מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ד · הלכה ג
משה רבינו חלק הכהנים לח' משמרות. הנה רבינו בס' המצות כתב דהוא מ"ע ורמב"ן השיג עליו דמ"ע הוא רק לעבוד וברגל כולם שווים והביא מדברי רבינו האלו שכ' משה רבינו חלק הכהנים לח' משמרות ואח"כ כתב בהל' ד' מ"ע שיהי' כל המשמרות שווין ברגל משמע דחילוק משמרות בכל השנה אין מ"ע ובמגא"ס כתב לישב דגם כאן כונת רבינו למ"ע והוא בכלל מש"כ בתחילת הפרק מצוה לקדשם ולהכינם לקרבן והיינו ע"י המשמרות ולדעתי יקשה הא בפ"ג גבי לוים כתב ג"כ רבינו מ"ע שיהיו מוכנים לעבודת מקדש אפ"ה מודה רבינו דבלוים ליכא מ"ע להתחלק למשמרות כדכתב בפ"ג דשמואל ודוד תיקנם ולכן נראה היותר כרמב"ן שרבינו חזר בספרו הגדול וכן נראה ממנין המ"ע שכ' רבינו בריש ה' אלו מ"ע שיהיו כל המשמרות שוות בכל וכן מ"ע לקדש הכהן לעבודה וכאן אי אפשר לפרש שכוונתו שיחלק הכהן למשמרות כיון דנקט בלשון יחיד וגם לא כתב להכינם רק לקדש לעבודה משמע שיהא ראוי לעבודה והיינו כמש"כ לעיל לאפוקי אם נושא נשים בעבירה או מטמא למתים שעי"ז א"ר לעבודה בא המ"ע לקדשו דפנו בע"כ להיות טהור ונקי מעון וראוי לעבודת ד' וראה במנין המצות בריש ספר המדע כתב מ"ע לעבוד משמרות וכן מ"ע לחלוק כבוד לזרעו של אהרן הנה כ' זה עפ"י ספרו המצות וכאן שינה בתרווייהו שכ' דמצוה לקדש לעבודה ולא כ' לחלוק כבוד וכן לא כתב דמ"ע לעבוד משמרות וזהו כמש"כ הרמב"ן שחזר מדבריו ורק הא דצריך לעבוד משמרות הוא הלמ"מ כמו שהעלה הרמב"ן מברייתא דראבר"י בברייתא דל"ב מידות: