אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ו · הלכה ד

הלכה ג

א') והיא יתירה להן ונכ"פ ג"פ בכל יום. והראב"ד השיג וז"ל א"י מהו שאמר והיא יתירה להן שאיני מוצאה אלא ביום שיש בו מוסף והיא יתירה לכל ישראל ואינה בכל יום והוא אומר בכל יום משבת שהוא מעמדן מתפללין ד' תפילות וכ' בכ"מ דהקשה לראב"ד מדפריך בגמ' תענית ומעמדות מי איכא מוסף וכ' דרבינו אין גורס במעמדות אלא בתענית מי איכא מוסף והביא דברי פי' המשנה שכ' להדיא דהי' להם תפלה יתירה במקום מוסף והנה הרואה ומדקדק בדברי רבינו נראה שיש לו הוכחה גדולה לפירושו והוא מדאמרו במשנה דקורין בשחרית ובמוסף והא אמר דביום שיש מוסף ליכא מעמדות וכן הקשה הרע"ב ותי' דקאי דוקא אהני שהן חוץ מירושלים דלדידהו יש מעמד ביום שיש מוסף ולרבינו לא ניחא לי' בהא אלא מפרש דהי' קורין במוסף כמשמעו אלא דלא הי' להם מעמד בתפלה וכן מוכח להדיא מדבריו בפי' המשנה שכ' וז"ל אמרו במה שקדם שאנשי מעמד קורין במוסף מורה שיש מעמד במוסף ור"ל דיקשה לכאורה הא ביום שיש מוסף אין מעמד וכקו' הרע"ב בארכו ענין תפלתה המיוחדת באנשי מעמד שהי' מתפללין תפלה יתירה בכל יום והיא נקראת מוסף וביום שיש מוסף לכל העם תדחה הקריאה באותה תפלה היתירה ואין קורין אלא בשחרית ובנעילה הרי דלישב קו' הנ"ל הוא דהעלה דיש כאן תפלה שני' שנדחית ביום שיש מוסף והמעמד שהי' בעת תפלה שני' בטילה אך הקריאה בתפלת מוסף שהוא לכל העם לא בטלה וכן מוכח עוד מסיפא דקאמר במנחה קורין ע"פ ופי' הרע"ב משום טורח התענית ויקשה הא ביום שיש מוסף אין מתענין עיין ר"ן וריטב"א אבל לרבינו ניחא דעכ"פ גם בשהתענית ביום שאין בו מוסף הי' מתפללין תפלה יתירה ונקראת מוסף וע"ז קאמר שקורין בס"ת ובמנחה בע"פ ובזה אזלה גם שאר השגות שבראב"ד:
והנה הרע"ב כ' שלא מצא כדברי רבינו לא בבבלי ולא בירושלמי וכבר כ' התיו"ט כי בירושלמי כאן איתא דהי' ד' תפילות באמת ובריטב"א הביא דעת האומרים שאף לתענית הי' ד' תפילות שהוסיפו תפלה אחת כעין מוסף והביאו ראי' לזה מירושלמי דברכות יעו"ש:

ב') מתפללין ארבע תפילות שחרית מוסף וכו'. יש לי עיון בזה דהנה מרן הח"ס סי' ט"ז הקשה לפמש"כ המקבלים די"ב שערים לתפלה יש ברקיע נגד י"ב שבטים וכל אחד עולה תפלתו דרך שער אחד לכן גם התפילות משונות מי שיודע שהוא משבט ההוא אין להתפלל אלא בתפילה שעולה דרך השער ההוא ותמה ע"ז הא ר"א הי' לוי כדמשמע ממדרש שאמר משה יה"ר שיצא מחלצי ור"ע הי' בן גרים א"כ לא הי' לו שער אחד א"כ איך כשלא נענה ר"א נכנס ר"ע ונענה ואיך יכול להיות שליח לר"א ושל כל בני ביה"כ והוא אינו מהם והגאון הקדוש בד"ח השיב על כל דבריו דל"ש בתפילות ההוא לומר דע"י שהוא משער אחד א"י להוציאו דשפיר מצי להעלות תפילת כל ישראל ועוד דהא בכל השנה אין הש"ץ מוציא רבים י"ח ואם הכ"ד רננות שאמר ר"א זה אינו חיוב רק ריבוי תפלות ועוד דבברכות דף ל"ג פליגי ר"א ור"ע אי אומרה בהודאה או בברכה בפ"ע והביא מירושלמי פ"ב מר"ה דאף דבהודאה נהגו כר"ע ובגליל כריב"נ אפ"ה לא העבירוהו מתפלתו יעו"ש וקשיא לי הא מבואר כאן אנשי מעמד היו בוחרין מכל שבטי ישראל וכן התפללו יחד עם הכהנים והלוים אף שהי' משבט אחר ואיך אפשר לומר דהי' מתפללין כל אחד בנוסח אחר לכך לולי דמסתפינא הייתי אומר דפשר דבר כך הוא דזה הי' רק קודם שתיקנו אנשי כנה"ג סדר התפלה דאז הי' להם תפלות מתוקנים לכל שבט ושבט תפלות אחרים לפי י"ב שערים שראו הנביאים וכשבאו אנשי כנה"ג ותקנו תפלה מיוסדת לכל בית ישראל כללו בהם כל התפלות אשר הי' לכל שבט ושבט ועי"ז התפלה התאחדו כל ישראל להתפלל בתפלה אחת ואולי בזה הי' להם הכח לבטל יצרא דע"ז כמש"כ הח"ס בתורת משה דבכח התפלה שתיקנו ביטלו יצרא דע"ז ולפמש"כ יתכן יותר דהתאחדו כל השבטים בתפלה אחת ולדעתי זה"כ במדרש שמיני זה הדבר אשר ציוה ד' ודרשו אותו יצה"ר תעבירו מלבבכם ועבדו ד' בעצה אחת ובלבב אחד דהיינו אם יעבדו ויתפללו כולם בנוסח אחד דאין עבודה אלא עבודה שבלב ובזה יכולין להעביר היצה"ר מלבבם לבטל כח יצרא דע"ז וא"כ זה הנוסחת שנמצא בידינו מספרד ואשכנז אין הנוסחת משונות מכח שהם משבט אחר דכל התפלות שבידינו הוא תפלת כל השבטים אלא דבכל זה נמצא אח"כ בין ישראל המפוזרים בכל הארצות שינויים בתפלה לפי מעמדם שנשאר בידם מנוסחאות השונות הראשונות קודם שתיקנו אנשי כנה"ג וזה הי' השינוי' בין ספרד ואשכנז והאר"י ז"ל בירר הפסולת מתוך האוכל למען תהי' התפלה מתוקן לכל נפש כמו שכיונו בה אנשי כנה"ג ובה' תומ"ס הארכתי:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה