אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה טו

הלכה יד

א') הר הבית מקודשת ממנו שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. וכ' בספר דרך הקודש וז"ל וצריך להודיע שבזמן הזה שאנחנו כזבין וטמאי מתים אם מותרים אנחנו ליכנס תוך הר הבית ואף שהגויים אין מניחין אותנו ליכנס לשם מפני שהוא בית תפילה שלהם ויש סכנה בדבר מ"מ יש שם דרך מסילה שער קבוע הנקרא בלשון ערב אלבאטאנין והוא שאם הי' חוט משוך מכותל מערבי שלא זזה משם שכינה מקרן דרומית שלה עד הצפון ת"ק אמה נכנס בתוכו מקום מסילה הזאת לפנים בהר הבית וכאשר זכני ד' לעלות ולראות את המקום שמעתי מחרידים ואנשי מעשה שהי' נמנעין ללכת במסילה זאת ושאלתי אותם ואמרו שכך היתה קבלה בידם ולבסוף כתב ושמעתי שיש מי שקיבל שאין עוברין בשער זה שהוא תוך הר הבית לפי ששם נגנז הארון ומשום קדושה נגעו ועל עמדם יעמידו שלא יעברו דרך שם עד יבוא מורה צדק ובמסילה נעלה וברדב"ז סי' תרצ"א כ' וז"ל שערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותו פתח הקטון אשר לשמאל אלבאט אנין ולכך צריך ליזהר מן העליות אשר על אותו הפתח וכבר שמעתי על קצת חכמים שלא היו רוצים ליכנס בשוק אל קטאנין וזו חומרא יתירה כי אני שערתי שיש משם עד הכיפה יותר מי"א אמה ואפשר שהטעם מפני שהוא משוכה קצת לצד צפון ואמנם לפי מה שבארנו הטעם לאו משום כיפה נגעו בה אלא משום הר הבית גופי':
וכתב עוד בדרך הקודש ונראה דאי משום הר הבית נהגו בה איסור יש תקנה בדבר דאי משום בעל קרי יטבול לקריו וטהר אי משום זב יטבול במים חיים של הר אע"ג דזבה אינה טעונה מים חיים זב טעון מים חיים ועוד כיון שהוא מעורבי שמש אעפ"י שמחכ"פ טהור ליכנס לשם ונראה להביא ראי' שטבול יום מותר הוא ליכנס להר הבית ולא היתה הגזירה כי אם בעז"נ דתנן בתמיד אירע קרי לאחד מהם וכו' הלך וטבל ובא וישב לו אצל אחיו הכהנים בבית המוקד ובית המוקד הי' חציו בקודש ובחציו שבחול הי' יושב שיש לו דין הר הבית וראיתי להרב המפרש שם דאע"ג שהוא ט"י י"ל דחכמים לא הטריחוהו ללכת ולצאת משם הואיל ולילה הוא אך דאיכא למימר חצי בחול וכו' היתה הכיפה שוה לקרקע הר הבית וקיימ"ל גגין ועליות לא נתקדשו בקדושת הר הבית א"כ הי' מותר לישב שם אפי' ביום רק ביום יש לחוש שמא יעשה עבודה וכ"כ במו"ה בצלאל אחר שהביא דברי תוס' בפ"ק דיבמות ופ"ק דחולין דאיסור ט"י בע"נ מדרבנן כ' וז"ל אבל לפי הנראה א"צ לכך כי בכל מחנה לוי' לא נאסר ט"י ליכנס כי אם בעז"נ אבל בחיל הי' מותר וכש"כ בשאר הר הבית עי"ש:
והנה בספר כפתור ופרח הביא הא דאיתא ביבמות מאי חצר חדשה שחידשה בה דרכים ואמרו ט"י אל יכנס למחנה לוי' ואח"כ כ' וז"ל א"כ אין לנו לקרב מפתח הר הבית ולפנים כי משם והלאה הוא מחנה לוי' עכ"ל נראה שסובר שכל הר הבית נקרא מחנה לוי' וט"י אסור ליכנס לשם וכתב עליו בדרך הקודש שדבריו תמוהים שלא היתה גזירה חדשה רק בעז"נ בלבד שמשמש כניסה ויציאה כמש"כ תוס' חולין וכן מוכח ממתניתין דלא חשוב ט"י רק לגבי עז"נ:
והעלה עוד בספר בכפתור ופרח אחר אשר הביא כתלי הר הבית והשערים כתב א"כ היום שאנחנו בחטאינו מבחוץ נוכל להתקרב לענין תפילה והשתחווי' עד אותם כתלים וכן עמא דבר וכו' ואח"כ הביא שטמאי מת מותר בהר הבית ואפי' מת עצמו ותימא כיון שט"מ שצריכין הזאה מותרים ליכנס למה כתב שאין לנו לקרב מפתח הר הבית כיון ששאר טמאים הא נטהרים במקוה:
והנה בספר חזון נחום כ' לתרץ זה וז"ל נראה שזה הי' טעם אותם חסידים ואנשי מעשה שהי' נמנעים ללכת בזאת המסילה כי אנו מחזיקים עצמינו כזבין וצריכין לספור ז' נקיים ולטבול ולהערב שמש ואין הכל בקיאין בכך ואין לתמוה ע"ז שהרי כתבו תוס' פ"ק דשבת גבי ששה ספיקות הן דגזרו על עמי הארץ שיהיו כזבין לכל דבריהם וכיון שאנו בזה"ז אין נזהרין בטומאה וטהרה ואין אנו בקיאין בה הרי אנו כע"ה שלהם ויש לנו דין זבים ועוד חששו למ"ד דמחוכ"פ דזב כזב וא"כ יש ספק דאורייתא אף אם יטבול ויעריב שמשו:
אולם קשה הרי נכרים דקימ"ל דעשאו כזבים לכל דבריהם כדאיתא בשבת פר"ע ואפ"ה תנן במתניתין דהחיל מקודש ממנו שאין גוים נכנסין לשם משמע אבל להר הבית נכנסין וע"כ דרק לענין שיטמאו במשא אבל לשלחם מן המחנה לא החמירו וא"כ לכאורה כש"כ ישראל דאף דנחשוב עצמינו כעמי הארץ שעשאום כזבים לא נחמיר לשלחם מן המחנה אך י"ל דהנה בדרך הקודש כ' הטעם דלא החמירו לשלח נכרים מן המחנה מהר הבית משום שיבואו ויראו משם את כבוד ד' לא אסרוהו רק לכנס בחיל כטמאי מת וזה ל"ש בעמי הארץ ישראל לכן כיון דעשאם כזבים לכן גם משתלחים:

ב') עמשל"מ שכ' למה השמיט רבינו בעל קרי עמש"כ מזה בפ"ג מביאמ"ק:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה