מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ד · הלכה יד
א') אין בין כהן המשיח למרובה בגדים אלא פר כהן המשיח. הנה מלשון רבינו נראה דסובר במרובה בגדים היינו בבית שני וכמו שפי' רש"י במגילה דף ט' וכן רבינו בפי' המשנה דהרי בהל' י"ב כתב רבינו אם אין שם שמן המשחה וכ"כ בפ"א ובהל' י"ג כתב דעובד אם נמשח בפ"א היינו כל שנה אבל לענין יוהכ"פ בעינן דוקא משיחה וריבוי ז' כמש"כ לעיל וע"ז כתב כאן אין בין מרובה בגדים וע"כ היינו בזמן בית שני (ולענין יוהכ"פ שאני דא"א וכמש"כ לעיל) וכן הוא בירושלמי דהוריות מרובה בגדים היינו בנין אחרון כהן המשיח היינו בנין ראשון וכן משמע בהוריות י"א אי הוה משיח הוי כה"ג ואי לא ל"ה כה"ג אמנם דעת תוסי"ש יומא דף ה' דהאי אין בין קאי אבית ראשון ג"כ אי אירע דלא נמשח רק נתרבה בבגדים לחוד וכן דעת הרמב"ן בפ' אחרי וכ' בשי"צ דלפי"ז האי דהוריות דקאמר לא נמשח ל"ה כה"ג היינו מן המובחר ועיין ירושלמי פ"ק דמגילה הלכה ו' אבל דעת רבינו מחוור יותר וא"צ לדחוק אלא דבבית שני יש לו דין מרובה בגדים לבד ומטעם דא"א וכמש"כ לעיל:
ב') אלא פר כהן המשיח. וקשה לי דבמגילה תנן אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוהכ"פ ועשירית האיפה וכן פסק רבינו בפט"ו משגגות וכ' דלענין פר הבא על כל המצות שווין א"כ קשה דהרי כהן שעבר היינו זה שנתרבה בבגדים לבד כפירש"י ואפ"ה שווין הן בו וכאן סבור דאדרבא אין מביא פר אמנם דברי רבינו תמוהים שם בלא"ה שכ' כה"ג שנמשח ועבר מחמת מום או זקנה וחטא בשגגה מביא פר על שגגתו לפי שאין בין כהן משיח המשמש לכהן משיח שעבר אלא פר יוהכ"פ ועשירית איפה שאין מקריב אלא כהן המשמש אבל פר לכל המצות שווין והקשה הלח"מ כיון דפסק כר' יוסי דשני אינו לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט ובגמ' מוקי האי אין כר"מ ועוד הקשה עליו הא כשעבר מחמת מום פסול להקרבה ונראה לי לבאר דברי רבינו על נכון שכונתו כך דפר יוהכ"פ אין בא אלא מן כהן המשמש לא מכהן שעבר לא כתוס' במגילה והוא מקריב ובא משלו וא"כ לכן כה"ג שעבר א"א להביא פר של יוהכ"פ ושיקריבו כה"ג המשמש דאין מן כה"ג שעבר רק מן כהן המשמש אבל פר הבא על כל המצות שווים הם דהיינו שגם כהן שעבר מביא אבל להקריבו אין יכול רק מקריבו כהן המשמש אבל פר של יוהכ"פ דאין מביאו רק כהן המשמש א"כ בכהן שעבר א"א להביא פר של יוהכ"פ ושיקריבו כהן המשמש דאין בא רק מן כהן המשמש והנה לפי"ז מפרש רבינו כך המשנה דמגילה אין בין כהן המשיח לכהן מרובה בגדים אלא שזה מביא פר דהיינו כהן המשיח שעבר מביא ומקריבו זה של מרובה בגדים אבל הוא אין מביא פר על כל המצות אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר של יוהכ"פ ועשירית איפה כהן המשמש זה המרובה בגדים שנכנס תחת כהן שעבר מחמת קרי שזה הכהן שעבר מחמת קרי אין מביא פר של יוהכ"פ רק זה שנכנס תחתיו המרובה בגדים ואם זה שנכנס תחתיו הוא גם משוח אזי מביא גם פר על כל המצות כמש"כ רבינו אבל אם הוא רק מרובה בגדים אין מביא פר רק זה שעבר מביא וכהן המשמש המרובה בגדים עובד דלית לי' סברת תוס' דכהן שעבר מחמת קרי הוא המביא פר של יוהכ"פ וכן לית לי' דעת תוס' דמפרשי בכהן הדיוט וכן מרובה בגדים אין מקריב כלל הפר שהביא כה"ג משוח וא"ל אם לרבינו כהן שעבר היינו מחמת קרי וכהן המשמש היינו כהן שנכנס תחתיו א"כ איך קאמר המשנה דאתיא כר"מ דסובר דשני כל קדושת כהונה עליו נראה דמפרש כך דהנה תוס' הביא מירושלמי דכהן שעבר מחמת קרי הוא המביא פר של יוהכ"פ נראה דזה רק לר"מ דסובר שני כל מצות כהונה עליו אבל לר"י דשני אין ראוי לעבודה שפיר אין מביא כהן המשמש והא דרבינו לא הביא שעבר מחמת קרי היינו יען דסובר כר' יוסי דשני שעבר אין ראוי כלל א"כ לא מצי לינקט בעבר מחמת קרי מביא המשמש שנכנס תחתיו פר של יוהכ"פ דרק בא משל כה"ג שעבר מחמת קרי אבל נשמע מדר"מ דסובר בעבר מחמת קרי ג"כ משל המשמש מינה נשמע לרי"ו בכהא"ג שעבר מחמת מום שבא מן המשמש ויש להוסיף עוד מיא וקמחא דהנה בהוריות רק פריך אימא סיפא אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יוהכ"פ אתיין כר"מ דסובר מצות כהונה על שני א"כ משמע דזה שעבר היינו שני אבל במגילה פריך אימא סיפא אין בין וכו' הא לשאר דברים זה וזה שווין והיינו לענין פר על כל המצות וע"ז קאמר שפיר דאתיא כר"מ דסובר דכל מצות כהונה עליו א"כ כהן המשמש זה שנכנס תחתיו שפיר מביא פר לאחר שעבר דהיינו השני שנכנס לאחר שעבר אבל לר"י זה שנכנס אין מביא כשעבר וא"כ לר' יוסי רק משכחת בעבר מחמת מום שמביא המקריב פר ולכן נקט רבינו עבר מחמת מום ודו"ק וא"כ אין דברי רבינו סותרים בכהן שעבר לדעת רבינו היינו משוח שעבר אבל מרובה בגדים אין מביא רק מקריבו:
והנה במשל"מ הביא דעת ריב"א בתוס' יומא דף נ"ז דפר העלם לא הי' בזמן מרובה בגדים אבל הר"י שם סובר דרק פר משוח הוא בב"ר לא במרובה בגדים בזמן בית שני והנה כשיטת ריב"א נראה שדעת רש"י בקידושין דף ל"ז והוריות דף י"ב ולבאר הדבר נראה דהנה בקרא כתיב כהן המשיח ומרבינן בת"כ מדכתיב ולקח הכהן לרבות אף כהן הדיוט עובד וכמש"כ רבינו בפ"ה ממעה"ק ואולם אי לאו קרא דמרבה כשהביא המשיח פר דיכול גם הדיוט לקבל דם אז הו"א גם בפר העלם דבר של ציבור רק משיח עובד עבודתו אף שהציבור מביאו הוא עושה עבודתו ומקריבו אבל כשגילה קרא אם משיח הביא פר גם כהן הדיוט כשר להקריב א"כ מינה ע"כ גם בפר של ציבור כהן הדיוט כשר להקריב דא"צ בפר העלם דבר של ציבור קרא דכהן הדיוט מביאו דהרי הציבור מביאו רק צריך קרא דיכול להקריבו וא"כ כיון דכשר להקריב פר שהביא המשיח כש"כ דכשר להקריב פר של ציבור וממילא מייריא נמי בב"ש וזה כוונת התוס' דף ט' שם אבל לא מייריא בפר העלם של ציבור דכתיב ביה המשיח דהא מרבינן בת"כ אפילו בכהן הדיוט יכול להביאו וכש"כ מרובה בגדים ע"כ צ"ל כמש"כ דהאי להביאו היינו להקריבו וכיון דמרבינן בפר משיח דהדיוט כשר להקרבה א"כ כש"כ בפר ציבור וכש"כ במרובה בגדים א"כ ממילא לא מצי אייריא האי בין בפר ציבור דהרי לענין הקרבה כשר גם בהדיוט ולענין הבאת קרבן לא שייך בהו דהרי ציבור הם מביאין וזה דעת רבינו:
ובמש"ל פ"ה ממעה"ק תמה שלא ביאר שם רבינו שגם בפר ציבור מצוה במשוח כדמוכח בקידושין וי"ל דלכן לא ביאר רבינו דלא פסיקא לי' דהרי גם בזמן דליכא משוח מביאין פר ציבור ואין חילוק בין כהן גדול להדיוט משא"כ פר משוח דאין מביא רק כשיש משוח א"כ שפיר קאמר בפר משוח קודם דהרי ע"כ יש שם כהן משוח דאין מביאין אם אין כהן משוח אמנם לרש"י וריב"א דרק כשיש כהן משוח מביאין פר הנה בודאי לא יחלוק רש"י דכשר להקריבו בכהן הדיוט ג"כ כיון שהביא בזמן כהן משוח דכן מצותו אבל אם כהן אחר קיבל דם וזרק כשר דהרי בפר משוח דרשו בת"כ דכשר בהדיוט להקריבו רק שהמשוח מביאו כן נמי לפירש"י ע"כ בפר משוח כשר הדיוט להקריבו א"כ גם בפר ציבור כשר הדיוט בדיעבד ובזה יקשה לכאורה קושית הטו"א שהבין דוקא במשוח והקשה א"כ מוכח דכהן יכול לכפר עבור עצמו ול"ל קרא במנחות דכהן מקריב חטאתו כמו שהבאתי בפירקין ותי' דא"א שאני ולפמש"כ דכשר בדיעבד קשה לכאורה אך י"ל דכיון דהתורה הטילה עליו תחילה מצוה מן המובחר לעשות בעצמו משא"כ בחטאת יחיד שמביא כהן הו"א דליכא מצוה בו יותר מבכהן אחר והנה מהא שכ' רבינו בפ"ה דאחר שקיבל דם כשר קשה לי לדעת הש"ך סי' שפ"ז במילה וכיסוי דם ל"ש שליח כמותו והקשה בתב"ש סי' ח' מכהן דעובד עבודתו ואפ"ה נותנה לאחר ולדעתי משם אין הוכחה רק שיכול לעבוד אבל שיהא מצותו עליו אין מוכרח אבל מכאן דמצוה בפר משיח בכהן עצמו אפ"ה יכול אחר לקבל דם ולזרוק ע"כ בתורת שליחות קשה: