מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה ז
א') אירע קרי לאחד מהן. משנה פ"ק דמידות וראיתי במשל"מ פ"ג דביאמ"ק שכ' דלא הביא רבינו דין זה ותמהני איך נעלם ממנו דברי רבינו אלו ושפסק כת"ק דטובל ויושב אצל אחיו הכהנים ובבוקר הולך לו והנה במשל"מ שם ביאר טעמא דמשנה מדהוצרך טבילה בלילה ע"כ דבעל קרי מה"ת משתלח חוץ לג' מחנות ולכן טובל ואחר טבילה הוא רק ט"י שמדרבנן משתלח ממחנה לוי' לא הטריחו רבנן לצאת כמש"כ תוס' בזבחים ובריש חולין וכן כ' הראב"ד ותירץ עוד דרק בע"נ טבול יום אסור לו בחול ובהר הבית וראב"ד הקשה איך יושב בביהמ"ק עכ"פ ל"ג מע"נ כיון שסמוך לחצי' שהי' קודש ותי' דהי' יושב בלשכת הטבילה שבביהמ"ק א"כ ביהמ"ק מפסיק לבין עזרה ואף דל"ד עדיין לחול לזה כ' דכיון דהי' פתוחה ע"י המחילה להר הבית דינה כמו החיל ודמי שפיר לחול ובהא פליגי באמת ראב"י במס' מידות דאין חוזר ויושב אצל הכהנים אלא יורד דרך המחילה כנגד שער הטדי דסובר דדינה כמו ע"נ דאסור לישב שם ט"י יען פתוחה לחול ממש רק ע"י מחילה את"ד והנה רבינו בפ"ג מביאמ"ק כ' ג"כ בע"נ ט"י רק מדרבנן משמע בהר הבית שרי א"כ היינו יכולין לתרץ דלכן א"צ לצאת דטב"י שרי בחיל ובהר הבית אבל כיון דסמוכה לעזרה דינה כע"ג ואף דבית טבילה הוה לגבי בית מוקד כמו חיל לגבי ע"נ כיון דאין פתוחה לחול ממש כמש"כ הראב"ד לראב"י א"כ ע"כ הא דאין צריך לצאת יען דמרבנן דלא עדיף עכ"פ מע"נ דרק דרבנן ודו"ק:
והנה ברא"ש הביא ראי' מסוטה דאומרים הוציאהו מעזרה ופריך הא במחנה לוי' אסור ומ"פ עכ"פ מדרבנן אסור אע"כ דכיון דרק דרבנן ל"ג על טומאה שבפנים ובזה ניחא לי' קו' הכ"מ בפ"ג מסוטה הא נעשית נדה דאסורה בעזרה די"ל אי משום לא הי' צריך לצאת דטומאה שבפנים ל"ג ורק ט"מ דאורייתא לכן אפי' טומאה שבפנים צריך להוציא עוד הביא ברא"ש שם תי' דלא גזרו אלא על החיל וע"נ היא שער איתן המשמש כניסה ויציאה לעשות הרחקה לטמאין שלא יקבצו שמה אבל על כל שער מחנה לוי' לא גזרו עכ"ל והנה במשל"מ בה' ביאמ"ק שם הביא דברי רש"י בפסחים הני תרי מילי שמעינהו מרבי כי הדדי אמרינהו וכ' המשל"מ שכן מוכח ממשנה דמה"ת דאל"כ אמאי צריך טבילה הא לא אטריח רבנן והשיג ארש"י שכ' דרק יען דשמעינהו בהדדי לכן אמרה בהדדי אמנם הנה כפירש"י כ' גם המפרש והרא"ש:
ולכן נראה דלא רצו לפרש דהוכיח ממשנה דבעל קרי משתלח מה"ת חוץ לב' מחנות מדהוצרך טבילה חדא לפמש"כ הראב"ד במס' תמיד האי אירע קרי קאי גם לאותם השומרים בבית אבטינס ובית המוקד והרי בית אבטינס נתקדשו העליות כמש"כ לעיל ודינו כעזרה ועוד לפמש"כ הראב"ד בית המוקד יען דסמוכה לחצי שבקודש דינה כע"נ שסמוכה לעזרת ישראל א"כ לכן הוצרכו טבילה אבל לעולם י"ל דבהר הבית בעל קרי רק דרבנן אבל בע"נ היא מה"ת ובית המוקד דינו כע"נ ודו"ק:
ב') במסיבה שתחת הקרקע. והנה בפ"ד דין י"א כ' במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו קשה לי דבתמיד ומידות איתא במסיבה שתחת הבירה ופי' המפרש דתליא בפלוגתא דריש יומא אי מקום הי' בהר הבית ושמו בירה וכן פסק רבינו בפ"ז ממעה"ק וא"כ איך סתם דהולך תחת הקרקע בשלמא אי מקדש קרוי בירה ניחא דסתם ויותר יקשה מפ"ד שכ' בפירוש תחת המקדש כולו והא בירה לדידי' רק מקום בהר הבית ועוד קשה דרבינו כ' דמחילות לא נתק' יען דפתוחות וזה שייך במחילות שתחת המקדש וכוונה דלא נתקדש בקדושת עזרה אף דעדיין קדוש בקד' הר הבית מאי הוה לי' למעבד כיון שאירע לו הקרי בהר הבית אבל אי תחת הר הבית באותו מקום שקרוי בירה א"כ ל"ש דהוה חול יען שפתוחות להר הבית דהרי בנוים בהר הבית ורק בבנוי בקודש צריך לטעם שפתוחות להר הבית הן אמת ראיתי במפרש ריש תמיד כ' למ"ד מקום בהר הבית הי' מחילה יען דב"ק נשתלח גם מהר הבית אבל מחילות לא נתקדשו נראה דסובר דמחילות קדושת הר הבית אין לו ולא זכיתי להבין דא"כ הי' צריך להיות פתוח חוץ להר הבית אבל פתוח להר הבית דין הר הבית יש לו וע"כ להאי מ"ד לפי הבנתו דתליא בפלוגתא דיומא הא דצריך מחילה הוא יען דאין דרך כבוד שיהא למעלה או דסובר פתוחות להר הבית אף דין הר הבית אין לו כנראה מפירש"י בפסחים דף פ"ח וראיתי אח"ז שכ"כ בשעה"מ בפ"ו והביא בשם חנוכת הבית כיון שרבינו נתן טעם יען שפתוחות להר הבית ולא כ' יען שפתוחות חוץ להר הבית א"כ אע"כ תחת קרקע כוונה דמחילות שתחת המקדש ועזרה קאי וא"כ בירה היינו מקדש וקשה כנ"ל אבל אי נאמר שדעת רבינו מחילות פתוחות להר הבית חול וא"כ קדושת הר הבית אין לו א"ש דלעולם י"ל תחת קרקע כוונה תחת הר הבית וטעם שנתן שפתוחות להר הבית חול כוונה דאף בע"ק שרי דאין קדושתו כהר הבית ועשעה"מ פ"ו שנסתפק בדעת רבינו בהא ותמהני שלא הביא דברי רבינו אלו דמוכח דחול לגמרי הוה מכח קושיתינו דאין קדושתו כהר הבית אך עדיין קו' ראשונה לעולם עומדת:
ג') ואמנם נראה לישב דרבינו לית לי' כדברי המפרש דתליא בפלוגתא דר"י ור"ל דסובר דרק היכא דקתני בית הבירה שם חולק ר"י וסובר מקום יש ששמו בירה אבל היכא דקתני בירה סתם היא בוודאי מקדש כדכתיב הבירה אשר הכינותי ונראה הוכחה גדולה לזה מירושלמי פסחים פ"ז הי"ב דמפרש הך מחילה שתחת בירה היינו תחת היכל ובירושלמי שם ה"ח מביא פלוגתא אי מקום הי' ששמו בירה או היינו מקדש וא"כ איך מביא ירושלמי ראי' ממשנה זו דמחילות לא נתקדש כיון דתליא בפלוגתא ובהא ניחא לי דרע"ב בתמיד ומידות וכן רש"י בפסחים פ"ז דשורף לפני הבירה פי' מקדש קרוי בירה וע"כ יען דלא קתני בית הבירה אלא דצע"ק דבירושלמי מייתיא אמשנה דשורפו לפני הבירה פלוגתא אי מקום הי' ששמו בירה והא במשנה לא קתני בית הבירה וראיתי בתויו"ט בפסחים הרגיש בזה דמפרש הרע"ב כנ"ל מקדש כולו קרוי בירה ובמס' פרה הביא גם דברי רי"ו דמקום הי' ולפמש"כ ניחא יען דשם קתני לפני בית הבירה כהא"ג חולק רי"ו ולפי"ז נתישב דברי רבינו שכ' סתם תחת הקרקע וכ' הטעם שפתוחות להר הבית לא נתקדשו כיון דהי' מחילה תחת המקדש אבל בפ"ז ממעה"ק דקתני בזבחים דשורפו בבית הבירה שפיר כ' רבינו דהיינו מקום בהר הבית דהלכה כרי"ו נגד ר"ל וראי' נראה מלשון גמ' דיומא דף ט' ע"ב דהשיב רי"ו לר"ל בירה יוכיח וע"כ כונה מקדש מוכח דבירה סתם גם לרי"ו בלשון חכמים היינו המקדש וכן אמר שם ר"א אך בירושלמי יומא ג' איתא הבירה יוכיח וא"ל אי כהא"ג לרע"ב היינו מקדש א"כ למה כ' סתם תחת הקרקע ולא כ' תחת המקדש כדקתני במשנה תחת הבירה י"ל דבאמת בירושלמי בפסחים כ' כל הר הבית נקרא בירה וא"כ הי' המסיבה הולכת בסביב תחת ההיכל ותחת הר הבית כמש"כ הראב"ד בתמיד א"כ לכן קתני במשנה בירה סתם לא תחת בית הבירה ולכן כ' רבינו סתם תחת הקרקע יען שהי' גם תחת הר הבית ורק כ' שפתוחות לחול יען דהי' גם תחת ההיכל ואולם בלא"ה לק"מ שהרי בפ"ד כ' באמת תחת המקדש והבן ועמש"כ בפ"א מעיוהכ"פ:
ד') אירע קרי לאחד מהן וכו' דמחילות לא נתקדשו. והנה במשנה איתא הולך במסיבה שתחת הבירה וביהמ"ק קרוי בירה וכ' המפרש דכי היכיא דפליגי רי"ו ור"ל בריש יומא דלרי"ו מקום יש בהר הבית ושמו בירה ה"נ פליגי בהאי בירה במשנתינו דלרי"ו מקום יש בהר הבית ושמו בירה ולר"ל כל המקדש שמו בירה וא"כ רבינו דכ' סתם דהי' הולך במסילה שתחת הקרקע הפתוחות להר הבית משמע דמפרש דכל המקדש קרוי בירה כמ"ד דס"ל דהאי מסיבה אכל המקדש קאי ומפרש דהאי מסילה הי' הולך תחת עזרה ופתוחות להר הבית וכן נראה ממש"כ בפ"ב מפרה שלשכה זו היתר מכונת בעזרה והיא בית האבן א"כ לדידי' כל המקדש קרוי בירה והיינו תוך הקודש וכדאיתא בריש יומא דתליא זה בפלוגתא אי המקדש בירה שמו אולם בתוס' יומא גבי כל הלשכות שהיו במקדש לא הי' להם מזוזה חוץ מלשכת פרהדרין וכ' שם התוס' דלחשוב נמי לשכת בית האבן ותי' דלא חשוב אלא לשכות שבמקדש שבנויות בקודש אבל לשכת בית האבן בהר הבית הו':
ובדרך הקודש תמה מהא דסוף פ' טבול יום גבי פרים הנשרפים שאם אין נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה והובאה שם מחלוקת רי"ו ור"ל וכ' שם רבינו שמקומות שריפה גם הם ומקום ה"ג כתב רבינו פ"ז ממעה"ק שהוא חוץ לירושלים והוא הנקרא בית הדשן ושם שוחטין חטאות הנשרפות עכ"ל ומי שיראה הסוג' ס"פ ט"י לבבו יבין דרבינו אתי דלא כמאן לא כת"ק דר"י ולא כראב"י מאחר שלא פירש באיזה רוח הי' בית הדשן ולא הודיע דבעינן שיהי' שם דשן ושיהי' מטופך ויש לישב דבריו במאי דקאמר ת"ק דראב"י שיהי' לשם דשן פליגי בה הרא"ם בפירוש התורה ובעל קרבן אהרן דהרא"ם ס"ל שצריכין שיבוא דשן ממקום אחר ויניחנו שם כדי שיהא השריפה על הדשן וכ' לישב ההא ברייתא דת"כ שאמרו ישרף אף שאין דשן דהיינו לעיכובא אבל לא למצוה וקרבן אהרן כ' שאין הכונה שישים שם דשן אלא שיהא המקום ההוא נקרא שפך הדשן וא"כ רבינו פסק כריוס"י ולפיכך כתב והוא הנקרא בית הדשן אבל המקום הב' כתב שהוא הר הבית ששם שורפין פרים ושעירים הנשרפין כשאירע בהן פסול אחר יציאתם מן העזרה שם אותו מקום בירה והיינו כסברת רי"ו והוכרח שם לומר כן לחלק בין רישא לסיפא משא"כ לסברת ר"ל:
והנה בדרך הקודש הביא להקשות בשם בעל ספר חנוכת הבית בההיא דתנן בתמיד שכ"ד שומרים ארבע על ארבע פינות העזרה מבחוץ וכתב המפרש שמבחוץ קאי אכולהו פינות של עזרה ואשער נמי שהשומרים על שערי העזרה לא היו יכולין לישב דכעזרה מיקרי ואין ישיבה בעזרה וכן כתב רבינו עבדי' והר"ש שם וקשיא לי' שהרי גגין ועליות לא נתקדשו וכמו שכתב המפרש עצמו שם וא"כ היו יכולין לישב והוצרך לדחוק דשומרים על שערי העזרה לאו דוקא על השער קאמר אלא למטה בקרקע העזרה דהיינו אצל שערי העזרה ואולם לפמש"כ לעיל בעצמו דאם בנו אח"כ שפיר גגין ועליות נתקדשו בקדושת עזרה והעלה דאין לחוש משום דאין ישיבה בעזרה כי כללא דמילתא נראה שכן הוא בכל מקום שא"א לעשות בעזרה שום דבר שהצריך הכתוב לעשות בעזרה כי אם בישיבה זו יכול לעשות בין כהן בין מי שיהי' כגון שלא ידים ורגלים מן הכיור אי לא כתיב קרא אחרינא לעמוד לשרת וכדאיתא פ"ב דזבחים לשמור הכהנים במקום הקדש ממש כדכתיב אתה ובנך אתך לפני אוהל מועד הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ דכהא"ג ל"ח לישיבה בעזרה עכ"ד (וכבר כתבתי בזה לעיל בפ"ז מדברי הראב"ד במס' תמיד) והנה בדרך הקודש כתב ע"ז מדמתיר לצורך מקדש נראה דסובר דאיסור ישיבה מדרבנן בעזרה ואין נראה כן מתוס' זבחים רפ"ב ולפי שיטתם דהוא מה"ת שפיר כתבו ביומא שלא הותר לישב בעזרה כי אם דוקא לצורך עבודה: