי יי נלחם לישראל ואם אמר זה על גודל הנקמה לא היה ראוי שיאמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו כי היום בעצמו לא נשתנה אבל היה ראוי לומר ולא היתה כנקמה זו או כתשועה הזו לפניה ואחריה שבה לדעתם היה הפלא וגם לא היה צורך לומר לשמוע יי' בקול איש אלא להלחם יי' בעד ישראל ועוד שאיך יאמר שלא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו כנקמה והתשועה ההיא כי הנה קריעת ים סוף היה גדול ממנו ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר ומכת המלאך במחנה סנחריב היה גדול מזה אלא שכפי עדות הפסוקים אין לנו מקום לגלות בהם פנים שלא כהלכה והתימה מהחכם רלב"ג שלא כסתה כלימה פניו מלכתוב שהבינו חז"ל הנס הזה על פי דרכו כי הנה אמרו במסכת ע"א ויעמד השמש בחצי השמים ובמסכת יומא א"ר יהושע ב"ל כ"ד שעי אזיל שית וקם שית כולה מילתא כיום תמים ר' אלעזר או' תלתין ושית אזל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר' שמואל בר נחמני אומר ארבעים ותמני אזל שית וקם תריסר אזל שית וקם עשרים וארבע ולא אץ לבא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים איבעית אימא בתוספת פליגי רבי יהושע אומר כ"ד אזל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר' אלעזר אומת ל"ו אזל שית וקם תריסר ולא אץ לבוא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אומר מ"ח אזל שית וקסבר מקיש עמידתו לביאתו מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים וכן אמרו בפירקי רבי אליעזר מופת הששי מיום שנבראו שמים וארץ השמש והירא והכוכבים עולים להאיר על הארץ עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל והגיע ע"ש וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה נכרים חובשים במזלות לבא על ישראל מה עשה פשט את ידיו לאור השמש ולאור הירח והזכיר עליהן את השם ועמד כל אחד במקומו ל"ו שעות עד מוצאי שבת שנאמר וידום השמש וירח עמד וראו כל מלכי הארץ ותמהו לפי שלא היה כמוהו ביום שנברא העולם שנאמר ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו לשמוע יי' בקול איש הנה התבאר שחז"ל קיימו וקבלו שהיה הנס הזה כפשוטו מעמידת השמש והירח האמנם נשאר להשיב על הטענות שעשה החכם רלב"ג לבטל פשט המופת הזה ואמתתו ואו' על הראשונה מטענותיו מאשר השכל הפועל הוא פועל הנפלאות ולא יתכן שיהא הוא פועל בגרמים השמימיים כי הוא עלול מהם תשובת זה כבר התבאר במה שקדם שאין פועל הנפלאות השכל הפועל ההוא אשר זכר אלא השם יתעלה כי הוא עושה נפלאות גדולות לבדו ולפי שהוא עשה השמי' בתבונה ועשה אורים גדולים הוא ראוי שיעשה אותות ומופתים בשמים ובארץ כי הכל מעשה ידיו והכל לפניו כחומר ביד היוצר ועל כן נזכר במעשה בראשית שביום ראשון יקוו המים וביום א' נבראו המאורות וביו' א' נבראו השרצים וכן שאר הדברים להודיע שהן לא קצרה יד כי כל אשר יחפוץ יעשה בעליונים כמו בתחתונים וכבר העיר איוב יותר על הטענה הזאת באמרו עליו ית' חכם בלב ואמיץ כח וגו' וזכר מנפלאות בתחתונים באמרו המעתיק הרי' ולא ידעו אשר הפכם באפו המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון וזכר שכן יעשה אותות ומופתים בעליונים בביטול תנועותיהם ואור' יזהו או' האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום וכפי דעת החכם ר"ל יהיה המאמ' הזה בדוי כי הו' לא יאמין שיחדל אור השמש ולא תנועתו ותנועו' שאר הכוכבי' אבל הוא אמת ויציב כי כפי כחו יתעלה אין מעשה הנסים בגרמים השמימיים יותר קשה מבתחתונים באשר הם כלם מעשי ידי יוצר וזהו שאמר בתת הסבה עליו נוטה שמים לבדו וגו' עושה עש כסיל וכימה וגו' וחתם הדברים באמרו פושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר. ולטענה השנית שעשה משאר הנפלאות הם על צד ההטבה וההשגחה ושבהשתנות הסדר מעניני הגרמים השמימיים יתחדש מזה הפסד נפלא לדברים השפלים אשר בכאן. אשיב ואומר כי אם היה בלבול הסידור השמימיי בטבע או במקרה היה מתחדש ההפסד בשפלים כמו שאמר אבל בהיות השנוי ההוא על צד הפלא ברצון הש"י ויכלתו הבב"ת אין ספק שכבר ישתנה הסידור העליון ההוא מבלי שימשך ממנו הפסד כלל כ"ש שכבר ביארתי שלא התפלל יהושע על ביטול תנועת השמש או איחורו אם לא שישתנה ויערך ויתיחס בתנועת הירח ושאר הכוכבים ובהיות ביטול התנוע' או איחורה שוה וכולל' בכל הגרמי' השמימיי' לא יתחייב ממנו הפסד בדברים השפלים ואולי על זה אמר בלדד השוחי המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו היש מספר לגדודיו וגו' הן עד ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעינ'ו. ולטענה השלישית אומר שתועלת הנס הזה ותכליתו הוא התכלית והתועלת המגיע משאר הנפלאות שהוא להקנות בעולמו' אמונת השגחתו ויכלתו ית' ואין ספק שהנביאים וחכמי הדור הישירו לזה שאר בני אדם וחז"ל אמרו שהנס הזה ראו אותו מסוף העולם ועד סופו ושמעו עמים ירגזון ולטענה הד' מהכתוב שאמר ולא אץ לבא כיום תמים. אשיב שלפי דעת הר' חסדאי שלא נתבטלה תנועת הגלגל אבל שנאמר שנתאחרה לא יהיה בזה ספק כלל וגם לפי דעת האומרים שנתבטלה תנועתו לגמרי אותם השעות יהיה אומרו ולא אץ לבא מפני שהשמש כשהוא סמוך לשקיע' תראה תנועתו יותר ממהרת כמ"ש כי יו נטו צללי ערב ובעבור זה הוצרך הכתוב לאמר שבתפלת יהושע לא אץ ולא מיהר הגלגל להתנועע בשקיעתו כטבעו הנהוג. ולטענה אשר עשה החכם הזה שאם היה נס יהושע כפשוטו היה גדול ממופתי מר"עה והתורה אמרה ולא קם נביא עוד בישראל כמש' לכל האותות והמופתים. בתשובת זה אומר אני שחכמי המחברים קיימו הקדמה אחת ולקוחה מושלמת והיא שהאותות והמופתים הם משיגים עצמי' בנביאות הנביאים ושלכן יתחייב שתהיה מדרגת הנביא בנבואה כמדרגתו בנפלאות והביאם לזה מאמר התורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותות והמופתים וגו' וההקדמה הזאת עם פי' הכתוב הזה במשה קבל הרב המור' בפ"לה וכן קבלו אותה כל הבאים אחריו הרלב"ג והר' חסדאי וזולתם ומאשר מצאו בנביאים אחרים נפלאות כפי מעלת נישאם גדולים מהנפלאות שעשה מרע"ה כאלו תאמר עמידת השמש ליהושע ותחיית בן הצרפית ובן השונמית לאליהו ולאלישע והשבת צל המעלות ע"י ישעיהו הוצרכו האנשים האלה לעשות פירושים בנסים ההם שלא היה נס יהושע כי אם במהירו' המלחמה ולא היה נס הצל כי אם בצל עצמו שישוב מפני תנועת הענן וגם בתחיית בן הצרפית ובן השונמית חשב הרב המורה שלא היה ענינם מיתה החלטי' כי אם חולי השתוק שפעמים יתרפא וכמו שתראה מדבריו בפמ"ב ח"א בשתוף חי ומפני זה בא הרב המורה לפרש כתובי התורה שהיתה מעלת נפלאות מרע"ה מה שאמר הכתוב לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו החולקים עליו ולכל בני ישראל המסכימים עמו אבל שאר הנביאים עשו מופתיהם ליחידי מבני אדם כענין מה שאמר מלך ישראל אל גיחזי ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע. וכבר הקשה עליו הרמב"ן ממופתי אליהו בעצירת הגשמים ובהורדת האש על הבמה שהיו דברים מפורסמים מאד ובפני החולקים עליו וספקות אחרות עשה גם כן נגדו כלם נכוחים למבין והיה דעתו ששאר הנביאים לא הגיעו לעשות רוב המופתים שעשה משה ולא למעלה הגדולה שבהם כמעמד הר סיני ולא לזמן התמדאם כמופ' המן ועמוד האש וענן שהתמידו מ' שנה והנה עם היות דברי הרב בזה אמת אין ספק שלא התיר הספק הנז' שלא העמיד כמה ברקיע כיהושע ולא החיה את המתים שהם נסים יותר עליונים בערך נושאם. ואלו ואלו הדרכים לא נחה דעתי בהם. והנראה לי בזה הוא שהיסוד אשר עליו בנו דעותיהם האנשים האלה שלמים הם אתנו אינו צודק ולא אמתי לפי שמעלת כל נביא היה כפי מדרגתו בנבואה אבל לא כפי הנסים אשר יעשה בימיו אסרי בחינתו כי הנסים אשר יעשו הנביאים בחייהם הן כפי צורך השעה ופעמים יהיה אדם מנבא במדרגה עליונה ולא יעשה נסים לפי שלא הביא הצורך לעשותם ונביא למטה ממנו במדרגת הנבואה יעשה נסים הרבה לפי שבימיו היה צורך אליהם. הלא תראה אברהם אע"ה שביה כחו גדול בנבואה ועשה נסים מועטים ואלישע שלא היה במדרגתו עשה נסים הרבה וגם היא עשה נסים הרבה מאליהו רבו ולא היה שוה אליו בנבואה וענין מראותיו ולקוחתו יוכיחו והנה הרב המורה עצמו כתב בספר המדע בהלכות יסודי התורה פ"ח משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות ההוא בלהט ובכישוף אלא כל האותות שעשה במדבר לפי הצורך עשאן הוצרך להשקיע את המצרים קרע להם את הים והצללן בתוכו הוצרכו למזון הוריד להם את המן צמאו למים בקע את האבן כפרו בו עדת קרח בלעה אותם הארץ וכן כל שאר האותות וכו'. הנה מסכים הרב למה שאמרתי שהיו המופתי' כפי צורך השעה ולא כפי מדרגות הנבואה ומפני זה תמצא נביאים רבים שעשו נסים מועטים או לא עשו נסים כלל כיצחק ויעקב ושמואל שלא עצינו בכל א' מהם כי אם נס א' ונתן הנביא גד החוזה אחיה השילוני יהוא בן חנני עזריהו בן עודד שמעיה הושע עמוס יואל עובדיה ירמיהו יחזקאל מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה מלאכי ונביאים אחרים היו לישראל שלא נזכר בכתוב שעשו נס כלל האם נאמר שאינ' נביאי' אלא שהענין כמו שאמרתי שאין הנפלאות משיג עצמי בנבואה כי הם נעשים כפי הצורך ולכן אינו מהתימא שיהושע העמיד החמה ברקיע כפשוטו של כתוב שהוא האמת ואליהו ואלישע החיו את המתים וכן שאר הנביאים עשו נסים מופלאים ולא עשה משה כמו הם ואין זה גרעון חליו בחקו לפי שלא נמנע מעשות' לחסרון דבקותו ולמיעוט מדרגת נבואתו כי אם לפי שלא באה צורך לעשות' כי אם בימי מרע"ה לא נלחמו ישראל באויביהם סמוך לחשכה ולא נצרכו למאורות מה הוא הביטול שימשך מאמרנו שלא העמיד משה חמה בהקיע וכן בתחיית המתים אם היה שלא מתו כ"א אכסניתו של משה איך יחייה אותם האם יעשה המופתים ההם מבלי הכרח וצורך כלל כדי להגדיל נבואתו בזה וכבר אחז"ל שמשה העמיד ג"כ חמה ברקיע ואין להפלא מאשר לא נזכ' בתורה כי דברים הרבה לא נכתבו והנה מצינו שעשה במצרים מכת החשך ולכל בני ישראל היה אור במושבותם ולא עוד אלא שקבלו חז"ל שבכל מקום שהיה איש מישראל נכנס היה האור נכנס עמו ואיך יצוייר הפלא הזה אם לא שה"ה השמש מאיר לישראל ולא היה מאיר למצריי' ע"ד האומר לחרס ולא יזרח ובעד ככבים יחתום ויהיה זה אם כן נס בגרם השמימיי או שחדש הב"ה באויר עובי ועביות מכופל שלא היה עובר בו ניצוץ השמש למצריי' והיה עובר האור לישראל ולא יצוייר נס גדול מזה גם מכת הדבר במקנה מצרים וממקנה ישראל לא מת עד אחד וכן מכת בכורות מצרים אם נתחדש באויר עפוש ממית הבכורות איך ניצולו בכורות בני ישראל האם אין זה תחיית המתים או דבר מטבעה ומינה. ולהעיר על אמתת זה אמרה תורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי פנים אל פנים לכל האותות והמופתים וכו' אין פירושו שהיתה מעלתו של משה כמעלת' המופתי' שעשה שא"כ היה לומר בכל האותו' והמופתים בבי"ת לא לכל האותות בלמ"ד אבל בא הכתוב הזה להודיע דרוש נכבד בענין הזה והוא שהאותות והמופתים שהיו עושים הנביאים היו מב' פנים הא' הנסים שיעשו מעצמם ורצונם מכח התפעלות' אם מהכעס והקנאה ובקש' הנקמה ואם מהמיית הרחמי שיתעורר הנביא לגזור על הטבע לעשות המופת ההוא ואין זה אליו במה שהוא נביא. השני כ"א במה שהוא חסיד וקדוש לאלדיו והמופתים אשר כאלה יעשו אותם על ידי תפלה ותחנונים ומזההמין היו מופתי יהושע ושמואל ואליהו ואלישע וזולתם שלא עשו אותם מדרך נבואתם במצות השם אבל היו הם מעצמם מתעוררים לפעול בטבעי העולם ולשנותם ע"י תפלה ותחנה ואין ספק שהנביאים בעשותם הנסים מזה המין היה אצלם יראה ופחד אולי לא יקים דבריהם כמו שהיה אליהו בהר הכרמל שהוצרך להתחזק בתפלה ענני יי' ענני וכן בתחנת בן הצרפית ואלישע גם כן בתפלתו על בן השונמית אבל השם רצון יראיו יעשה ושועתם ישמע וכמ"ש מקים דבר עבדו ועצת מלאכו ישלים. והפן הב' מהמופתים הוא שיעשה אותם הנביא בדבר השם ומצותו והוא המיוחד לנביא במה שהוא נביא ומזה המין היו רוב מופתי אדוננו משה ומעט ממעשה שאר הנביאים כי הנה קדמה להם ידיעה וצווי מהש"י מהנסים אשר יעשה ולכך לא היה צריך לתפלה ותחנונים אמנם מצינו במשה שהתפלל פעמים במצרים לא לעשות המופתים אלא להסיר המכות כמ"ש ויצעק משה אל יי' על דבר הצפרדעי' ובמרה נאמר ויצעק משה אל יי' ויורהו יי' עץ התפלל לה' שיצילהו מהעם ויתן להם צרכ' ואמנ' בענין קרח שאמר אם כמות כל האדם ימותון אלה כבר קדמהו ההודעה האלדית שנאמר בזאת תדעון כי יי' שלחני לעשו' את כל המעשים האלה כי לא מלבי והנה מופת יהושע על ידי תפלה היה והוא אמרו אז ידבר יהושע שמש בגבעון דום שהתפלל לשם עושה הנפלאות שיעמיד וידום את השמש בגבעון ולכך אמר הכתוב ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו ר"ל שנתארך היום והיה זה לשמוע יי' בקול איש ר"ל שקבל תפלת יהושע שהתפלל עליו והנה משני מיני המופתים האלה שזכרתי אין ספק שהמין הב' הוא יותר המשובח לאין שיעור לפי שהמין הראשון הוא פעל אדם קדוש יתפלל אל השם ויעשה נס בעבורו כי הוא העושה פלא ולא אחרים אמנם המין השני הוא פעל אלדי ושלימות הנביא ומעלתו תלויה בדבוק האלדי והתודעותו לא בדבר אחר ולזה היו מופתי אדוננו משה במצרים נכבדים מכל שאר המופתים לפי שהיו נעשים על פי השם ומצותו הפרטית ומפני שהיו המופתים המיוחדים למרע"ה מהמין הזה אמר לו השם על הים מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו כי מאחר שהיה שרביטו של מלך בידו ודבר יי' אתו כל מה שהיה עתיד להיות לא היה הוא צריך להתפלל עליו ולכך נתיחד מכל הנביאי' בשיהיה מטה האלדים בידו מה שלא נמצא בנביא אחר להורות שכל אשר הוא עושה היה במצותו של מלך נאמן ביתו וזה כלו גלה הכתוב באמרו לכל האותות והמופתים אשר שלחו יי' לעשות בארץ מצרים ר"ל שהיתה מעלת מדרגתו בשידעו יי' פנים אל פנים התודעות עליון מבלי אמצעי לא בדבר בדברים האלדיים כמעמד הר סיני אבל גם לענין האותות והמופתים אשר נעשו במצרים ע"צ ההכרח וצורך ידעו יי' בהם פנים אל פנים כי הוא שלחו לעשותם ואף על פי שהיתה ארץ מצרים מלאה גילולים בלתי מוכנת להכנס בה השפע האלדי. היה מתיחד הדבור האלדי שמה למשה כשהיה שולחו לעשות האותות והמופתים הה לפרעה וכל עבדיו ולכל ארצו וזה היה תכלית המעלה והדבקות ומה טוב אמרו אשר שלחו יי' לעשות בארץ מצרים שביאר בזה שאם לא עשה מרע"ה מופתים אחרי' לא היה זה לקוטן מעלתו כ"א מפני שלא שלחו השם לעשותם כי הוא ע"ה לא עשה דבר מעצמו אלא מה ששלחו יי' לעשות. ואמרו עוד ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל הוא להגיד שכבר עשה גם כן משה מעצמו מופתים אחרים גדולים מאד כפי נ שאם מעמידת השמש ברקיע מתחיית המתים והם בדבקות השכינה בעם שהיה מופת יותר עצום מביטול תנועת הגרם השמימיי כפי מעלת הנושא הלא תראה מה שאמרו במסכת פסחים שמנים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמרע"ה ושלשים מהם ראוי שתעמוד להם חמה כיהושע שהורו בזה היות דבקות השכינה מעלה יותר עליונה מעמידת החמה ברקיע לאין תכלית כמו שהיתה מעלת משה בנבואה גדולה ממעלת יהושע על זה אמר ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל והסתכל שלא אמר ביד החזקה ובמורא הגדול אשר שלחו יי כמ"ש במופתי מצרים אבל אמר אשר עשה משה לעיני כל ישראל ושלא אמר במופתי מצרים אשר משה משה וידוע שאלו ואלו עשה משה לעיני כל ישראל אלא להודיע שמופתי מצרי' שלחו יי' לעשותם ובמצותו נעשו באשר רצה ית'. אבל דבקות השכינה בעם אחרי מעשה העגל ושלא ילך המלאך לפניהם במדבר לא שלחו יי את משה לעשותם כי הוא ית' אמר לשלוח לפניהם מלאך ואמר כי לא אעלה בקרבך אבל משה הפציר בדבר מה שחז' השם מגזרתו ר"ל משליחות המלאך והלכה שכינתו עמהם וכמ"ש ע"ז נגד כל מתך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יי' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך וכאלו הש"י גזר גזרה ומשה בטלה ועל הפליאה העצומה אמרה תורה ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל ר"ל שמשה בכחו הגדול וידו החזקה עשה שיהיה המורא הגדול ההוא לעיני כל ישראל וכבר אחז"ל ובמורא גדול זה גלוי שכינה והענין שעשה משה מעצמו שהשכינה האלדית ההיא נגלית ונראית לעיני כל ישראל וכמ"ש וכבוד יי' נראה על המשכן והיו ישראל רואים אותו ומשתחוים איש פתח אהלו אבל כל אלה הדברים ומעלת המופתים אינם המעלת מדרגת הנבואה כי הנסים הם כפי צורך השעה ושמשה הוא גם כן עשה מופתים מעצמו בתכלית הגדולה והגבורה ולכן אין להקשות עליו שלא העמיד חמה ברקיע כיהושע ויצא לנו מזה כלו שחומר הנפלאות הוא בכל אחד מהנבראים כי כל מה שנברא איפשרי לקבל השנוי בפלא האלדים אשר בראו והנה אוכיח זה בפרטיות הנבראים כי הנה. מצינו ביסוד הארץ נפלאות אם ע"י משה רבינו במכת הכנים במצרים שנעשה מעפר הארץ ופתיחת האדמה את פיה לבלוע את קרח וכן בשאר הנביאים הריסת יריחו על ידי הקפת הכהנים והשופרות ונס קריעת המזבח ושפיכת הדשן כמו שיעדו איש אלדים שבא מארץ יהודה. ואמנם ביסוד המים מצאנו פלאים אם על ידי משה עליו השלום במכת הדם שנהפכו המים להם לדם והצפרדעים שהיו מן המים. וקריעת ים סוף ובשאר הנביאים נס המבול ונס שמואל שצעק אל יי' ויתן קולות ומטר ונס העבר' הירדן ביהושע ובאליהו ואלישע וזולתם אמנם ביסוד האויר מצאנו פלאים על ידי משה ע"ה במכת הברד והחשך ורוח הים שהביא את הארבה ורוח הקדים שנשאו. ובשאר הנביאים ביהושע ויי' השליך על אויביו אבנים גדולות מן השמים ובאלישע ויי' השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס וגו' וזולתם. ואמנם ביסוד האש הנה על ידי משה מצינו נס הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל ועמוד האש ההולך עם ישראל בלילה והאש שירד על המזבח ביום המלואים והאש שנשרפו בו נדב ואביהו והאש שנשרפו בו החמשים ומאתים איש מקריבי הקטורת ובשאר הנביאים ירידת האש על המזבח במקדש שלמה וירידת האש בהר הכרמל על ידי אליהו וזולתם. ואמנם בדברים המורכבי' המתילדים באויר במשה מצינו הברד במכות מצרים ומצינו הענן והמן והברקים וקול השופר ובשאר הנביאים באליהו עצירת המטר שלש שנים ונס עוגת רצפים וצפחת המים שנעשה באויר ונס אסוך שמן שעשה אלישע ונס והנה סוסים ורכב אש סביבות אלישע וזולתם ואמנם מהדברים הנפלאים שנעשו בדוממים חם במשה בהכאת הצור ויזובו מים ונס הסלע במי מריבה ונס הלוחות ובשאר הנביאים נס בקיעת יריחו. ומהם שהיו במתכות כנחש הנחשת וכלי כסף וכלי זהב שהשאילו ממצרים על ידי משה ובשאר הנביאים מצינו באלישע ויצף הברזל מן המים. ומהנפלאות שהיו בצומח על ידי משה ההפך המטה לנחש ומטה אהרן שפרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים ובשאר הנביאי' נס עשרים לחם שנתן לעם ויאכלו ויותירו שעשה אלישע ובישעיהו נס קחו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי שהיה ריפוי הדבר בהפכו כדבריהם ז"ל ודומיהם. ומהנפלאות שהיו בב"ח אם במשה ענין הצפרדעים והדגה אשר ביאור מתה.

ואם במעופף הארבה והשלו ואם בשרצים הנחש שנעש' מן המטה ואחר כך ויהי למטה בכפו והנחשים השורפים שנשכו את העם במדבר ואם ההולך על ארבע במכת הערוב ויד יי' שהיתה בסוסים ובחמורים ובגמלים. ואמנם בשאר הנביאים נס אילו של יצחק ונס ויבקע יי' את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים שנאמר בשמשון ונס השב' הארון אל ארץ ישראל ממחנה פלשתים על עגלת הפרות החדשות ותישרן הפרות. ונס הארי' והחמור על עמדם על נבלת איש האלדים לא אכל האריה את הנבלה ולא שיבר את החמור וזולתן. ומהנפלאות שנעשו במין האדם אם ע"י משה שמכת בכורות וטביעת המצריים בים סוף והצלת ישראל ועונש המתאוננים והמתאוים בשר וצרעת מרים וזולתם.

ובשאר הנביאים נס וינגע ה' את פרעה ואת ביתו על דבר שרי והפיכת סדום ועמור' ופקידת שרה בת צ' שנה ופקידת רבקה ונס עכן. ונס הגזה לגדעון ומה שהכה הארון בפלשתי' ובבית שמש כי לא כבדהו כראוי ומה שפרץ יי בעוזה כי שלח ידו בארון האלקים כי שמטו הבקר ונס אליהו ואלישע כלם היו לבני אדם וזולתם. ומהנפלאות נמצא גם כן בכוכבים ובמזלות אם על ידי משה נאמר ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים ואחז"ל שמזל טלה נלקה ומכת החשך שהי' בה דבר מהשמש או ניצוציו כמו שביארתי למעלה. ובשאר הנביאים מצינו ביהושע שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון ובישעיהו, נס צל המעלות שכמו שפירשתי בספר מלכי עם היות שלא היה הנס ההוא בגרם השמש אין ספק שהיה בניצוצות היורדים ממנו על אותו מקום של מעלות אחז.

ומהנפלאות ג"כ נמצא שהיו בשכלים נבדלים אם על ידי משה וירא אליו מלאך יי' בלבת אש ובמעמד הר סיני כתוב ואתה מרבבות קדש ובשאר הנביאים המלאך שנראה ליעקב ויאבק איש עמו עד עלות השחר ואשר נראה ליהושע ולגדעון ולאליהו ודומיהם. ומהנפלאות מצאנו גם כן בשכינ' אלקית אבל זה לא נמצא אלא באדוננו משה שנראית על הר סיני וששרתה שכינה בעם אחרי העגל והכבוד שמלא את המשכן וגם דבור השם פנים אל פנים ובכללם ויקבור אותו בגיא. הנה א"כ יסכר פי דוברי שקר ני הנה כל מדרגות הנבראים למיניהם היה עליהם יד השם לעשות בהם נסים ונפלאות כרצונו ותדע מזה שבכל מדרגות הנבראים נעשו על ידי מרע"ה נסים ונפלאות עד אין מספר מה שלא תמצא כן בנביא אחר מכל הנביאים לקיי' מה שאמרה התורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותות וגו' הנה התבאר שחימר הנפלאות ונושאם הוא כל נברא מעולם השפל ומהשמימי או מהמלאכי' הרוחני' והוא מה שרציתי לבאר פה:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה