אור ברסלב
מפעלות אלוקים המאמר העשירי › פרק ח

מפעלות אלוקים· רבנו יצחק אברבנאל

המאמר העשירי · פרק ח

פרק ז

אין ספק שיחוייב שיהיו הנפלאו' מפעול' פועל מפני שנמצאם שהם כלם לתכלית. ומה שהוא לתכלית הוא מפעולת פועל. ועוד שכבר ימצא שיתחדשו בהם צורות וב"ח כהתחדש הנחש מהמטה, ולא יתכן שתתחדש צורה עצמית מהב"ח בקרי או הזדמן עם מה שימצא ביצירתו מהשלמות הנפלא. ועוד שכבר יגיע בחדוש הנפלאות הודעת הנביא וזה לא יתכן אם היו במקרה ומפני זה יחוייב שיהיו הנפלאו' מפעולת פועל. אבל מי הוא הפועל הקרוב אותם כתב החכם ה"ר לוי שלא ימלט הענין הזה מחלוקה אם שיהיה הפועל אותם הוא הסבה הראשונה ית' או שיהיה הוא השכל הפועל. או שיהיה הנביא אשר על ידו יהיו הפלאות כי לכל אחד מאלה תמצא ידיעה בנימוס וסדר הנמצאות שהוא התנאי ההכרחי בפועל אותם ואומר אני שראוי להוסיף בחלוקה הזאת ולומר שהפועל הקרוב בפלאים או יהיה הנביא והשלם אשר יתחדשו בעבורו ובאמצעותו. או הגרמים השמימיים ומניעיהם או השכל הפועל או הסבה הראשונה ית' והנה יתבאר בקלות שאין האדם נביא או שלם פועל הנפלאות מפני שאינו יודע בנימוס הנמצאים באופן שיהי' במדרגת הצורה לחמרו המיוחד שמזה הצד יחשב שהוא הפועל אותם. וכבר זכר הפילוסוף שאין האדם משיג בשלמות טבע אחד מהב"ח ואיך ישיג נימוס הנמצאים כלם וסדרם לשיוכל לשנותם. ועם היות שכל הפלאים או רובם יעשו באמצעות נביא לא יתחייב מזה שיהיה הוא פועל אותם באמת כי אין כל מה שיש לו מבוא בדבר הוא פועל אותו שהרי החומר יש לו מבוא בדבר המתהוה ואינו פועל אותו וכן הוא מבואר שאין הגרמים השמימיים או מניעיה' פועלים קרובי' בנפלאות לפי שהם הנותני' הנמוס והסדר הטבעי לנמצאות כלם ולכן המופתים שהם משנים ושותרים לסדר והנימוס ההוא א"א שיחודשו מנותני הסדר והנימוס הטבעי כי יהיו פועלים שני ההפכי יחד מצד אחד והוא בטל. וכן כתב החכ' הנזכר שאין הסבה ראשונה יתברך פועל קרוב בהם. ועשה על זה טענות הא' שאם כן היה פעל השכל הפועל בזה העולם השפל יותר נכבד ויותר מתמיד מפעל הש"י בו כי יהיה פעל השכל הפועל תמיד והוא טוב בעצמות ופעל הנפלאות על המעט ואינו טוב אלא במקרה להטיב או להקנות אמונה לאיש או לעם מה. והב' שאם היה הי"ת הפועל הקרוב בפלאי' היה בו חדוש רצון וחדוש ידיעה בחדוש הפלא ואם נאמר שהיה הפלא מוגבל מרצונו הקדום. כמ"ש תנאי התנה הקב"ה וכו' הנה יהיה זה בטול טבע האפשר ויהיו הנפלאות מכלל הסדור והנימוס הכולל ממה שבטבע. ומפני זה גזר אומר החכם הזה שהפועל הקרוב בנפלאות כלם הוא השכל הפועל ועשה על זה טענות. הא' מפני ההודע' לנביא שתגיע בנפלאות טרם העשותם שנבואתו א"א שתהי' אלא מהשכל הפועל. אם כן הוא בנימוס ההוא ואין ספק שיש לנפלאות נימוס וסדור מוגבל כי בזולת זה לא יתכן שתפול ההודע' כי הידיעה תהיה בדברים המוגבלים ומסודרים בנימוס מוגבל והב' כי אלו הפעולות מהנפלאות הנמצאים הם כלם בדברים השפלים אשר בכאן שתיוחס הפעולה בהם לשכל הפועל שאתה לא תמצא ע"ד משל שיחודש אחר בריאת העולם סבר מה בגרם השמימיי ע"ד הפלא אבל תמצא הפלאים בעצמי' או מקרים מהנמצאו' השפלות שהפועל בהם הוא השכל הפועל. והג' שחידוש הנפלאות הוא להטבה ולהשבח' בדברים אשר ברא. ולהיות השכל הפועל הוא המשגיח בתכלית מה שאפשר יחוייב שתיוחס ההשגח' לו ולפי שיש לאומר שיאמר שהוית הנפלאות תדמה לבריאת העולם הראשונה ולכן ראוי שיהיה הפועל הראשון בבריאה הכוללת ושלא יתכן בשכל נבדל אחר לבטל ולהשחית בפלאים הסדר והנימוס שסדר ית' בתחלת הבריאה אלא הוא בעצמו והשיב החכם הזה שהוית הנפלאו' תדמה יותר להווית שיעשה אותם השכל הפועל משתדמה להווית העולם הראשונה כי הווית הנפלאות היא הווית חלק מחלקי העולם והיא מנמצא אל נמצא כשאר ההוויות שיעשה השכל הפועל. והווית העולם היתה כללית מלא נמצא אל נמצא וכתב גם כן שחדוש הנפלאות הוא מעצם הנימוס אשר סדר השם לנמצאות ולזה בהיו' השכל הפועל פועל קרוב בפלאים מפני היותם יוצאים מגדר הנימוס היתה ההודע' בהם גם כן מאתו כי יש אתו נימוס הנמצאות וסדרם בהוויתם ובטול הנימוס ההוא בעת ידוע וכמו שהאריך בזה הרב' והרבה עד מאד בסוף ספר מלחמותיו בפרק העשירי. והדעת הזה הוא מכחיש עדות התורה ודברי הנביאים והמדברים ברוח הקדש והוא סותר לסברא הישרה והשרשים התורניים האמיתיים לפי שכתבי הקודש יעידו בכמה מהמקומות שהפועל הקרוב בניסים ובנפלאות באמת הוא יי' אלקי ישראל סבה ראשונה לכל הדברים בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה תראה זה בדבר אדוננו משה שאמר בשירת הים מי כמוך באלים יי' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא כי אין נמצא מהנמצאים יכול לבטל הסדר הטבעי ולעשות חלופו וסותרו אלא הוא ית'.

ולכן כאשר בקש משה ע"ה ילך נא יי' בקרבנו השיבו ית' הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות לפי שהיו הנפלאות מיוחדות אליו ית' ולא למלאך או לשום נמצא אחר ולכן אמר יהושע על העבר' הירדן מחר יעשה יי' בקרבנו נפלאות כי היו הדברים הנסיים פעולתו ביחוד וכבר ביארו המשורר יותר בשלמות במזמור ע"ב שאמר ברוך יי' אלקי ישראל עושה נפלאות גדולות לבדו וגו'. ואם היה נימוס הנפלאות ידוע ומושג לשכל הפועל והוא פועל אותן לא יצדק אמרו שהי' הוא ית' עושה נפלאות לבדו ובמזמור ע"ז אמר אזכור מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאיך וגו' אתה האל עושה פלא כלומר ששאר האלקים שהיא שם נאמר על השכלים הנבדלים עם היותם מניעי' לגרמי' השמימיי' שיש להם רושם ורושם במעשה הטבעי.

הנה הפלאות שהם כנגד הסדר הטבעי ובטולו לא יפעל אחד מהנבדלים בהם דבר אבל האל ית' לבדו הוא האל עושה הפלא ולא אחר ומפני זה ראוך מים יחילו וגו' ובמזמור פ' אמר כי גדול אתה הו ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך כי מעש' הנפלאו' לא יפול בחוק שום נמצא בלתי ליי' לבדו במזמור קי"ד אמר מסכים לזה בדברו בנפלאות מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור ההרים תרקדו כאלים וגו' והיתה התשובה מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלק יעקב ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים שביאר בזה שלא יוכל לשנות הטבעים כי אם מי שברא אותם בתחלה ובק"לד אמר כל אשר חפץ יי' עשה בשמים ובארץ וגו' שלח אותות ומופתים וגו' להגיד שמי שברא המציאות בכללו והסדר הטבעי בשמים ובארץ הוא יוכל לעשות אותות ומופתים בהם ובמזמור ק"לה אמר בביאור גדול הודו לאלקי האלקים הודו לאדוני האדונים שבפרושו כמו שאמרו במכלתא והביאו הרב המורה בפ"ו ח"ב שהוא אלוק השכלי' הנבדלי' שנקראים אלקים. והוא אדון הגרמים השמימיי' שנקראו אדוני הארץ ואמר שהאלוק שהוא הסבה הראשונ' ההוא הוא עושה נפלאות גדולו' לבדו לפי שאין כח לנמצא אחר לבטל הסדר הטבעי כי אם לו ית' לבדו ונתן הסבה בזה באמרו לעושה השמים בתבונה לרוקע הארץ על המים לעושה אורים גדולים את השמש ואת הירח וגו' כי להיותו יוצר הכל היה יכולת מוחלט בידו לעשות הנפלאות וכמו שהמשיך למכה מצרים בבכוריהם וכל המזמור ההוא וישעיהו אמר גם כן מסכים לזה יי' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא וגו'. הנה התבאר מכ"ז שכתבי הקדש יעידון יגידון באמת שהפועל הקרוב האמתי בנפלאות הוא היוצר הוא הבורא את הנמצאים כלם ולכך אחז"ל במכת בכורות אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא שליח ואמרו מהמפתחות שלא נמסרו בידי שליח להגיד שהוא היה בהם הפועל הקרוב ולא אחר וכבר חשב הר"לבג להנצל מזה כולו באמרו שמה שנזכרו הנפלאות בכתבי הקדש מיוחסות אליו ית' הוא להיותו סבה ראשונה בכל הדברים אבל שהוא סבה רחוקה לא קרובה ומדברי הר' המורה לקחו בפ"מח ח"ב ואני כבר ביארתי בספר להקת הנביאים ב אשר אני עושה בפרק הג' ממנו שכל מה שיחס הכתוב לש"י הוא להיותו פועל קרוב בו מכוין ורוצה בהשגחתו והשפעתו במציאו' הדבר ההוא כי הסבות הרחוקות לא יודיעו אמתת הדבר ולא יפעלוהו באמת אבל הסבה הרחוקה חייבה דבר שהוא חייב דבר אחר ובאמצעיים רבים עושה הדבר האחרון כאלו תאמר שאברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את ראובן שאין ספק שלא נאמר שאברהם הוליד את ראובן בפרטיותו כי הוא לא הולידו ולא פעל אותו ולא ראהו מעולם אבל הוליד ופעל חת יצחק שהוליד את יעקב. ויעקב אוא אשר הוליד את ראובן וכן נאמר בפלאים שהסבה הראשונה לדעת החכם הזה לא יהיה פועל אותם כלל אבל היותו סבה לשכלים הנבדלים אשר השכל הפועל הוא האחרון וקטן המדרגה שבהם יאמר שהוא הפועל הנפלאות ולדעתו מזה הצד יוחסו הפלאים אליו ית' וזה שקר מבואר כי אם לא היה הוא הפועל הקרוב בהם צא היה הכתוב מיחסם אליו בשלילה מוחלטת משאר השכלים ובפרק ההוא הוכחתי זה והשבותי מכל הראיות שהביא הרב המורה שדעתו אמת שכלם מורים סתירתו באמת גם חשב החכם ר"ל מחשבה רעה אחרת ונמשך אחריה בעל ספר אמונ' במה ששם יי' ושם אלקים הנאמר בכתבי הקדש נאמר על השכל הפועל ואני גם בפרק ההוא מלהקת הנביאים הבאתי כל ראיותיו שעשו על זה והוכחתי תוכחת מגולה שכלם שוא ודבר כזב וששם "יוד ה"א וא"ו ה"א לא נאמר בשום צד כי אם על הסבה הראשונה ית' בדברי התורה הנביאים והכת ובים הנה התבאר מזה כלו שעדות יי' נאמנה ודברי הנביאים פה אחד יעידון יגידון שהפועל הקרוב בניסי' ונפלאו' הוא אלקינו הסבה הא' ואין עוד אחר. ואמנם כפי הסברא המיושרת אין ספק שלא יתכן להיות פועל הנפלאות זולת הש"י וזה בטענות הא' מפני שהווית הנפלאות היא ממין ההויה הרצונית הראשונה בבריאת העולם וכמו שהבריאה הראשונה הוא ית' פועל אותה בזולת אמצעי כן ראוי שיהיו כל הנסים והנפלאו' נעשות ממנו ית' מבלי אמצעי והב' שסדר הטבעי הוא מעשה ידי יוצר ולכן כיון שהשם ית' סדר זה הטבע בנמצאו' מי הו' אש' ימשול לשנותו ולהשחיתו אלא הוא ית' אשר בראו כי הסדורים אשר יעשה המלך במלכותו מבואר הוא שלא יוכל אדם לשנותם השחיתם אלא במצותו ורצונו והר"לבג משיב על זה ואמר שהווית הנפלאות תדמה יותר להווית הטבעיות שיעשה אותם השכל הפועל ממה שתדמה להווית העולם כי הווית הנפלאו' הוא הוויה בחלק מחלקי העולם מנמצא אל נמצא כשאר הוויות שעושה השכל הפועל אמנם הווית העולם היתה מלא נמצא אל נמצא. וזה כלו כפלאי שוא ודבר כזב כי הווית הנסים והנפלאות היא בהפך ההוויה הטבעית וסותרת אליה. ואם השכל הפועל יפעל הסדר הנהוג כפי הסדר הטבעי איך יפעל גם כן הפלא שהוא ביטולו והשחתתו. והנה הנפלאות ידמו להוויה הכוללת במה שלא יתהווה בהם דבר מוגבל מדבר מוגבל נערך ומתייחס אליו ושלא תהיה כפי הזמן ולא כפי המקום כמו שביארתי בפ' הא' מזה המאמר ולכך אמר הרב המורה כי האות יעיד על אמתת טענתינו בחדוש העולם והווית העולם עם היותה כוללת בכל הנמצאים לא נבראו בראשונה צורות כללות כ"א נמצאים פרטיים והם העליונים שהתמידו עד היום והפרטים השפלים שפרו ורבו ומאלה נפצה כל הארץ. הנה אם כן לא צדק באמרו שהבריא' הראשונ' היתה כוללת ומעשה הפלאים הוא פרטי כי כל נברא ונברא ביצירה הראשונה והנפלאות הם היו דברים פרטיים ואינם מנמצא אל נמצא מוגבל ולא מהנימוס והסדור הטבעי. וביאורו כי הנה בהנהגת העולם הזה יש אצלו ית' שני דרכים האחד הוא הנימוס הטבעי אשר סדר להנהגת העולם והמעשים הטבעיים ונמסר זה לגרמים השמימיי' שיפעלו בתנועותיהם והכוכבים ממסילותם ומניעיה' שהם הפועלים הטבעים כפי הסדר והנימוס הניתן בהם בתחלת הבריאה. והדרך השני הוא דרך ההשגחה האלקית אשר הוא כפי הרצון המוחלט ית' כי הוא כאשר יחפוץ ויוצא לסבה מן הסבות יבטל הסדור והנימוס הטבעי ההוא וישדד פעולות הגרמים השמימיים ויבטלם ויפעל דברים אחרים לא מאותן הסבות הטבעיות ולא בזמן וגבול הוויתן ולא במקומות המוגבלים הטבעיים ההם. אלא הכל כאשר יחפוץ ית' יעשה הנה א"כ הווית הנפלאות תדמה מאד להוויה הרצונית שבה נברא העולם וכמו שהיתה כפי הרצון האלקי המוחלט כי כל אשר חפץ יי' עשה בשמי' ובארץ בהשגחתו כן הנפלאות הם מפעל ההשגחה העליונה ומרצונו המוחלט וכמו שבריא' העולם ומעשהו לא היתה באמצעו' הגרמים השמימיים ומפעולות הככבים ומניעיהם כן מעשה הנפלאות אינו מפעל השמים ולא מסדר מציעיהם ולא מהשכל הפועל המושפע מהם ומפני זה יחוייב שיהיה הפועל בנפלאות הוא הבורא ית' ואין עמו אל נכר והתמה מהאיש החכם הזה והנמשכים אחריו שאמרו שחדוש הנפלאות הוא מעצם הנימוס שסדר הש"י לנמצאו'. כי הנימוס הוא הסדור הטבעי ומה שבטבע אינו מכלל הנפלאות אבל הוא אזל לטעמו שחשב שמה שאחז"ל תנאי התנה הב"ה וכו' הוא טבע שהטביע בדברים לשישתנו בזמן ידוע וכבר כתבתי שזה הוא הכחשת הנסים והנפלאות ובטול יכולת האל ואין אפיקורוסות גדול מזה הנה התבאר שכפי הסברא הישרה ושרשי התורה הפועל הקרוב בנפלאות הוא הש"י ולא זולתו וראוי א"כ להשיב על הבטולים אשר חשב החכם להוצי' על הדעת האמיתי הזה כי הוא אמר שאם היה הדבר כן היה פעל השכל הפועל בזה העולם השפל להיותו טוב בעצמות יותר נכבד מפעל הנפלאות שאינו טוב אלא במקר' ותשובת זה מבוארת כי מעשה השכל הפועל לדעתו שהוא ההויה הטבעית ונתינת הצורות בה הוא כפי הנימוס והסדר שסדר ית' במעשה בראשית המסור לגלגלים ולככבים והשכל הפועל לא יוכל לשנותו כי יקצר כחו ויכולתו עליו. אמנם האל ית' הוא פעל ההוויה הטבעית על ידי אותם האמצעים אשר סדר עליה ומשנה אותם כרצונו בעצמו כי אין יכולת לנמצא אחר לשנותה בלתי ליי' לבדו הנה אם כן ענין השכל הפועל הוא קצר ובלתי יכולת לעשות הנפלאות ולכן לא יוחסו לו גם שפעולת השכל אשר היא מקפת בכל הזמנים בדבקות ופעל הש"י בנפלאות ובמעט מהזמן אינו מורה על מעלת השכל הפועל וקוצר יכולת האל כי אם היה רוצה ית' שיתמידו הנפלאות מי יאמר לו מה תעשה ואם הוא יכול להפסיד את הפועל כלו איך לא יוכל להפסיד טבע אחד מהנמצאים אלא שהכל פעל האל ומעשהו והוא אמר ויהי הסדור הטבעי לפי שהוא טוב והוא שנהו בעת מן העתי' להיותו אז יותר טוב השינוי מההתמד' והכל מעשה ידיו אם לא שהנימוס והסדור הטבעי המתמיד יעשהו על ידי אמצעיים השמיים והמניעים ומעשה הנפלאות לא יתכן לעשותו אלא הוא לבדו. עוד עשה החכם בטול אחר באמרו שאם היה הש"י הפועל הקרוב בנפלאות לא יתכן שתגיע ההידעה לנביא בהם קודם היותם כי הנבואה תבוא לנביא מהשכל הפועל ותשובת זה הוא שגם אנחנו עדת בעלי תורה נאמר שהנבואה לא תבוא מהשכל הפועל כי אינו הוא הפועל הקרוב בנבואה כאשר חשב הרב המורה ושותי מימיו. אבל הפועל הקרוב הוא הש"י בהשגחתו ורצונו פעם ע"י אמצעי אחד מהשכלי' הנבדלים ופעם מבלי אמצעי וכבר הרחבתי בזה הדרוש בעיקריו ושרשיו בספר להקת הנביאים ושם הוכחתי שמציאות השכל הפועל השכל העשירי אחרון ועלולים אינו מחוייב ולא אמיתי כפי העיון לא מפאת נתינת הצורות ולא מפאת השפעת המושכלות וכ"ש ענין הנבואה שאינו פועל אותה ואם היה הסדור הנמצא אצל השכל הפועל נקנה אליו מהגרמים השמימיים כדברי האנשי' האלה והיו הגרמים השמימיי' בלתי פועלים הנבדלות איך תגיע לנביא ההודעה בהם מפאת השכל הפועל אלא שכל אלה הדברים הם הזיות הדברים שאין להם יסוד. עוד עשה החכם בטול אחר מהיות הש"י הפועל הקרוב בנפלאות והוא שיתחייבו בו חדוש רצון וידיעה בחדוש הפלא וכבר השיבו חז"ל לספח הזה באמר' תנאי התנה הב"ה במעשה בראשית וגו' כפי מה שפרשתי אותו בפרק הד' מזה המאמר והוא שכאשר ברא הב"ה את עולמו עלה במחשבתו ובדעתו ית' לשנות כל נמצא ונמצא מהם בעת הצורך בדרך פלא ולא התחייב מזה אם כן חדוש רצון ולא חדוש ידיעה ולא ימשך מזה בטול טבע האפשר כדברי החכם הזה כי לא תלו התנאי במתפעל אלא בפועל לשנותו כרצונו וכבר ידעת שהידיעה האלקית בדברים העתידים קודם היותם אינה מבטלת טבע האפשר והבחירה ולכן הרצון הקדום היא ידיעת העתיד ולא תכריח הדברים אף כי הספק הזה מחדוש הרצון והידיעה ג"כ יתחייב יותר בהיות השכל הפועל הוא הפועל הקרוב בנפלאות עמה וחמר החכם הזה להתירו בדברים ולא עלה בידי.

ואמנם הטענות אשר עשה החכם הזה להכריח שהשכל הפועל הוא הפועל הקרוב בנפלאות ראוי להשיב עליהם כי הם טענות כנגד דעתנו. והראשונה הוא מפני ההודעה לנביא מהן טרם עשותם והמודיע היא השכל הפועל וכבר השיבותי על זה שהמודיע בנבואה הוא הש"י פועל הנפלאות בעצם ואמת. ואין הנבואה מהשכל הפועל השנית כי פעולות הנפלאות הם כלם בדברים השפלים שהם מפעולת השכל הפועל לא מהשמימיי' והתשוב' על זה מבואר' שהנה נס יהושע שמש בגבעון דום וירח בעמ' אילון מעיד שנעשה הנס בגרמים השמימיים ועדין אחקו' עליו אח"ז כי יש בו עיון רב וגם בזה נבוך החכם הזה והשלישית שחדוש הנפלאות הם להטבה ולהשגחה לדברים אשר בכאן ולהיות השכל הפועל הוא המשגיח בעולם השפל בתכלית. מה שאפשר יתחייב שתיוחס אליו ההשגחה הזאת והתשובה לזה הוא שעבירה גוררת עבירה וכאשר קבל החכם הזה הדעת הנפסד אשר זכרתי שהיה שכל הפועל הוא עושה הנפלאות גדולות לבדו יתחייב אליו דעת אחר כמוהו שהוא המשגיח בבני אדם והוא המשגיח בעמו ישראל ויתחייב מזה שיהיה הוא הנותן התורה הוא אשר דברתי פעמים רבות שהדעת בענין השכל הפועל שנפלו בו חכמי הישמעאלים ונמשכו אחריהם רוב חכמי אומתינו המתפלספים הוא היה באמת למכשול עון ולאבן נגף לפני בני ישראל כי הם האמינוהו נותן הצורות והשם נפשנו בחיים וצור ילדם שכחו שאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי.

האמינו שהשכל הפועל הוא המנבא והמשפיע בנביאים וכיחשו דברי הנבוא ישעיהו שאמר כה אמר האל יי' בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה וגו' אני יי' קראתיך בצדק ואחזק בידך וגו' שביא' שהאל אשר ברא השמי' והאר' הוא עצמו נותן הנשמה באדם הוא המדבר לנביא ומחזיק בו להשלים העם על ידו כמ"ש לפקוח עינים עורות וגו' וחתם הדברים באמרו אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן האמינו שהשכל הפועל הוא המשגיח בבני אדם והשומר אותם הפך מ"ש דוד הע"ה בדבר יי' שמים נעשו וגו' כי הוא אמר ויהי וגו' משמים הביט יי' וגו' ממכון שבתי השגיח את כל יושבי הארץ שביאר שהאל שברא את העולם הוא אלדי ישראל שבאר בהם והוא באמ' המשגיח בעולם הזה האמינו שהשכל הפועל הוא צרור החיים וששכר הנשמות אחר המות והצלחתם הוא הדבקם עמו והתאחדם בו ויתחייב אליהם שיהוה כצדיק כרשע הפך מה שאמר הכתוב והיתה נפש אדוני צרור' בצרור החיים את יי' אלדיך ר"ל שהצרור הוא הבורא ית' ושהדביק והשכר הוא לנפש הפרטית כפי שלמותה כמו שאמר והיתה נפש אדוני וכן האמינו שהשכל הפועל הוא העושה הנפלאות כלם לבדו ולכן הוא מודיעם לנביא טרם בואם והכחישו מאמר אדון הנביאים מי כמוך באלים יי' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא ומאמר אדון המלכים שאמר הודו לאלדי האלדים וגו' לעושה נפלאות גדולות לבדו כמו שזכרתי ואתה תראה כל האמונות המשובשות האל', בשכל הפועל הלא הם כתובות בספר מלחמו' הר"לבג במאמריו כנפש ובנבואה ובהשגחה ובנפלאות. לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא והתור' האלדית מדברי הנביאי יעודו שהמהוה ונותן הצורות באדם ועוש' לנו את הנפש הזאת הוא עצמו המשגיח והשומר עם מרעיתו וצאן ידו בעולם הזה והוא עצמו פועל קרוב בנפלאות לבדו וצרור החיים ושכר הנשמות אחר המות הוא עצמו המשפיע נבואתו בנביאים והוא מנבא אותם ע"י אמצעי ומבני אמצעי והכלל העולה מכל הדרוש הזה הוא שאין השכל הפועל הפועל הקרוב והאמתי בנפלאות אבל הוא הסבה הראשונה יתבעך בהשגחתו ורצונו הפרטי ומה שמצאנו לח"זל שאמרו שהפכת סדום היתה ע"י גבריאל והצלת לוט ע"י רפאל ומיכאל כמו שנזכר בב"ר והצלת חנניה מישאל ועזריה ע"י גבריאל נס בתוך נס לצנן מבפנים ולהקדיח מבחוץ כמו שנזכר בפ' ערבי פסחים לא היו המלאכים ההמה פועלים את הניסים ההם אלא כלים והקב"ד הוא פועל אותם כרצונו וע"ש אותם הכלים היו מיחסי' להם הפעולות וכן היו תפלות הנביאים כלים ואמצעיים לשיגיעו הנסים ההם וכן תפלת החולה הנשמעת כמ"ש חז"ל גדול הנס הנעשה לחולה מהנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה שזו אש של מעלה ר"ל קדחת וזו אש של מטה ר"ל אתון נורא יקידתא שכל זה היו כלים ואמצעיי להגעת הנסים לא סבות פועלו' אותם.

ואמנם הנביא בידוע הוא שאינו פועל הנפלאות וכבר היה מחכמי הישמעאלי' מי שכתב שהנביא ידע כל ההצעות הצריכו' לפעול הטבע פעולותיו ועושה אותם כדי לפעול זה הנס. ואחרים מחכמיהם סתרו זה באמרם שהצעות הטבע לפעול פעולותו כמעט שאין להם תכלית אם מצד עצמו ואם מצד מה שהוא חוץ ממנו שמתנה בפחות יותר ואם מצד המקומות ואם מצד המצבי' הרקיעיי' ולכן לא יוגבלו סבותיהם לשכל האנושי רק מעט שיגיע מהסבו' הכוללות התחלפו' בה ג"כ היודעים ולכן כשיבוא נביא לפעול הוא נמנע בחוק האדם שיפעל את הנס אם לא בכח אלדי שבו יפעל פעילתו בקצר דעתנו ההקת השכלי וכשתסתכל בנפלאות אשר אמתם תורת משה הנביא הנאמן תמצאם מזה הסוג כההפך המטה נחש וקריעת הים ואינן אפשריים בחק בני אדם זולת הנביאים שאצלם הוא איפשרי מצד הנבואה שהיא רחוקה מההקש עכ"ל והר"לבג כן דעתו בנביא. כי אין בו כח ולא יכולת בידו לשנות הטבעים ולבטל הסדור הטבעי אשר ברא אלי"ם לעשות וכתב החכם הזה שעם היות שאין הנביא פועל הנפלאות שיש לו מבוא בפעולתם ומציאותם ומי יתן ידעת' אם אינו פועל אותם באיזה אופן יהיה לו מבוא בהם והחכם הנזכר השתדל מאד להוכיח שלא ימצא נס ופלא בשום צד אלא במקום שיש שם נביא ואין הדבר כן כי אם הוא אינו פועל בפלאים ואינו חומרם ולא צורתם למה יהיה מציאותו בעשייתם מאויוב והכרחי ואנחנו מצאנו נס המבול שנעשה בזולת נביא ועם היות ניצול נח ובניו ממנו לא היה לו מבוא במציאות הפלא ההוא וכן הפכת סדום ועמורה עם היות שגלה אותו הקב"ה לאברהם ובזכותו נמלט לוט. אין ספק שלא היה לאברהם מבוא כלל במעשה ההפכה והפלא ההוא וכן כשהכה מלאך יי' במחנה אשור עם היות ישעיהו וחזקיהו ושאר הצדיקי' בירושלי' לא היה להם מבוא כלל בהכאה ההיא אבל תוכן הענין ההוא שלא יעשה יי' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ולכן יעשה הפלאות ע"י נביא כדי שיודיעם דרך השם ויביאם לאמתת נבואתו באמצעות כח הנסים ההם כמו שעשה מרע"ה במכות מצרים ושאר הנביאים בשאר הנפלאות ומזה הצד שהיה הנביא מייעד הנס ומתרה בו ומוכיח את העם היה לו מבוא בנפלאות. הנה התבא' מכל זה שהפועל הקרוב והאמתי בנפלאות הוא אלקינו ואין עוד אחר ופעמי' שיפעל הקב"ה את הנס לכבוד הנביא מבלתי ידיעתו ורצונו בזה כמו הנס שנעשה לאיש שנגעו עצמותיו לעצמות אלישע וחיה כמו שאמרו חז"ל גדולים צדיקי' במיתתם יותר מבחייהם:

תוכן העניינים

מפעלות אלוקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה