אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה יב

הלכה יא

א') כל ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות וכו'. וכ"כ בפ"ז מתומ"ס דאין מביאין עומר אלא מא"י ובס' דרך הקודש אמשנה דעשר קדושת בפ"ק דכלים עמד לחקור אי עבר הירדן בכלל א"י ומביאין ממנה שהרי אמרו בתוספתא דקמא ומייתיא לה בבכורות דף נ"ה רשב"י אומר הרי הוא אומר כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען כיון שאתם עוברים את הירדן הרי אתם בארץ כנען ראב"י אומר תחומי ארץ ישראל שבכתובים נידון כארץ ישראל ונראה דהלכה כרשב"י (בבכורות איכא גי' מהופכת דרשב"י סובר דל"ה כא"י) ונראה דעל עבר הירדן נמי קתני דמביאין עומר דהרי מצותו להביא מן הקרוב ומעשה שהביא מגינות צופין ואיתא בפ"ק דסנהדרין שהי' בעבר הירדן דעל ג' ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן וגליל ורבינו בפ"ז מתומ"ס לא חש לפרש לפי שסתם א"י היינו נמי עבר הירדן וסבר לה כת"ק דפ"ק דביכורים שמביאין מעבר הירדן דלא כריוה"ג דס"ל דאין מביאין משום דאין ארץ זבת חלב ודבש רק דקשה דרבינו בפ"ב מביכורים כתב שאין מביאין אלא מדבריהם ונ"ל להוכיח דל"ה מא"י דהא איתא בר"ה דף י"ג דלא הי' יכולין להביא עומר ואמאי לא הביאו מעבר הירדן ועוד יש להביא ראי' נכונה מב"מ דף כ"ב וכן הירדן שנטל מזה ונתן לזה וכ' בשמ"ק פירשו בירושלמי לענין קדושת הארץ שהירדן הי' מפסיק בין א"י לארץ העמים ואחד מן גבולות הוא הירדן ומשה"כ קאמר שאלו נטל הירדן מארץ העמים שהרחיב גבול הארץ או מה שנתן והרחיק קדושת הארץ וראב"ד כתב על נחל ירדן ממש כי הוא תחום בין א"י לארץ סיחון ועוג עכ"ל וכן משמע בירושלמי פ"ד דחלה:
אולם תוס' ב"ב פרק חזקת הבתים דף נ"ב העלו כי יש שני גווני עבר הירדן אותן שכבשו עמון ומואב ושאר עמים ואח"כ כשכבשו את סיחון נעשה א"י ואותן שהם ארציות עמון ומואב מעיקרא יעו"ש שוב ראיתי בברכ"י סי' תפ"ט שעמד ע"ז והביא שם משם בעל כפתור ופרח דשני מקומות יש שנקראים עבר הירדן לצד מערב והוא מא"י אבל שאר ארצות שמעבר הירדן כארצות סיחון ועוג לאו מכלל א"י הוא ובזה כתב לישב הרבה סתירות שמנינו בכמה דוכתין דעה"י לאו כא"י היינו בשאר ארצות אבל לצד מערב בכלל א"י הוא ולכן בפ"ד משמיטה כ' עבר הירדן דשביעית נוהג בה מדבריהם ובפ"ו כתב ג' ארצות לביעור וחשב עבר הירדן אע"כ דזהו למערבה חשוב ג"כ עבר הירדן והוא מא"י דהרי קחשב לוד והוא מא"י אך בכפתור ופרח הביא תוספתא דמשמע דהני שפלת לוד והר שפלת לוד שאינה מא"י רק מעבר הירדן ממש ובברכ"י כ' דרבינו סובר דתוספתא חולק ופסק כסתם משנה:
והנה לי נראה דמדברי רבינו הכא מוכח דל"ה כא"י דאי ס"ד עבר הירדן בכלל א"י א"כ הא דקאמר דא"י מקודשת שמביאין ממנו עומר ושתהל"ח אמאי לא חשיב תרומה ומעשר בשלמא פשוט אמשנה ל"ק די"ל דהאי משנה קאי אליבא דריוה"ג בפ"ק דכלים דא"י מקדושת הוא בכלל האיסור קדושה א"כ י"ל דלא קחשיב משום דתרומ"ע אין משום קדושה ומשנה לא קחשיב אלא מידי דהוה משום קדושה דהיינו עומר ושתהל"ח דהם צרכי עבודה וכן ביכורים צרכי ביהמ"ק איכא דצריכין הבאת מקום ואית בהן צד קדושה (כמו שבארתי בפ"ד מאימ"ז) אבל רבינו קחשב קדושת א"י בין העשר קדושת וע"כ דסובר כדעת הגאונים דזה לא חשוב מידי דקדושה מה שמביאין ממנה עומר רק מעלה ואין מעשר קדושת א"כ אמאי לא קחשב דמביאין ממנה תרומה אלא וודאי דעבר הירדן אין בכלל א"י וא"כ הא דאמר א"י מקודש מכל הארצות היינו אפי' מעבר הירדן לכן לא נקט תומ"ע דהא עבר הירדן אין בכלל א"י ואין מביאין ממנו עומר א"כ שפיר קאמר א"י מקודש מכל ארצות אפי' מעבר הירדן ודו"ק:
וא"ש שכ' בפ"ב מביכורים דאין מביאין ביכורים מעבר הירדן וא"ל דפסק כר"י פ"ק דביכורים דהטעם משום דאין ארץ זבת חלב ודבש ולכן סובר דלת"ק ג"כ פטור רק מדרבנן מחייב כמש"כ מהרי"ק בשורש קכ"ב דז"א מדכלל רבינו כאן ביכורים עם עומר ושתהל"ח א"כ משמע דהא דאין מביאין ביכורים לאו משום דלאו ארץ זבת וכו' דהא ל"ש הא"ט בעומר ושתהל"ח אלא משום קדושת הארץ וכ"כ בסוף מסכ' ביכורים וז"ל כבר בארנו שהביכורים מביאין מעבר הירדן ואינה מא"י ורק מדרבנן מביאין א"כ עכ"פ יש ראי' מדכלל ביכורים עם עומר שהטעם משום דעבר הירדן אינה מא"י:
והנה ראיתי בילקוט פ' נשא עשר קדושת הן א"י קדושה מכל הארצות ומה קדושתה שמביאין ממנה העומר ושתהל"ח משא"כ מכל הארצות ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשירה לבית השכינה ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל הארץ ואין הולכין בערי חומה א"כ מוכח דא"י בכלל היינו עם עבר הירדן וסובר דמביאין הימנו עומר ושתהל"ח ואח"כ חושב קדושת א"י שהוא ארץ כנען שמקודש מעבר הירדן שכשירה לבית השכינה הרי לך דעבר הירדן מביאין ממנה עומר ושתהל"ח:
והנה בהא דאמרו שכשירה לבית השכינה נראה לפרש הך דבית חוניו דאיתא בסוף מנחות דלא הי' לו דין במה דאיסור במה רק בא"י יען שבא"י איכא בית המקדש אבל בחו"ל דאירחקה להו מותר בבמה א"כ היינו הך דאין כשרה לבית השכינה אלא ארץ כנען ולכן במה אסורה גם י"ל לפמש"כ הח"ס סי' רל"ד בהא דמעלין לא"י ולירושלים וז"ל ולכאורה משמע דלא משום מצות שתלוים בארץ וירושלים כופין אלא משום קדושה עצמו וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלקי דהא לדעת הר"ח כהן שבתוס' שילה כתובות משמע אי לאו מצות נוהגת הי' יותר ראוי לעלות ומהרי"א סי' כ"ח כ' להדיא שהטעם משום תוספת קדושה ואין אנו עסוקים אי מצות נוהגת או אי טמא מותר ליכנס או לא רק דקדושה עליונה שירושלים הוא שער השמים מימות עולם אפי' כשהי' היבוסי יושב ירושלים ולא זזה שכינה מכותל מערבי אפי' בחורבנא עכ"ד ונראה שלזה כיון הילקוט דקדושה יותר מעבר הירדן דכשירה לבית השכינה דקדושתה יען ששם שכינה חופפת כל היום:
כעת בא לידי שו"ת התשב"ץ האריך הרחיב לדבר בזה דעבר הירדן כא"י הוא ובסי' ר' כתב לחלק בין מצות הנוהגת בא"י לענין זה עבר הירדן כא"י אבל לענין קדושה כהאי שאמרו שאין נבואה שורה אלא בא"י כדאיתא מ"ק דף כ"ה וכן לענין קבורה כדאיתא בכתובות דף קי"ב אין עבר הירדן בכלל ולדעתי שלזה כיון הילקוט הנ"ל שאין כשירה לבית השכינה רק ארץ כנען שוב ראיתי שכן כתב גם בספר כפתור ופרח דקדושת הארץ שייכה גם עתה לדברים שיש בהו חביבתי' כלפי שמיא וגם השתא חביבתן גבי' ע"ש בסי' קצ"ח שהעיר מהך דבב"ק בירדן שנטל מזה ונתן לזה אייריא לענין קדושת הארץ דלכאורה מוכח דעבר הירדן אין לו דין כא"י לענין קדושת הארץ וכתב לישב כיון שהירדן נמשך גם לצד חו"ל ממש ומזה אייריא דקמ"ל דאם נטל מזה ונתן לזה י"ל דין א"י או דקאי לענין חלוקת הארץ שאם הירדן נטל מזה ונתן לזה הוא של שאר השבטים והביא שם כמה ראיות דעבר הירדן יש לו דין קדושת א"י וכן העלה בדרך הקודש:

ב') אין מביאין עומר אלא מא"י. והנה בה' מא"ס פ"י כתב רבינו דחדש אסור מה"ת בחו"ל וא"כ תימא שכתב כאן דאין מביאין עומר אלא מא"י ובמנחות דף פ"ד איתא דריבר"י דסובר חדש נהג בחו"ל מביאין עומר ג"כ מחו"ל וכבר עמד ע"ז בלח"מ פ"ח מתומ"ס ותי' דרבינו ס"ל דתביאו לזמן ביאה לא"י משמע ובפנ"י בקונטרס אחרון בקידושין תמה הא אי חדש אסור בחו"ל דתביאו לזמן ביאה א"כ גם בעומר נוכל לפרש לזמן ביאה והנה בה' תומ"ס בארתי שכבר קדמו בזה הראב"ד בהשגותיו לשם בדברים אחדים כדרכו לשנות בדרך קצרה (לא כאשר הבינו הכ"מ ושאר המפורשים כונת דבריו) ונראה לישב על נכון דיש לדקדק בגמ' דמנחות דקאמר דמביאין עומר מחו"ל דתבואו לזמן ביאה ואח"כ יליף דחדש אסור בחו"ל מדכ' מושבותיכם ותביאו לזמן ביאה וכיון דחדש אסור אקרובי נמי מקריבין ויקשה כיון דדרשינן תבואו לזמן ביאה א"כ למה צריך לטעם דחדש אסור בחו"ל ונראה דריבר"י סובר דעבר הירדן הוא מא"י וא"כ אי מתבואו לחוד הו"א נהי דלזמן ביאה אתי היינו לחייב עבר הירדן דכ"ז שלא באו לארץ כנען וכבשוהו לא באו לכלל קדושה ורק אחר ביאתן לארץ כנען יש לו דין א"י וא"כ מנ"ל חו"ל וצריך לטעם כיון דחדש ע"כ נוהג בחו"ל מדכ' מושבותיכם א"כ ע"כ תבואו דכתיב בחדש לזמן ביאה ממילא גם בעומר כן דהא בחדש לא כתיב ביאה רק בעומר רק דס"ל דקאי גם אחדש וא"כ כיון דלענין איסור חדש ע"כ לזמן ביאה אתי גם לענין עומר אתי לזמן ביאה א"כ מהא"ט ע"כ מביאין עומר מחו"ל לא לבד מעבר הירדן דהא כתיב מושבותיכם בחדש אכל חו"ל לא לבד בעבר הירדן ואמנם למ"ד עבר הירדן לאו מא"י הוא ע"כ דס"ל דלא דרשינן תבואו לזמן ביאה ולעולם דמביאין מחו"ל כיון דחדש אסור בחו"ל אלא ס"ל דתבואו אתי להא גופי' דדוקא מא"י מביאין (דא"ל דאתי לכדר"ש דס"ל דדרשינן עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ דהא רש"י בקידושין דף ל"ח כ' אהא דג' מצות נצטוו בכניסתן לארץ ואחד מהם חדש משום דבמדבר לא זרעו ועוד כיון דהאי תבואו לא כתיב בחדש לא קרבו עומר משום דהוה קציר נכרי ומש"כ תוס' במנחות דף מ"ה דקרבו כבר כ' בטה"ק שהוא ט"ס וא"כ ע"כ לדרוש מהך תבואו למעט עבר הירדן ובשלמא לריבר"י דסובר עבר הירדן א"י ע"כ דריש לזמן ביאה אבל למ"ד דעבר הירדן חו"ל א"כ ע"כ לדרוש למאי דמסתבר שרק מא"י מביאין ולא מעבר הירדן וכיון שכבר בארנו דס"ל לרבינו דעבר הירדן לענין עומר לאו מא"י (דתליא בפלוגתא דתנאי דבכורות דף נ"ה וכמו שהביא בברכ"י סי' תפ"ט וכן פליגי בהא בפ"ק דביכורים אי מביאין ביכורים מעבר הירדן משום דאיני ארץ זבת חלב ודבש וכן בספרי פ' קדושים ממעט עבר הירדן לענין ערלה) א"כ שפיר ס"ל דאין מביאין עומר מחו"ל אף דלענין חדש ס"ל דנוהג בחו"ל יען דכ' מושבותיכם (ועמש"כ בפ"א מה' אלו) והבן:

ג') כל ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות וכו'. וכבר כתבתי להקשות אמאי לא מנה רבינו דא"י מקודשת משאר ארצות בין העשר קדושת כמו דמנאום במשנה פ"ק דכלים אמנם באמת כבר הוקשו המפורשים דהא בפרטן י"א קדושת הן והנה הרע"ב תי' דל"ה אלא י' קדושת דאתיא כר"י דאית לי' דבין האולם להמזבח שוה להיכל בה' דברים ולדידי ל"ה אלא עשר ולרבינו לא יספיק תי' זה דא"כ הוה לי' למימני י"א קדושת דהא לרבינו בין האולם ולמזבח וההיכל תרי קדושת הן אך הרע"ב הביא עוד לתרץ בשם האי גאון דא"י אין לחשוב בין העשר קדושת לפי שבשאר יש בהן כבוד למקום שמונעים ממנו מקצת טומאה או שמונעים מקצת בנ"א לכנס אליו ואין בסתם א"י קדושה זו דהבאת הביכורים עומר ושתהל"ח אינם כקדושת הללו והעשר קדושת בא"י הם אולם לדעתי קשה לתי' הגאון הא מצינו כמה דברים שתלוי בקדושת המקום שמקודשת א"י משאר ארצות כהך דמו"ק דף כ"ה דאין נבואה שורה אלא בא"י דמשנבחרה א"י נפסלו כל הארצות לנבואה וכן לענין דאין מעברין את השנה אלא בא"י כדאיתא בברכות ובסנהדרין כמו שהבאתי לעיל בפ"א (ולקמן הבאתי דברי הילקוט דקחשב באמת דא"י מקודשת בזה שכשירה לבית השכינה) אח"ז אתי לידי ספר דרך הקודש ראיתי שהאריך בזה והוסיף להקשות דיש בה קום עשה שעוקרין ממנה ע"ז דכתיב והאבדתם את שמם מן המקום ההוא ומסיק לבסוף וכ' וז"ל דלא חשוב מתניתין כי אם קדושת א"י שהיתה רק בזמן הבית שמביאין ממנה עומר וביכורים אבל שאר קדושת שנוהגין אף שלא בפני הבית לא קחשיב אמנם ראיתי בספר כפתור ופרח שכ' לפרש דהעשר קדושת כולם הם לפנים בירושלים (ואף דקחשיב ערי המוקפות חומה הנה עכ"פ גם בירושלים איתא קדושה זו) ובזה א"ש גם לשיטת רבינו דלא קחשב רק העשר קדושת שהם לפנים בירושלים:
הנה בתשו' התשב"ץ ח"ג סי' רפ"ח כתב וז"ל הדירה בא"י מצוה גדולה והרמב"ן מנה אותה בתרי"ג מצות ובספרי אמרו שקולה ישיבת א"י כנגד כל המצות ואמרו שכל הדר בא"י כאלו קבור תחת המזבח וחכמי ישראל הי' מסכנים בעצמם לעבור נהרות כדי ליכנס לא"י וכו' ואין מותר לצאת מא"י לחו"ל אלא ללמוד תורה או מפני כיבוד או"א מכל זה תתברר שאלתכם כי מי שהוא בע"ת ומתחרט מעונות שבידו ורוצה לעלות לא"י מוספת לו זכות ומצילתו מן החטא כל ימיו עכ"ד אולם בתשו' מהרמ"מ סי' ע"ט הביא מהתשב"ץ שהשיב ששאלת להודיעך עיקר המצוה ההולך לא"י הנה מפורש בכתובות שמוחלין לו כל עונותיו ובלבד שיהא פרוש מכאן ואילך והזהר מכל מיני עון לקיים כל המצות הנוהגת בארץ שאם יחטא בא"י יענש יותר וכו' אבל עכשיו ששממה היא ואין בה עיר מוקפת חומה וכו' ואותן שהולכים שם לינהוג ק"ר מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי אבל מי שהולך לש"ש להתנהג בה בקדושה וטהרה אין קץ לשכרו ובלבד שיוכל להתפרנס וכו' ש"מ דוקא ע"מ שיכול להתפרנס וזה לא אפשר כפי הנשמע ומי שאין לו די סיפוקו קשה לו שיפזר בלא קיבוץ וקופץ ידו מליתן צדקה ושמא ח"ו יצטרך לבריות עכ"ד ונראה לדבריו לפי מה שבארתי לקמן בפ"ח דאף בשאר מצות דפטור לבזבז כל ממונו מהא"ט שלא יצטרך לבריות ויתבטל משאר מצות א"כ ה"נ כך הוא וכ"כ בשו"ת חו"י סי' ר"י והענין מתבאר יפה באפי' דרוש כ"ו וז"ל דרך דוגמא נאמר ארץ כנען לגבולתי' היתה מעוטפת ומלובשת בצורה בלתי נאותה בהיות הכנעני יושב בארץ אשר ידיהם מלאה זימה אולם בשכון ישראל בארץ ההיא ועסקו בתורה ומצות אז לבשה מלכות ושפע אלקי ורוח נסע מאת ד' לשכון כבוד בארצינו וסטרא דמסאבא מעל פנ"י חלף על דרך המיועד בזכרי' י"ג ואת ריח הטומאה ונעבור מן הארץ אחר כך חטא ישראלגם עברו את בריתן ית' אז שר המקונן על לב רע ואומר נחלתינו נהפכה לזרים כלומר נשתנה ונהפכה בצורתה ופני' לא הי' לה עוד והנה כל זאת ההתפכות ולהתפשט מטומאה אל הקדושה והפכו ולהתלבש בפנים חדשות נמצא לה במה שבתחלה בעת הבריאה היתה הארץ תהו ובהו כפירוש הרמב"ן כלומר שהיתה אז זמן מה חלוקה העיסה החומר הי' אז בפ"ע בלא צורה והיא גם היא תחתי' תעמוד גלמודה גמולה דא מבעלה וזאת ההתפרדות וההבדל נשארה בכחניותה גם אחר התפרדותם ומעולם עד העולם הוא אפשריות ההתפשטות מצורה זו אם אחרת יקח לו החומר עכ"ל ובזה יובנו דברי רבינו שכ' לעיל בפ"ו דקדושת ביהמ"ק קלע"ל דקדושת שכינה לא בטלה לעולם אבל קדושת א"י בטלה דהיינו קדושת עצמה הלכה ממנה דנחלתינו נהפכה לזרים דנשתנה ונהפכה צורתה ובזה יפורש הא דכתיב על מה אבדה הארץ דהיינו צורתה ומעלותה דאיך יתכן שתתפשט צורתה בלתי נאותה מי חכם ויבין את זאת ויאמר ד' על עזבם את תורתי שגילה להם דצורתה תליא בלימוד התורה ועשיית מצותי' וז"ל הרמב"ן פ' אחרי והנה השם הנכבד הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים לכל העולם אבל א"י אמצעות הישוב היא נחלת ד' מיוחדת לשמו לא נתן עלי' מן המלאכים קצין ושוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו יעו"ש:

ד') א"י מקדושת משאר הארצות ומה הוא קדושה שמביאים ממנה העומר וכו' ואח"כ קתני עשרה קדושת זו למעלה מזו. וקשה דבמשנה פ"ק דכלים קתני עשר קדושת הן וקחשוב א"י מעשרה קדושת אין לומר דהא ע"כ א"י אין מעשרה קדושת דא"כ טפי הוה דכשתמנה תמצא י"א קדושת הנה ע"כ דסובר התנא כר' יוסי דבין האולם ולמזבח שוה להיכל ול"ה רק חדא קדושה א"כ א"י שפיר מן המניין וא"כ תקשה לרבינו דכ' דעשר קדושת הן בלא א"י דהתנא הא קחשב ע"כ א"י בעשרה קדושת ואולם והיכל בחדא קדושה ונראה לישב דרבינו לשיטתו הוכיח דע"כ א"י לאו מעשר קדושת הן דהנה כבר נשאלה שאילה זו לפני הגאון והובאו דבריו בספר כפתור ופרח שהשיב הגאון וז"ל א"י אינה חשיבה מן הקדושות לפי ששאר העשרה דחקשוב יש בהם כבוד למקום מונעים ממנו מקצת עונת טומאה או שמונעין קצת בני אדם מליכנס אליו ובא"י אינה קדושה זאת עכ"ל ואמנם קשה לי לדבריו דהא בא"י קדושתה ג"כ לענין טומאה וטהרה דהא גז' על ארץ העמים טומאה כדאיתא בפ"ק דגיטין ובכמה דוכתין ועל א"י לא גזרו טומאה א"כ שייך למיתני א"י קדושה הימנה משאר ארץ העמים דאינה מטמאה הנכנס לתוכה אך י"ל דהנה איתא שם בפ"ק דגיטין בג' דרכים שותה סוריא לארץ ובגי' לחו"ל אפרה טמא כאפר חו"ל והרוצה ליכנס בטהרה נכנס כא"י ומפרש התם דאפי' לרבי הנטמא הנכנס לארץ בשידה תיבה ומגדל בסוריא מודה דטהור דבסוריא אגושה גזרו אאוירא לא גזרו וא"כ י"ל כיון דהא דקתני א"י מביאין ממנה עומר ושתהל"ח והביכורים גם סוריא בכלל דמשנה שלימה שנינו בסוף חלה ארסטין הביא ביכוריו מאספמיא וקבלין ממנו מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוודי ירושלים וכן פסק רבינו בה' ביכורים שמביאין ממנה ביכורים מדבריהם כמו עבר הירדן א"כ ה"ה שמביאין ממנה עומר ושתהל"ח כמו דמביאין מעבר הירדן דאיתא במכות במשנה ומעשה שהביאו מגנות צרופין שהי' מעבר הירדן וכיון שבסוריא עכ"פ גזרו טומאה על גושה כמו ארץ העמים לכן לא קחשוב א"י מקודשת מכל הארצות שלא גזרו בה טומאה דהא סוריא ג"כ מכלל א"י וגזרו בה טומאה וא"ש דברי הגאון:
אך אכתי קשה דהנה בירושלמי פ"ד דשקלים אהך מתניתין דקתני א"י מקודשת מכל הארצות שמביאין ממנה עומר אתיא כרי"ש דאמר אין עומר בא מסוריא משמע דפ"י שא"י דקתני מתניתין לאו היינו סוריא א"כ הדרה קו' לדוכתי אמאי לא קחשוב מעשר קדושת דלא גזרו טומאה דהא אף בסוריא גזרו טומאה אגושה עכ"פ א"כ לפי"ז י"ל לירושלמי באמת א"י בכלל עשר קדושת והא דא"כ הוה י"א קדושת י"ל דס"ל דמשנה כר' יוסי דבין האולם והיכל חדא קדושה הוא ולפי"ז לירושלמי באמת גם ביכורים אין מביאין מסוריא וס"ל לירושלמי דגם מעבר הירדן אין מביאין ביכורים דכמו דממעטין מדקתני מקודשת מכל הארצות סוריא ממעטינן גם עבר הירדן ואתיא כריוה"ג דס"ל במס' ביכורים דאין מביאין ביכורים מעבר הירדן וא"כ הא דאיתא בסוף חלה דמביאין ביכורים מסוריא אתיא כמ"ד דגם ביכורים מביאין מעבר הירדן אבל למשנתינו דממעט כל הארצות ס"ל דאין מביאין לא מסוריא ולא מעבר הירדן ביכורים וא"כ ניחא דקחשוב א"י מעשר קדושת אבל להלכה דפסק רבינו בפ"ב מביכורים שמביאין ביכורים מעבר הירדן וכן מסוריא דרבנן ס"ל דארץ ישראל דמקודשת מכל הארצות לא בא למעט עבר הירדן וסוריא וא"כ כיון דסוריא בכלל לא מצי למתני דא"י בכלל עשר קדושת דהיינו לענין טומאה וטהרה גם בסוריא עכ"פ גזרו אגושה וא"כ רק עכ"פ אייריא התנא רק מהא דקדושתה שמביאין ממנה עומר ביכורים ושתי הלחם וא"כ ע"כ דל"ה בכלל העשר קדושת כמש"כ הגאון ז"ל רק העשר קדושת הוא משום דהתם מתניתין דלא כר' יוסי אולם והיכל שני קדושת הן ולכן כתב רבינו שפיר דא"י לאו בכלל העשר קדושת וא"ש:
והנה ראיתי בדרך הקודש שהקשה אמאי לא חשב סוריא שמקודשת משאר ארצות דלא גזרו אטומאה בנכנס לתוכה בשידה תיבה דלא גזרו אאוירה דהא דקתני במשנה א"י מקודשת משאר ארצות לאו סוריא בכלל א"כ ה"ל למתני דסוריא מקודשת דלא גזרו אאוירה ולדעתי לק"מ דהא א"י מקודשת דלא גזרו אפי' אגושה ג"כ לא קחשוב דלכן אין באה בכלל העשר קדושת כמש"כ הגאון א"כ ל"ש להקשות דלתני סוריא מקודשת לענין שאין מטמאה באוירה ושהנכנס לתוכה בשידה טהור ודו"ק:
עוד הקשה בדרך הקודש אמאי לא קחשיב במשנה דארץ כנען מקודשת מעבר הירדן דעבר הירדן לא יכשר לבית השכינה וארץ כנען כשר לבית השכינה וכן אמאי לא קחשיב דאמרו משנבחרה א"י נפסלה כל הארצות לנבואה ועוד דמקריבין בבמה בשעת היתר הבמות ודחו"ל אין מקריבין אפי' בבמה ונ"ל דלפי הקושיא הוה צריך למתני כך עבר הירדן מקודשת משאר הארצות דמביאין ממנה עומר ושתהל"ח וביכורים ארץ כנען מקודשת ממנה שכשר לבית השכינה וא"כ לא אתיא כמ"ד דסובר דאין מביאין מירדן ביכורים והתנא רצה לסתום ככו"ע ע"כ נקט א"י דלמ"ד אין מביאין ביכורים מעבר הירדן היינו א"י גופי' ולמ"ד מביאין הוה עבר הירדן בכלל וא"ש הכל:
ונראה בטעמא דהנה בפנ"י כתובות דף ע"ו העלה דמשה רבינו זכה בארץ ההוא דיש לו דין מלך רק שנהג בו טובות עין ונתנה לישראל וכן משמע בפירש"י שם אבל בשמעתין דקידושין לא משמע הכי דרחב"ג ס"ל דליכתוב ונאחזו בתוככם הו"א בארץ גלעד ופירש"י איך כולם שווים בה משמע דישראל מוחזקים בה וכן משמע בירושלמי א"כ י"ל דבהא תליא אי אמרינן דמשה זכה ונתנה לישראל אין לו דין כא"י אבל אי ישראל זכו בה הוה קדושתה קדושת א"י (ועיין בירושלמי שביעית דף י"ח):
שוב ראיתי ברש"י מנחות דף פ"ג שתהל"ח ועומר הי' בא מכל הארצות שבא"י עבר הירדן גליל ויהוא וכן יש להוכיח ממשנה גופי' במנחות דף פ"ו תקיע אלפא לשמן אבא שאול אומר שני' לה רגב בעבר הירדן כל הארצות הי' כשרות אלא מיכן הי' מביאין ואי אמרת דעבר הירדן לאו א"י א"כ למה קתני כל הארצות הי' כשרות פשיטא כיון דקתני עבר הירדן ה"ה כל הארצות אע"כ דעבר הירדן גופי' מא"י ועיין לחם יודא ה' שמיטה שהאריך ג"כ בענין עבר הירדן מא"י:

ה') והנה במתניתין פ"ד דקידושין עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לוי ישראל חללי גרי וחרורי מ"מ נתיני שתוקי ואסופי וכתב ע"ז מהרש"א בח"א וז"ל אלו עשרה כיתות הם כלל ישראל המאמינים בד' וקדושתן הם עשרה קדושת זו למעלה מזו עד כהן שהוא קודש הקדשים כמש"כ בסוף הוריות ושם חשוב ממזר ונתין קודם לגרי וחרורי והיינו לענין להחיותו וכתב עוד ודע כי כמו כן יש בא"י שניתן להם לישראל עשר קדושות זו למעלה מזו עד ק"ק כמו שיש בצבא מעלה עשר קדושות זו למעלה מזו כדאיתא במדרשות כך יש בצבא של מטה שהם כלל ישראל עכ"כ וכתב ע"ז בספר המקנה שיש לפרש דזה הוא שהתפלל יעקב בפרשת ויצא והי' ד' לי לאלקים ופירש"י שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול דזרעו והיינו לפי שראה יעקב בחלומו מרכבה עליונה כמש"כ והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו וראה שהם עשאו מדרגות זה למעלה מזה והבטיחו השי"ת להשרות כונתו ההוא והבין כי כמו כן יש עשר קדושת בצבא מטה כמו בצבא מעלה וזהו שאמר לו הקב"ה והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת וכו' ונברכו בך ואחז"ל שהוא מרומז על הגרים שיתדבקו בישראל ופירוש ונברכו מלשון הברכת אילן לענין הגרים הוא כדי להשלים המרכבה בעשר בחינות ע"י גירי ושחררי וכיון שראה יעקב שהשלמת המרכבה בעשר קדושת יהי' ע"י פסולי קהל שהם ממזרי שתוקי ואסופי התפלל שלא יהא אלו מזרעו ולא ימצא בהם פסול רק שיהי' מן הגרים שיתוספו עליהם וז"ש והי' ה' לי לאלקים שיחול שמו עלי מתוס' שאין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל מ"מ השלמת המרכבה בעשר קדושת כמו שאמרה תורה בפ' שלח הקהל חוקה אחת להם ולגר שהקהל נשלם ע"י כולם וכו' והיינו דאמר וכל אשר תתן שהבטיחו השי"ת ליתן לו כל א"י כדכתיב והארץ אשר אתה שוכב עלי' ואחז"ל שקיפל כל א"י תחתיו וכיון שהם בחינות עשר קדושת עם אותו מקום ששוכב עליו שהוא מקום קדק"ד לכן אמר האבן הזאת יהי' בית אלקים וכל אשר תתן לי וגו' שכל א"י שתתן יקדש אותה בעשר קדושת ורמז בכפל אעשרני על עשר קדושת שיש בכל א"י בעשר מצות כדפירש"י בפ' מי מנה עפר יעקב אתדפח"ח:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה