אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה יא

הלכה י

א') שלש מחנות וכו'. הנה מדברי רבינו נשמע דמחנה ישראל רק הי' שם אחר שהוקם המשכן הקבעו הג' מחנות שכינה ולוי' ומחנה ישראל וכן מוכח במנחות דאיתא שם הוגללו הפרוכת הותרה לזבין ומצורעין ליכנס לשם דבטלה גם מחנה ישראל מגמ' דעירובין דף נ"ה דאיתא שם דאמר ר"ה יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהם ומתיב ר"ח ויחנו על הירדן וכו' ותניא כשהן נפנין וכו' א"ל רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכ' בהו על פי ד' יחנו ועל פי ד' יסעו כמאן דקבועי להו דמי א"כ אף דהוגללו הפרוכת ובטלה מחנה שכינה אמאי בטלה מחנה ישראל הא כקבועי דמיא ועוד קשה לי א"כ קודם שהוקם המשכן דלא הי' קביעי מחנה שכינה ולוי' גם מחנה ישראל לא הוה קביעי א"כ יקשה למ"ד דס"ל שם בעירובין דתחומין י"ב מיל הוה ועליהן אמר משה רבינו לישראל אל יצא איש ממקומו וכמש"כ רבינו בפכ"ז משבת דחכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה והא בשעה שאמר משה זה לישראל עדיין לא הי' הג' מחנות קביעי א"כ מנ"ל כלל לומר דכונתו הי' לי"ב מיל דהא דגמירי דמחנה ישראל י"ב מיל היינו ע"י שהי' מחנה שכינה ולוי' כל אחד במקומו היתה מחנות ישראל בגבולה רחוק ממחנה שכינה ולוי' אז הי' מגיע המחנה לי"ב מיל:
ונראה דתליא זה בירושלמי שהבאתי בפ"א אי אמרינן כתיבה הי' נוסעין או כקורה הי' נוסעין דאי כתיבה א"כ גם בשעה שנסעו לא בטלה מחנה ישראל וכן קודם שקבעו הג' מחנות היתה י"ב מיל אבל למ"ד כקורה הי' נוסעין לכן כשהוגללו הפרכת הותרה למצורעין ליכנס לשם דבטלה שם המחנה כיון שלא שמרו סדר חניתן ולהאי מ"ד באמת קודם שהוקבעו הג' מחנות לא הי' כלל כאן דבר קביעות שמחנה ישראל הוא י"ב מיל דאפשר שהי' פחות או יותר:
והנה יש לומר דבהא פליגי נמי ר"ע ורבנן בשיעור תחומין דאורייתא דלר"ע ס"ל תחומין אלפים אמה דאורייתא ורבנן דפליגי דתחומין ב' אלפים אמה דרבנן רק בי"ב מיל הוה דאורייתא דלרבנן ס"ל כתיבה הי' נוסעין א"כ גם בנסיעתן הי' י"ב מיל אבל למ"ד כקורה הי' נוסעין ולא הי' נסיעתן כדרך חנייתן שפיר הוה תחומין אלפים אמה ג"כ דאורייתא וה"ה קודם שהוקם המשכן לא הי' אז מחנה ישראל י"ב מיל וא"כ כשאמר להם משה אל יצא איש ממקומו היינו אשיעור ב' אלפים אמה כאשר אבאר דהנה בב"י או"ח סי' ת"ד כ' בשם תשובת רבינו דאע"ג דתחומין י"ב מיל מה"ת מ"מ במדבר וכרמלית ובקעה אין לוקין משום שאין בדין שהמעביר חפציו במקום הזה פטור והיוצא ברגליו יהא חייב וכתב בח"ס בחי' לשבת דף פ"ו דכונתו כיון דמאל יצא איש ממקומו ילפינן תרווייהו תחומין והוצאה א"א לאחוז החבל בתרי ראשון כיון דמקומו לענין הוצאה מתפרש מקום כעין דגלי מדבר ולאפוקי כרמלית הה"נ מקום לענין תחומין כן הוא ואין תחומין מה"ת אלא ברה"ר דאורייתא וע"ז הקשה בח"ס א"כ קשה למצוא תחומין י"ב מיל דאורייתא דאם בכל הי"ב מיל ס"ר בוקעין ועוברין בו הרי היא עיר וכולה נחשבת כד"א אם לא כהא"ג שהס"ר כולן יחד נסעו י"ב מיל וכעין נסיעת דגלי מדבר וזהו מעט המציאות עכ"ד ולפי"ז קשה לי התינח למ"ד דשיעור תחומין בי"ב מיל אבל למ"ד בשיעור אלפים אמה א"כ בזה ל"ש לומר דנסעו כל המחנה כשיעור התחום דהא בנסיעה של ב' אלפים לא נעתקו כל מחנה ישראל עדיין ממקום חנייתן א"כ באותן אלפים אמה לא הי' ס"ר בוקעין וליכא איסור תחומין (עמש"כ בארוכה בה' ע"והכ"פ) להנ"ל ניחא די"ל דלהאי מ"ד שהוא ר"ע דיליף שיעור תחומין אלפים אמה מקרא דמקיר העיר וחוצה כדאיתא בסוטה דף נ"ז י"ל דהוא ס"ל דלא נסעו כדרך חנייתן רק כקורה א"כ שפיר י"ל דמהלך אלפים אמה הלכו כל הס"ר ונעתקו בשיעור זה ממקום חנייתן והוה שפיר רה"ר וחייב אשיעור זה גם אתחומין ודו"ק:

ב') ונראה דיצא לרבינו כן מהא דאיתא בספרי וישלחו מן המחנה מחנה שכינה משמע שומע אני ממחנה לוי ת"ל אל מחוץ למחנה תשלחום הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם נדחו טמאים ממחנה הארץ הקל קו"ח ממחנה שכינה דחמור אלא אם אמרת כך ענשת מן הדין לכך נאמר וישלחו מן המחנה והנה לכאורה הכונה כיון דריבוי רחמנא מחנה לוי כש"כ מחנה שכינה ואין לומר דבא זה ולימד על זה דאי לא הוי כתיב אלא חד הי' מוקמינן לי' למחנה שכינה ז"א דלא שייך לומר כן אלא בתרי גופי' כיון דמשתלח ממחנה לוי' האיך יכול לבוא למחנה שכינה כדאיתא בקידושין דף ה' גבי יצאה חנם אין כסף י"ל ז"א דאיכא לאוקמא קרא בט"מ דליכא למילף בקו"ח מזב דבזב חמור מיני' שמטמא משכב ומושב ואפשר שהכונה בתורת כהנים מדכתיב בפ' כי תצא וכי יהי' איש לא טהור מקרה לילה וכתיב התם ויצא אל מחוץ ולא יבא אל תוך המחנה היינו שמשתלח חוץ לשתי מחנות ובעל קרי איני מטמא משכב ומושב אך אכתי צ"ע די"ל בעל קרי חמור שכן טומאה היוצאה מגופו כדאיתא בפסחים דף ס"ד וראיתי בפנים יפות פ' במדבר שכ' לפרש דמחנה ארון היינו כשהיו ישראל במדבר ומחנה שכינה קרינן בית עולמים וקשיא לי' כיון דכתיב אזהרה גבי בעל קרי בהיותן במדבר כ"ש זב גמור בבית עולמים דקדושתו קדושת עולם דכתיב מכון לשבתך עולמים וע"ז אמר דקמ"ל דאין עונשין מן הדין לכך הוצרך ליכתוב ולא יטמאו את מחניהם דהיינו שתי מחנות כדאיתא בפסחים מחניהם מחנה לזה דהיינו לט"מ כנ"ל ולזב בבית עולמים ובזה א"ש טפי מ"ש בספרי אין צו אלא מיד ולדורות דהיינו משכן ולדורות היינו בבית עולמים ואיתא עוד שם ר' אומר אינו צריך קו"ח הא אם נדחו הטמאין ממחנה הארון הקל קו"ח ממחנה שכינה החמור אלא בא הכתוב ליתן להם מחיצות וכו' ת"ל בדד ישב מחוץ למחנה מצורע הי' בכלל ונראה פירושו דאע"ג דמקרא בדד ישב נשמע חילוק מחנתו מ"מ איצטרך הך קרא לאזהרה אע"ג דגבי זה כתיב אזהרה גבי בעל קרי ואיכא קו"ח דבית עולמים כנ"ל מ"מ איצטרך ולא יטמאו את מחניהם אחד לט"מ דליכא למילף מקו"ח כנ"ל ואחד למצורע דאע"ג דמצורע חמור מבעל קרי ואיכא למילף בקו"ח מ"מ איצטרך למחנה שלישית של מצורע דליכא למילף בקו"ח מזב אלא לשתי מחנות שזב מוזהר עליהם ואיצטרך לאזהרה למחנה שלישית והיינו דאמר ליתן להם מחיצות פי' אזהרה למחיצות לכל אחד כדינו יעו"ש והן הן דברי רבינו דנגד שלשה מחנות שהי' במשכן מחנה הארון שאין קדושתו קדושת עולם כנגדו בבית עולמים מחנה שכינה הוא העזרה קדושת עולמים:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה