מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ו · הלכה ו
בחמישי ישרצו ותוצא הארץ בשישי ותוצא הארץ ויכולו. הנה פ' ותוצא הארץ היינו פרשת שנאמר בה בריאת האדם וכן בכתובות דף ה' אמרו חמישי שנאמרה בה ברכה לדגים שישי שנאמר בה ברכה לאדם ולכך קשה לי מהא דאיתא ברה"ש דף ל"א דהי' אומרים בשיר ביום ה' הרנינו על שם שברא עופות ודגים בשישי הי' אומרים ד' מלך גאות לבש אף תיכון תבל בל תמוט על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהם ויקשה אמאי לא אמרו פסוקים שמדבר מבריאת האדם שהי' בשישי:
והנה רש"י הביא דברי ירושלמי דברכות אימתי נעילה י"א נעילת שערי מקדש ויש אומרים נעילת שערי שמים שנועלין אותן לעת ערב בגמר תפלה והנה איתא שם בירושלמי מתניתין מסייע לר"י בשלשה פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד"פ ביום שחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילת שערים אית לך למימר נעילת שערי שמים והרא"ש שילהי יומא הביא דברי הירושלמי וכתב לפרש דהכי פריך אית לך למימר נעילת שערי שמים הא איתקש נשיאות כפים לשירות דכ' לשרתו ולברך בשמו מה שירות ביום אף נשיאות כפים ביום ובס' גבורת ארי תמה עליו הא איכא שירות בלילה דהא איברים ופדרים קרבים כל הלילה וגם ניסוך היין כשרה בלילה כדאמרינן מנחתם ונסכיהם אפי' בלילה ולכן מפרש דהכי פריך אי נעילת שערים בלילה א"כ הוה נשיאות כפים בלילה ואיך קתני ד"פ ביום מיהו בירושלמי דתענית משמע דפריך מדקתני ד"פ ולא חמשה פעמים דהא איכא נמי ערבית ש"מ דאין נשיאות כפים בלילה:
אמנם לי נראה לישב דברי הרא"ש דהנה תוס' יוהכ"פ הוא גם לאחריו כמו שבארנו בפ"א מבהב"ח א"כ אף דנעילת שערי שמים בלילה קתני ביום כיון דהוא נחשב ליום הכפורים שפיר קתני ד"פ ביום וניחא דבערבית אין נשיאות כפים דאז כבר אחר זמן תוספתא לכן הנכון כפירוש הרא"ש דאין נכ"פ בלילה דאיתקיש לשירות ואף דאיברים ופדרים קרבין כל הלילה היינו משום דאין אלא גמר עבודה שהתחיל ביום ובאמת בערבית שתיקנו כנגד איברים ופדרים אין נושאין כפים דאיברים ופדרים אין התחלת עבודה אלא סוף עבודה כדאיתא יומא דף מ"ו וכך הא דנסכיהם אפי' בלילה היינו משום דהוה גמר עבודה דיום אף דהתם אמרינן דרק נסכים שבאים בפ"ע באים בלילה הנה לזה י"ל לפמש"כ בס' הנ"ל ריש תענית דנסכים שבאים בפ"ע דכשרים בלילה אין זר חייב עלי' וכיון דל"ה עבודה לענין זרות ל"ק מהא דכשר בלילה דהא באמת אין זה עבודה ואין זה שירות: