מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה ו
א') מקפלין ומניחן אותן כנגד ראשיהן. והקשה בכ"מ דמסקנת הגמ' דבגדי כהונה ניתן ליהנות בהן א"כ אפי' תחת ראשיהן שרי ותי' דאיכא למימר רק דרך לבישה שרי ליהנות והנה כדברים האלה דבר הרא"ש בה' ציצית לענין כלאים נהי דהותר שלא בשעת עבודה רק בלבישה דוקא אבל בהנחה תחת ראשו אסור וא"כ אפשר לתרץ דלעולם אף בהנחה ניתן ליהנות והא דאין מניחן תחת ראשיהן משום כלאים דלא הותר שלא בשעת עבודה אלא דרך לבישה אלא די"ל דניחא יותר לומר משום דאסור להנות דאז ניחא בכל בגדי כהונה אבל אי משום כלאים אז רק באבנט הי' אסור להניח תחת ראשו אלא י"ל דניחא יותר לומר משום דאסור להנות דאז ניחא בכל בגדי כהונה אבל אי משום כלאים אז רק אבנט אסור ועוד י"ל דהרי רב אשי דחי דבגכ"ה קשין הן ליכא כלאים וא"כ ע"כ הא דאמרינן בעירוכין דף ג' דשלא בשעת עבודה לא הותר וכמש"כ רבינו בפ"ח מכהמ"ק ע"כ דבלבישה אסור אף כשהן קשין אבל בהנחה ל"ש איסור דהרי קשין הן ולכן ע"כ רק משום דבהנחה לא ניתנה ליהנות לכן מניחן כנגד ראשיהן אך עדיין יקשה דגמ' קאמר דיקא נמי דאי תחת ראשיהן אסור משום כלאים וא"כ לרב אשי דסובר דליכא כלאים משמע דאין הכרח לומר כנגד ראשיהן רק תחת ראשיהן וניתנה ליהנות אף בהנחה י"ל דע"כ לא בהא לא תליא דהרי בגמ' אף דרב אשי משני דקשין הן אפ"ה מצריך אח"כ לפשוט מברייתא אחרת דניתנה ליהנות ולא פשט לה מקמייתא וע"כ דיש לפרש כנגד ראשיהם וכדמשמע בגמרא שזה עיקר דהרי רב משרשיא דייק מכאן לענין תפילין מה"צ שרי והבן:
ב') לא הי' הכהנים ישנים בבגדי כהונה אלא מקפלים ומניחין כנגד ראשיהם. ולכאורה קשה הא בגמ' מוקי כנגד ראשיהן למאי דס"ד דבגדי כהונה אסור ליהנות בהן אבל לפי מאי דמסקינן דנתנו ליהנות בהן תחת ראשיהן נמי מותר כדקתני במשנה וא"כ הא רבינו ס"ל בפ"ח מכהמ"ק דין י"א בגדי כהונה מותר ליהנות בהן א"כ אמאי כתב כנגד ראשיהן ונראה לישב דהנה בקידושין דף נ"ד אמר רב חזרנו על כל הצדדים של ר"מ ולא מצאנו הקדש וכו' ומשנתינו בכתנות כהונה שלא בלו הואיל וניתנו ליהנות הן לפי שלא ניתנה תורה למה"ש הרי דס"ל לרב דלא הותרה ליהנות רק בשאי אפשר ובוודאי רב לא פליג אברייתא דיומא אלא דרב ס"ל ביום דראוי לעבודה הותרה שלא בשעת עבודה וברייתא דאייריא בלילה לא הותרה ליהנות בהן וא"כ ניחא דרבינו כאן דקאי אזמן שינה בלילה שפיר כ' רק כנגד ראשיהן דתחת ראשיהן אסור ובפ"ח מכהמ"ק דאמר לפיכך לובשין ביום שפיר ס"ל דהותרה שלא בשעת עבודה ג"כ חוץ מאבנט משום כלאים דאסור ביום שלא בשעת עבודה אלא דמדברי פי' המשנה נראה דמפרש דתחת ראשיהן אסור משום כלאים אף דר"א ס"ל דקשין הן ושרי להציע תחתיו לרבינו לא ניחא לי' בזה דא"כ איך אמרו בעירוכין דף ג' דהני כהנים אישתרי כלאים בדידהו הא קשין הן ולחלק בין לבישה להצעה לית לי' אע"כ דקיימ"ל כר"פ דרק נגד ראשיהן שרי (וא"ל כסברת הרז"ה בר"ן ספ"ק דביצה דס"ל דהא דקאמר דאישתרי כלאים לגבי כהנים היינו לגבי כה"ג בחשן ואפוד שהיו רכין מפני שעשוין ללבוש דדוקא האבנט הי' קשה מפני שהי' חוגרין בו מתניהן דהא אדרבא חושן ואפוד מסתברא דקשים יותר מהאבנט דאית בהו נמי חוטי לבן יתרים על האבנט וכן העלה בספר ח"נ בחי' למס' תמיד:
ג') לא הי' הכהנים השומרים ישנים וכו'. משמע דס"ל דהכהנים השומרים הי' רשאין לישן והא כ' לקמן דאיש הר הבית הי' מחזר על כל משמר מצאו שישן לוקה בשלמא על המשנה ל"ק דמשנה יכולין לפרש דפרחי כהונה דקתני דהי' ישנים לא הי' שומרים רק ישנים שם כדי שיהא מוכנים לעבודה והשומרים המה הרובין אבל מדברי רבינו דמשמע דפרחי כהונה המה השומרים שכ"כ השומרים ישנים א"כ לדידי פרחי כהונה היינו רובין וכמש"כ בפי' המשנה פ"ק דתמיד וז"ל הרובין נתבאר בגמ' שרובין הם הרובים ומורים בקשת הנקראים פרחי כהונה א"כ קשה אין רשאין לישן ותי' בבאר שבע וז"ל ולכן נראה בעיני דזמן קבוע הי' להם לישן בלילה אם מצאו הממונה שישן יותר חובטו במקל וכן הוא בפסקי תוס' וז"ל כהנים ולוים נחלקו למשמרות וזמן קבוע הי' להם לישן ואם מצאו הממונה שישן יותר חובטו וכו' גם כשמשמר א' ישן משמר ב' ניעור ושומר:
ד') וישנים על הארץ כדרך שומרי חצירות וכו'. הנה במג"א סי' קנ"א הביא ראי' ממשנה זו דאין להכניס מטה בבהכ"נ לישן שם ופמ"ג כ' דלפמש"כ רבינו בה' ביהב"ח אין האיסור משום ביזיון המקדש אלא מצד השומרים שאין דרכן של שומרי מלכים לישן במיטות ובהא נראה לישב מה שהקשה בשומ"ש מ"ד סי' כ"ט בהא דעירוכין דף ג' משני כהנים איצטריכא לי' דס"ד תשבו כעין תדורו קמ"ל שלא בשעת עבודה חייבין ופירש"י דאסור להזדקק לאשתו משום עבודה ויקשה לדעת המרדכי דאם אין מקום ראוי לשינה אף ידי אכילה א"י א"כ כהנים בעזרה דאין מקום שינה ע"כ דפטירי אף מאכילה א"כ א"צ לטעם דא"י להזדקק לאשתו אמנם הנ"ל י"ל דאי משום שינה הא רשאי לישן בלשכה שבנויות בחול ופתוחות לקודש ואוכלין שם קדשים אך אי קשיא הא קשיא הא עכ"פ אסור להכניס שם מטה לישן א"כ הוה מצטער א"כ אף ידי אכילה לא יצא אמנם לדברי רבינו ניחא דאין האיסור משום ביזיון דנאמר דאין המקום ראוי לישן במטה אלא מצד השומרים א"כ ל"ש דהוה מצטער דהא כך דרכם של השומרי מלך וזהו כבודם ותפארתם ולא מיחשב מצטער וא"ש: