מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ז · הלכה ז
א') אעפ"י שהמקדש היום חרב בעונינו וכו'. והנה בטו"א ברה"ש דף כ"ח הקשה דהא אותה ברייתא דיומא דמורא הוא לעולם הוא למ"ד קלע"ל דאי לקלע"ל אין נוהג מורא לעולם אלא ע"כ דקלע"ל ומהאי הקישא עצמו הוא דילפינן דקלע"ל מדנוהג לעולם אף בחורבנו וא"כ קשה למה צריך קרא דוהשימותי דבקדושתן עומד ותי' דוהשימותי אסמכתא בעלמא וא"כ קשה לי לרבינו דמייתיא לעיל דרשא דוהשימותי ולית לי' דאסמכתא הוא וכאן מייתיא קרא דשבתותי תשמורו ותרי קראי ל"ל ועוד הקשה בטו"א הא ר"י הוא דדריש קרא דוהשימותי אעפ"י שחרב בקדושתו עומד והא ר"י סובר בברכות בזמן שבית המקדש קיים הוא דאסור שאין קיים מותר ואי דרשא גמורה מאי חילוק אי בית המקדש קיים אע"כ דוהשימותי אסמכתא וא"כ קשה לרבינו דסובר דרשא גמורה א"כ תיקשי דר"י אדר"י:
ואולם הא יש לישב לפמש"כ לקמן דעת האלי' זוטא דרק מקדש עצמו נשאר בקדושתו לא המקומות שנאסרו משום המקדש ובבכ"ש חולק עליו וא"כ י"ל עכ"פ לר"י דהוא יסבור דנהי דנשאר בקדושתו אבל המקומות שחוץ למקדש לא נשאר בקדושתו:
ובזה הי' אפשר לומר ולישב קו' ראשונה ג"כ דלכן צריך קרא דמה שבת לעולם שהרי רבינו כ' ולא יקל ראשו נגד שער מזרח שנאמר ואת מקדשי תיראו וא"כ כיון שזה לא נלמד מקרא דוהשימותי דקאי על מקדש עצמו לכן צריך קרא דמקדשי תיראו דהוקש לשבת ורי"ו לית לי' דרשא זו:
ואמנם לי דרך אחר לפמש"כ בפ"ו דקדושתה ראשונה מסברא לא פקע וא"כ אי מקרא דמקדשי תיראו רק נדע דקדושתה לא פקע דכך מסתברא אבל שנאמר שיהא עליו קדושה הראשונה מסברא לא ידעינן וא"כ אי מקרא דמקדשי תיראו רק נדע דקדושה לא פקע דכן מסתברא אבל שנאמר שיהא עליו קדושה ראשונה גם להקריב דבשלמא לענין ביזוי בקלות ראש וכדומה שפיר י"ל דלעולם בקדושתו כיון שהי' קדוש פ"א יש לו לנהוג בו קדושה לעולם אבל שיהא קדוש באמת להקריב בו קרבן זה לא נשמע דלענין להקריב ל"ש לומר יען דהי' קדוש פ"א לכן גם עתה רשאי להקריב דאז צריכין שיהא גם עתה בו קדושה באמת ולכן צריך דרשא דוהשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם מכלל דאפי' להקריב עדיין בקדושתו דאי אסורין להקריב ל"ש לכתוב ולא אריח כיון דבאמת נאסרו ועוד דאין ריח ניחוח בבמה כדאיתא בזבחים דף קי"ט וכך י"ל לפמש"כ לעיל הסברא דבאמת יש לנו לומר באו פריצים וחללוהו ורק יען דהוא מחובר ל"א דנתחלל ואך זה ניחא לענין שיהא בקדושתו ליכנס לשם בטומאה או שיהא בו איסור להתנהג בקלות ראש אבל לענין להקריב הי' לנו לומר דנתחלל ע"י שבאו פריצים ולכן צריך דרשא דוהשימותי את מקדשיכם אף לענין הקרבה:
ב') אסור להקל ראש נגד שער המזרח. והנה בדין ח' כתב דבזמן שביהמ"ק קיים צריך ליזהר בצופין ובמקום שרואה ואין שם גדר ובמנחת חינוך הקשה ע"ז מ"ש דמעיקרא כ' דרק נגד שער המזרח ואח"כ כ' דבזמן שביהמ"ק קיים צריך ליזהר מצופין וממקום שרואה ונראה לישב לפמש"כ לעיל לחלק בין הקדושה שבאה למקום הקבוע למקדש ע"י ישראל ע"י ביאתם לארץ וע"י שקידשו אותם בשיר ובקרבן דהנה בטו"א הקשה ל"ל קרא דאת שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו ע"ז דממנ"פ אי ס"ל דקדושת ביהמ"ק לא בטלה א"כ בלא קרא ידעינן ויותר יקשה דהא רבינו כבר פסק לעיל דקדושת ביהמ"ק קידשה לע"ל וגם היום הוא קדוש וכבר הקשה כן בערוך לנר ביבמות דף ו' ובשו"ת שלו להנ"ל ניחא דקדושת שכינה דלא בטלה היינו אותו קדושה שהוא מצד שזה המקום הוא שער השמים ואשר עליו אמר אאע"ה אשר יאמר עליו היום בהר ד' יראה ומכון כנגד ביהמ"ק של מעלה וא"כ לכן שפיר צריך קרא דאת שבתותי תשמרו דהא באמת קדושה ראשונה שבאה ע"י ישראל בטלה ואי לאו קרא הו"א דא"צ ליזהר בקדושתו וזה גופי' דילפינן בשמירת מקדש לעולם יען דקדושת שכינה שיש לאותו מקום זהו הקדושה נשאר ולפי"ז שפיר יש לחלק בוודאי בזמן שבית המקדש קיים שיש בו אותו קדושה שבאה ע"י ישראל לכן צריך להרחיק בקלות ראש מכל הצדדים במקום שרואה יען שגם המחיצות יש להם קדושה משא"כ בזמן החורבן שקדושת המחיצות שנתקדשו ע"י ישראל בטלה והמחיצות גופי' הם רק כגדר לאותו מקום מזבח הקדוש בקדושת עולם א"צ להרחיק מקלות ראש אלא כנגד שער המזרח דמשם הי' נראה אותו מקום שקדוש מצד קדושת שכינה ולכן נשאר בקדושתו ואסור לנהוג בקלות ראש כנגדו ודו"ק: